עמנואל רוזן לנורית דאבוש: "יש לנו חופש ביטוי מוחלט ברדיו 99 כולל היכולת לבקר את בעלי התחנה"

"אין פה התערבות בתכנים ואם תהיה כולנו נלך הביתה"; הטאלנטים הבכירים ברדיו 99 מארחים את מנכ"ל הרשות השנייה ומגנים על התחנה מספר ימים לאחר ההחלטה להוציא אותה מידי ארקדי גאידמק
משה בנימין |

נורית דאבוש, יו"ר הרשות השנייה ביקרה הבוקר בתחנת הרדיו 99FM בהרצליה. יחד עם דאבוש הגיע אייל בוחבוט ראש אגף רדיו וחבר מועצת הרשות השניה.

השניים נפגשו עם מנכ"ל התחנה מישל קרמרמן ועם היו"ר רם לנדס. בפגישה נכחו גם עיתונאים בכירים המשדרים ב99FM וביניהם עמנואל רוזן, גיא מרוז, אורלי וילנאי ולינוי בר גפן. אלו, ציינו בפני דאבוש את האמון המלא שהם רוחשים לתחנה ולעומדים בראשה וכן את רמת האתיקה העיתונאית המאפיינת את התחנה.

במהלך הביקור, שכלל סיור במשרדים ובאולפני התחנה, הוצגו בפני דאבוש תמונת מצב רחבה אודות התחנה, בדגש על התחומים והתוכניות שאותם חרטה התחנה על דגלה : מעורבות חברתית, שילוב המאזינים ומעורבות בחיי היומיום של המאזינים באזור השידור ומחוצה לו. במפגש אף צוין כי המאזן הכספי של התחנה הוא חיובי והתחנה צפויה לעבור השנה לרווחיות.

באשר להחלטת המועצה מיום ראשון לפיה ארקדי גאידמק ייאלץ למכור את המניות שלו ברדיו 99, אמרה קרמרמן: "יש לתחנה אג'נדה חברתית והיא נותנת במה למגוון רחב של קהלים ופלורליזם חברתי. וכמו כן חרטה על דגלה מקצוענות ללא פשרות, חופש ביטוי וחירות עיתונאית. אין עוד תחנה בארץ הנותנת במה יומית בפריים-טיים לאקטיביזם חברתי כמו זה המשודר ב"משמר האזרחי" וכן למען מאבקים של איכות הסביבה כפי שקורה ב99.

"יש אינטרס ציבורי ברור שהתחנה תמשיך לשדר. אנחנו שמחים על הבעת האמון והתמיכה המלאה מצד הרשות השנייה. מעולם לא הייתה דרישה להתערבות בתכנים המשודרים. במידה ותהיה בעתיד, כולנו נלך הביתה".

עמנואל רוזן אמר במהלך בפגישה: "אני עובד כמעט 30 שנה בתקשורת ואף פעם לא עבדתי בגוף שבו חופש הביטוי כל כך מלא, נטול סייגים ומגבלות כמו רדיו 99, כולל היכולות והאפשרות לבקר גם את בעלי התחנה כשצריך".

לינוי בר גפן: "בחוזה שלי עם 99 FMיש סעיף שאומר שחופש הביטוי שלי מוחלט וההגנה המשפטית עליי, במקרה של תביעות, אוטומטית. זה לא דבר טריוויאלי בשום גוף משדר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון

מנדי הניג |

כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

סוף סוף מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש, פשוט ושקוף, שבו הלקוח מבין בדיוק כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת יותר. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם, אבל גם במקביל ינסה לבנות את האמון אצל ציבור המשקיעים.

כדי לטפל בנושא, הוקם צוות עבודה משותף הכולל את משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות ניירות ערך. הרכב הצוות נועד לאפשר הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות.


דוח הביניים שפורסם כעת מרכז את המסקנות הראשוניות ומציג מתווה מוצע למודל עמלות חדש. הדגש הוא על קביעת מנגנון פשוט וברור של גביית עמלות, חיזוק הקשר בין השירות לבין התשלום עליו, והעברת חלק ניכר מהעמלות למסלול ישיר שבו הלקוח משלם לגוף שמספק את השירות במקום מודלים עקיפים שמבוססים על עמלות מהיצרן. בנוסף, הדוח מתייחס לצורך בהגנה על לקוחות בעלי תיקי השקעות קטנים, יצירת אחידות בין מוצרים פיננסיים דומים, ושמירה על הקרנות הכספיות כמוצר חלופי לפיקדונות קצרי טווח.


המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי מסר: "דוח הביניים מהווה שלב נוסף וחשוב בעבודת הצוות והוא כולל המלצות למודל עמלות חדש פשוט ושקוף, שישפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות בפעילותם בשוק ההון ויתרום לתחרות בין השחקנים השונים בשוק. במסגרת עבודת הצוות נבחנו לעומק היתרונות והחסרונות של המודל המוצע במטרה לגבש פתרון מאוזן לטובת הלקוחות. פרויקט זה הוא בהלימה ישירה ליעדים ששם לעצמו הפיקוח על הבנקים של קידום הוגנות כלפי הלקוח וחיזוק התחרות".