נדל"ן בראשל"צ ונס ציונה: "קוטג'ים במערב החדש מושכרים ב-8,000 עד 10,000 שקלים לחודש"
הגאות במחירי הנדל"ן למגורים בתל אביב נראה כי מגיעה גם לערים הסמוכות. העלייה. ביקושים ערים לדירות נרשמים בשנה האחרונה בראשון ונס-ציונה, בשעה שזוגות צעירים ומבוססים שמוכנים לשלם מחירים הולכים ועולים.
שוחחנו עם שמואל אורון זכיין אנגלו סכסון בנס ציונה ועופרה קונס זכיינית אנגלו סכסון בראשון לציון על המגמות העכשוויות בשוק הדיור באזור השפלה. המסקנה ברורה - המחירים עולים.
"יש ביקושים מאוד ערים לנס ציונה, השוק לא יכול לספק אותם. רק בשנה האחרונה המחירים עלו בכ-10%. המונחים היום הם שקליים בלבד. הביקושים הם בעיקר לדירות ארבעה חדרים מטעם זוגות צעירים ומבוססים, הרבה אנשי הייטק, אקדמאים כאלה שיכולים לקחת משכנתא גדולה", אומר שמואל אורון.
אורון מתייחס לאזורים המבוקשים ביותר: "יש למעשה ארבעה אזורים שמאוד מבוקשים על ידי זוגות צעירים; לב המושבה, סביוני נצר של אפריקה ישראל והואלי של דלק נדל"ן. שכונות צעירות עם פארקים מודרנים, דירות עם מרפסות בקרבת השכונה."
הסיבה לביקושים הערים בנס ציונה לדעת אורון היא מערכת החינוך המצוינת שיש בעיר: "ראש העיר שם את כל כובד משקלו בשיפור רמת החינוך וכל מה שדרוש לזה. רכישת דירה או השכרתה מתאימה גם לאנשים שמקום עבודתם יחסית רחוק - העיר נס ציונה ממוקמת בתפר של שלוש תחנות רכבת (ראשון, באר-יעקב ורחובות), אבל אף אחת מהן היא לא בעיר עצמה."
"באופן עקרוני, ההעדפה של האנשים היא לרכוש דירה, אך יש גם שוכרים לא מעטים. דירת ארבעה חדרים מושכרת כיום בכ-4000 שקל, דירת שלושה חדרים מושכרת ב-3,400 שקל. למרות העלייה החדה שנרשמה בשנה האחרונה אני מעריך שהמגמה היא יציבות, אם תהיה ירידת מחירים כלל ארצית אני לא מאמין שנס ציונה תספוג מכה", מוסיף זכיין אנגלו סכסון בנס ציונה.
גם עופרה קונס בשיחה נפרדת, הסכימה עם עמיתה מנס ציונה: "הביקושים רבים מההיצע, המחירים עלו מאוד בשנה האחרונה, אני מעריכה את העלייה בסדר גודל של בין 20% ל-30% כמובן שזה מאוד תלוי באזור.
"הביקושים בראשון הם במיוחד באזור המרכז שהתעורר מאוד בשנה האחרונה. דירה שהושכרה בשנה שעברה תמורת 3,000 שקל במרכז ראשון מושכרת כיום תמורת 4,000 שקל. דירות 2.5 עד 3 חדרים מושכרות תמורת 2,800 עד 3,200 שקל.
קונס מוסיפה עוד: "קוטג'ים במערב החדש מושכרים בטווח מחירים של 8,000 עד 10,000, אני לא מבינה איך אנשים יכולים לעמוד במחיר כזה. כל המחירים הם בשקלים אנשים לא זוכרים את המונח דולר, המעבר של הפעילים בשוק לשקל הייתה מאוד מהירה - זה קרה בתוך שנה בודדת."
זכיינת אנגלו סכסון מסכמת את המגמות: "היום יש הרבה פרויקטים שמתוכננים באזור המרכז, הכוונה היא לאזור שבין הרצל לז'בוטינסקי, או ראשון הותיקה. כ-3,000 דירות הולכות להיבנות בשנים הקרובות, אנשים רוצים להיות קרובים להיכל התרבות בעיר. האזור מתפתח והשירותים הם בהישג יד".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
