מהפך גדול התחולל בענף הבנקאות כאשר בנק פועלים – "הבנק הגדול במדינה" או לפי סיסמתו העכשווית "להיות ראשון זה מחייב" הפך לבנק השני בשווי השוק שלו כאשר את ההגמוניה ללא עוררין תופס בנק לאומי.

שוויו של בנק פועלים צנח השנה ל-19.5 מיליארד שקל לעומת 22.5 מיליארד שקל של לאומי וכאשר מנתחים את הסיבות לתהליך, הן ידועות לכולם: משבר הסאב פריים פגע בצורה מהותית בבנק פועלים אשר השקיע ביתר אגרסיביות במכשירי איגוח משכנתאות מסוכנים יותר מלאומי וכתוצאה מכך נאלץ למחוק מאות מיליוני דולרים , כמו כן עסקת מכירת לאומי שטרם הוכרעה ממשיכה להשאיר גרעין ביקוש חזק למניה מקרב המבקשים שליטה על הבנק וכך מעניקים למניה תמיכה חזקה בירידות, כמו כן האחזקות הריאליות של בנק לאומי התבררו כטובות (חברה לישראל) מול אלו של פועלים (כלל ביטוח).

לגבי התוצאות הכספיות כפי שהתבטאו בדוחות הרבעון הראשון 08 והצפויים ברבעון השני אפשר לומר, שלא היה שינוי בהיבט התפעולי ביחסי הכוחות בין הבנקים ,ודווקא כאן פועלים עדיין מוביל על לאומי.

כשמנסים לבדוק את העתיד הרי פועלים ולאומי מציגים לנו שתי תפיסות עולם שונות, פעולים מתנהל ומתנהג כבנק אגרסיבי, מגדיל את כמות הסניפים, קונה עסקי בנקאות בארצות מתפתחות, ממשיך להחזיק בחברת פעילים כזרוע לניהול תיקי השקעות בכדי לא לאבד את השליטה בנכסי הלקוחות ומשדר מסרים אופטימיים כמעט בכל התחומים, מספיק רק אם ניקח אמירה של האנליסט גלעד שריג, מבנק הפועלים כשניתח את חברת כי"ל לאחר דוחות הרבעון הראשון וסיכם: "לא להתפתות למכור ,מומלץ לגדיל את הפוזיציה" וזה על נייר שגמע מהלך של מאות אחוזים ובסטיית תקן של קרוב ל 50% - זוהי בהחלט אמירה אגרסיווית המוכיחה כיצד האסטרטגיה האגרסיווית מחלחלת לכל תחומי הפעילות בבנק.

לעומתו את בנק לאומי כמעט ולא שומעים, הבנק מתרכז בשימור כוחו, ממעיט בהשקעות מורכבות, נשמע מפוכח וריאלי לגבי העתיד הקרוב ובהחלט נראה שמתכונן לתקופה ארוכה של חוסר וודאות.

למשקיע הפוטנציאלי, תמונת המצב שהצגתי אמורה גם לכוון את טעמי ההשקעה, במידה והינך אופטימי, לך עם פועלים, אין ספק שהאגרסיווית שלו מכוונת ותבוא לידי ביטוי במחיר המניה במידה והתסריט האופטימי יגבר, לעומתו המשקיע הסולידי יעדיף את ההשקעה בלאומי, בגלל השמרנות והציפייה למכירת גרעין השליטה.