לאומי מול פועלים – הדפנסיבי מול אגרסיבי

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית השקעות להבה, מסתכל על שני הבנקים הגדולים במדינה
מיכה צ'רניאק |

מהפך גדול התחולל בענף הבנקאות כאשר בנק פועלים – "הבנק הגדול במדינה" או לפי סיסמתו העכשווית "להיות ראשון זה מחייב" הפך לבנק השני בשווי השוק שלו כאשר את ההגמוניה ללא עוררין תופס בנק לאומי.

שוויו של בנק פועלים צנח השנה ל-19.5 מיליארד שקל לעומת 22.5 מיליארד שקל של לאומי וכאשר מנתחים את הסיבות לתהליך, הן ידועות לכולם: משבר הסאב פריים פגע בצורה מהותית בבנק פועלים אשר השקיע ביתר אגרסיביות במכשירי איגוח משכנתאות מסוכנים יותר מלאומי וכתוצאה מכך נאלץ למחוק מאות מיליוני דולרים , כמו כן עסקת מכירת לאומי שטרם הוכרעה ממשיכה להשאיר גרעין ביקוש חזק למניה מקרב המבקשים שליטה על הבנק וכך מעניקים למניה תמיכה חזקה בירידות, כמו כן האחזקות הריאליות של בנק לאומי התבררו כטובות (חברה לישראל) מול אלו של פועלים (כלל ביטוח).

לגבי התוצאות הכספיות כפי שהתבטאו בדוחות הרבעון הראשון 08 והצפויים ברבעון השני אפשר לומר, שלא היה שינוי בהיבט התפעולי ביחסי הכוחות בין הבנקים ,ודווקא כאן פועלים עדיין מוביל על לאומי.

כשמנסים לבדוק את העתיד הרי פועלים ולאומי מציגים לנו שתי תפיסות עולם שונות, פעולים מתנהל ומתנהג כבנק אגרסיבי, מגדיל את כמות הסניפים, קונה עסקי בנקאות בארצות מתפתחות, ממשיך להחזיק בחברת פעילים כזרוע לניהול תיקי השקעות בכדי לא לאבד את השליטה בנכסי הלקוחות ומשדר מסרים אופטימיים כמעט בכל התחומים, מספיק רק אם ניקח אמירה של האנליסט גלעד שריג, מבנק הפועלים כשניתח את חברת כי"ל לאחר דוחות הרבעון הראשון וסיכם: "לא להתפתות למכור ,מומלץ לגדיל את הפוזיציה" וזה על נייר שגמע מהלך של מאות אחוזים ובסטיית תקן של קרוב ל 50% - זוהי בהחלט אמירה אגרסיווית המוכיחה כיצד האסטרטגיה האגרסיווית מחלחלת לכל תחומי הפעילות בבנק.

לעומתו את בנק לאומי כמעט ולא שומעים, הבנק מתרכז בשימור כוחו, ממעיט בהשקעות מורכבות, נשמע מפוכח וריאלי לגבי העתיד הקרוב ובהחלט נראה שמתכונן לתקופה ארוכה של חוסר וודאות.

למשקיע הפוטנציאלי, תמונת המצב שהצגתי אמורה גם לכוון את טעמי ההשקעה, במידה והינך אופטימי, לך עם פועלים, אין ספק שהאגרסיווית שלו מכוונת ותבוא לידי ביטוי במחיר המניה במידה והתסריט האופטימי יגבר, לעומתו המשקיע הסולידי יעדיף את ההשקעה בלאומי, בגלל השמרנות והציפייה למכירת גרעין השליטה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.