האם זה הזמן לאסטרטגיית שורט סחורות?

רפי גוזלן, מנהל ההשקעות הראשי בפריזמה בית השקעות, מסתכל על הצפוי בשוק הסחורות
רפי גוזלן |

במחצית הראשונה של השנה האסטרטגיה המנצחת הייתה ללא ספק לונג סחורות. בין אם באמצעות רכישת מדדי הסחורות עצמם, באמצעות רכישת מניות של יצרניות אנרגיה וחו"ג ובאפיק הסולידי איגרות החוב הצמודות למדד המחירים לצרכן. בכלל, השנה האחרונה הייתה מלאת תהפוכות בשווקים הפיננסיים. מה שהחל כמשבר נדל"ן בארה"ב התגלגל במהרה למשבר פיננסי ולמחנק אשראי בשווקים.

התושייה אותה הפגין הבנק המרכזי האמריקאי (גם אם תחילת פעולתו במחצית השנייה של 2007 הייתה מגומגמת), ששיאה היה בהצלת בר סטרנס, הובילה להתפוגגות החשש מפני כשל מערכתי ושיתוק הסקטור הפיננסי. אך בכדי להשיג זאת נאלץ הבנק האמריקאי להזרים נזילות רבה, שאחת מתוצאותיה היא עד כה הדולר החלש, ויש התולים בכך גם את האשם בעליית מחירי הסחורות.

אך הדבר יותר מורכב מכפי שזה ניראה. כמובן שהנזילות הגבוהה הקיימת בעולם מתנקזת לאן שהוא ולמעשה יוצרת אינפלציה במחירי הנכסים השונים, כך שאין ספק כי היא בין הגורמים לעליית מחירי הסחורות. אך חייבת תמיד להיות סיבה כלכלית מאחורי עליית המחירים ולא רק טכנית. בכל הנוגע למחירי האנרגיה ניתן למנות מספר סיבות עיקריות כאשר ייתכן וספקולציה אכן העצימה את מגמת העליות אך אין ספק שלא היא זו שקובעת את המגמה.

בין הסיבות העיקריות ניתן למנות את הביקושים בשווקים המתעוררים, ובמיוחד בסין לקראת האולימפיאדה ובעקבות אסונות הטבע, המתיחות הגיאופוליטית, כן גם את הדולר החלש ואת תחליפי האנרגיה מגידולים חקלאיים. אלו האחרונים, יצרו סחרור של עליית מחירי המזון ויצרו לחץ אינפלציוני במשקים המתעוררים ואולי אף חמור מכך- אי שקט פוליטי.

התפתחות זו הובילה מצידה ללחץ להסטת הגידולים חזרה לכיוון מזון על חשבון תחליפי אנרגיה ולכן ייצרה אף היא לחץ לעליית מחירי אנרגיה.

אך כל זאת בסביבת פעילות כלכלית שנקרא לה נורמאלית, שהעולם לא לגמרי נמצא בה כיום. העלייה החדה במחירי הסחורות ובמיוחד לאחרונה במחירי הנפט יוצרת זעזוע משמעותי לכלכלה העולמית, שרק לאחרונה הרימה במעט את הראש מהמשבר הפיננסי.

המלכוד אליו נכנסה הכלכלה העולמית הוא של פגיעה בהכנסה הפנויה במדינות המפותחות על רקע האטה בצמיחה, אינפלציה עולה המקשה על הפחתת ריבית בעת האטה (ואף להפך הובילה להעלאת הריבית באירופה). מה עוד שהחלק הבריא בכלכלה העולמית, דהיינו השווקים המתעוררים, נאבק אף הוא באינפלציה שהחלה בסחורות וגולשת לאיטה ליתר המוצרים.

התפתחויות אלו עשויות להוביל אותנו במחצית השנייה של השנה לתמונה שונה לחלוטין מזו שנצפתה בראשונה דהיינו שבה האסטרטגיה המנצחת תהיה דווקא שורט סחורות. זאת מכיוון ששם טמון הפיתרון למלכוד בו נמצאת הכלכלה העולמית. התממשות תרחיש זה כוללת היווצרות צפי לפגיעה בביקושים בכזה אופן שיוביל לירידה במחירי הסחורות ויפנה את הדרך לחידוש מגמת הצמיחה בעולם, בין היתר גם באמצעות הקלה מוניטארית היכן שהיא נדרשת.

מאת: רפי גוזלן, מנהל ההשקעות הראשי בפריזמה בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

פרסם ביטחון ישראל (דוברות משרד הביטחון)פרסם ביטחון ישראל (דוברות משרד הביטחון)

תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?

פרסם ביטחון ישראל הוענק לשישה פרויקטים-מהלכים, לרבות ביצוע ומימוש היכולות לחיסולו של נסראללה; מהם הפרויקטים ומי החברה שזכתה להכי הרבה פרסים?

מנדי הניג |

פרס ביטחון ישראל הוענק בבית הנשיא במעמד נשיא המדינה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, לצוותים של משרד הביטחון, צה"ל, המוסד, השב"כ והתעשיות הביטחוניות על פרויקטים טכנולוגיים פורצי דרך שהשפיעו באופן משמעותי על הלחימה במלחמת ׳חרבות ברזל׳.

 

בין הפרויקטים הזוכים: נגמ"ש האיתן, יכולות ייחודיות שהובילו לחיסולו של נסראללה, מטוסי המשימה "שביט", "עיטם" ו"אורון".

נגמ"ש האיתן: הפרס הוענק למנהלת המרכבה והרק"מ (מנת''ק) ולמנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון, למחלקת אמל"ח ולבית הספר לניוד מבצעי בזרוע היבשה, לחיל הרפואה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ולחטיבת הנח"ל, על פיתוח ויצור "האיתן", רק"ם גלגלי 8X8 מותאם מבצעית לצרכי לוחמי החי"ר ומאפשר הפעלה במתארי לחימה רוויי איומים באופן שלא היה עד כה. נגמ"ש "האיתן" ביצע את טבילת האש הראשונה שלו בהצלחה במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', לקח חלק משמעותי בתמרון היבשתי, אפשר את הצלתם של מאות לוחמים פצועים והשתתף בחילוצם של חטופים מעזה. "האיתן" מפיתוח משרד הביטחון משלב טכנולוגיה מתקדמת ופורצת דרך והוא תוצאה של עבודה ושיתוף פעולה ארוך שנים בפיתוח, ייצור והטמעה של משרד הביטחון, צה"ל והתעשיות הביטחוניות.