נדל"ן בראשל"צ ונס ציונה: "קוטג'ים במערב החדש מושכרים ב-8,000 עד 10,000 שקלים לחודש"

עופרה קונס מאנגלו-סכסון: "קשה להבין איך אנשים יכולים לעמוד במחיר כזה"
שהם לוי |

הגאות במחירי הנדל"ן למגורים בתל אביב נראה כי מגיעה גם לערים הסמוכות. העלייה. ביקושים ערים לדירות נרשמים בשנה האחרונה בראשון ונס-ציונה, בשעה שזוגות צעירים ומבוססים שמוכנים לשלם מחירים הולכים ועולים.

שוחחנו עם שמואל אורון זכיין אנגלו סכסון בנס ציונה ועופרה קונס זכיינית אנגלו סכסון בראשון לציון על המגמות העכשוויות בשוק הדיור באזור השפלה. המסקנה ברורה - המחירים עולים.

"יש ביקושים מאוד ערים לנס ציונה, השוק לא יכול לספק אותם. רק בשנה האחרונה המחירים עלו בכ-10%. המונחים היום הם שקליים בלבד. הביקושים הם בעיקר לדירות ארבעה חדרים מטעם זוגות צעירים ומבוססים, הרבה אנשי הייטק, אקדמאים כאלה שיכולים לקחת משכנתא גדולה", אומר שמואל אורון.

אורון מתייחס לאזורים המבוקשים ביותר: "יש למעשה ארבעה אזורים שמאוד מבוקשים על ידי זוגות צעירים; לב המושבה, סביוני נצר של אפריקה ישראל והואלי של דלק נדל"ן. שכונות צעירות עם פארקים מודרנים, דירות עם מרפסות בקרבת השכונה."

הסיבה לביקושים הערים בנס ציונה לדעת אורון היא מערכת החינוך המצוינת שיש בעיר: "ראש העיר שם את כל כובד משקלו בשיפור רמת החינוך וכל מה שדרוש לזה. רכישת דירה או השכרתה מתאימה גם לאנשים שמקום עבודתם יחסית רחוק - העיר נס ציונה ממוקמת בתפר של שלוש תחנות רכבת (ראשון, באר-יעקב ורחובות), אבל אף אחת מהן היא לא בעיר עצמה."

"באופן עקרוני, ההעדפה של האנשים היא לרכוש דירה, אך יש גם שוכרים לא מעטים. דירת ארבעה חדרים מושכרת כיום בכ-4000 שקל, דירת שלושה חדרים מושכרת ב-3,400 שקל. למרות העלייה החדה שנרשמה בשנה האחרונה אני מעריך שהמגמה היא יציבות, אם תהיה ירידת מחירים כלל ארצית אני לא מאמין שנס ציונה תספוג מכה", מוסיף זכיין אנגלו סכסון בנס ציונה.

גם עופרה קונס בשיחה נפרדת, הסכימה עם עמיתה מנס ציונה: "הביקושים רבים מההיצע, המחירים עלו מאוד בשנה האחרונה, אני מעריכה את העלייה בסדר גודל של בין 20% ל-30% כמובן שזה מאוד תלוי באזור.

"הביקושים בראשון הם במיוחד באזור המרכז שהתעורר מאוד בשנה האחרונה. דירה שהושכרה בשנה שעברה תמורת 3,000 שקל במרכז ראשון מושכרת כיום תמורת 4,000 שקל. דירות 2.5 עד 3 חדרים מושכרות תמורת 2,800 עד 3,200 שקל.

קונס מוסיפה עוד: "קוטג'ים במערב החדש מושכרים בטווח מחירים של 8,000 עד 10,000, אני לא מבינה איך אנשים יכולים לעמוד במחיר כזה. כל המחירים הם בשקלים אנשים לא זוכרים את המונח דולר, המעבר של הפעילים בשוק לשקל הייתה מאוד מהירה - זה קרה בתוך שנה בודדת."

זכיינת אנגלו סכסון מסכמת את המגמות: "היום יש הרבה פרויקטים שמתוכננים באזור המרכז, הכוונה היא לאזור שבין הרצל לז'בוטינסקי, או ראשון הותיקה. כ-3,000 דירות הולכות להיבנות בשנים הקרובות, אנשים רוצים להיות קרובים להיכל התרבות בעיר. האזור מתפתח והשירותים הם בהישג יד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.