נדל"ן בראשל"צ ונס ציונה: "קוטג'ים במערב החדש מושכרים ב-8,000 עד 10,000 שקלים לחודש"
הגאות במחירי הנדל"ן למגורים בתל אביב נראה כי מגיעה גם לערים הסמוכות. העלייה. ביקושים ערים לדירות נרשמים בשנה האחרונה בראשון ונס-ציונה, בשעה שזוגות צעירים ומבוססים שמוכנים לשלם מחירים הולכים ועולים.
שוחחנו עם שמואל אורון זכיין אנגלו סכסון בנס ציונה ועופרה קונס זכיינית אנגלו סכסון בראשון לציון על המגמות העכשוויות בשוק הדיור באזור השפלה. המסקנה ברורה - המחירים עולים.
"יש ביקושים מאוד ערים לנס ציונה, השוק לא יכול לספק אותם. רק בשנה האחרונה המחירים עלו בכ-10%. המונחים היום הם שקליים בלבד. הביקושים הם בעיקר לדירות ארבעה חדרים מטעם זוגות צעירים ומבוססים, הרבה אנשי הייטק, אקדמאים כאלה שיכולים לקחת משכנתא גדולה", אומר שמואל אורון.
אורון מתייחס לאזורים המבוקשים ביותר: "יש למעשה ארבעה אזורים שמאוד מבוקשים על ידי זוגות צעירים; לב המושבה, סביוני נצר של אפריקה ישראל והואלי של דלק נדל"ן. שכונות צעירות עם פארקים מודרנים, דירות עם מרפסות בקרבת השכונה."
הסיבה לביקושים הערים בנס ציונה לדעת אורון היא מערכת החינוך המצוינת שיש בעיר: "ראש העיר שם את כל כובד משקלו בשיפור רמת החינוך וכל מה שדרוש לזה. רכישת דירה או השכרתה מתאימה גם לאנשים שמקום עבודתם יחסית רחוק - העיר נס ציונה ממוקמת בתפר של שלוש תחנות רכבת (ראשון, באר-יעקב ורחובות), אבל אף אחת מהן היא לא בעיר עצמה."
"באופן עקרוני, ההעדפה של האנשים היא לרכוש דירה, אך יש גם שוכרים לא מעטים. דירת ארבעה חדרים מושכרת כיום בכ-4000 שקל, דירת שלושה חדרים מושכרת ב-3,400 שקל. למרות העלייה החדה שנרשמה בשנה האחרונה אני מעריך שהמגמה היא יציבות, אם תהיה ירידת מחירים כלל ארצית אני לא מאמין שנס ציונה תספוג מכה", מוסיף זכיין אנגלו סכסון בנס ציונה.
גם עופרה קונס בשיחה נפרדת, הסכימה עם עמיתה מנס ציונה: "הביקושים רבים מההיצע, המחירים עלו מאוד בשנה האחרונה, אני מעריכה את העלייה בסדר גודל של בין 20% ל-30% כמובן שזה מאוד תלוי באזור.
"הביקושים בראשון הם במיוחד באזור המרכז שהתעורר מאוד בשנה האחרונה. דירה שהושכרה בשנה שעברה תמורת 3,000 שקל במרכז ראשון מושכרת כיום תמורת 4,000 שקל. דירות 2.5 עד 3 חדרים מושכרות תמורת 2,800 עד 3,200 שקל.
קונס מוסיפה עוד: "קוטג'ים במערב החדש מושכרים בטווח מחירים של 8,000 עד 10,000, אני לא מבינה איך אנשים יכולים לעמוד במחיר כזה. כל המחירים הם בשקלים אנשים לא זוכרים את המונח דולר, המעבר של הפעילים בשוק לשקל הייתה מאוד מהירה - זה קרה בתוך שנה בודדת."
זכיינת אנגלו סכסון מסכמת את המגמות: "היום יש הרבה פרויקטים שמתוכננים באזור המרכז, הכוונה היא לאזור שבין הרצל לז'בוטינסקי, או ראשון הותיקה. כ-3,000 דירות הולכות להיבנות בשנים הקרובות, אנשים רוצים להיות קרובים להיכל התרבות בעיר. האזור מתפתח והשירותים הם בהישג יד".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
