עליה של 74% בייבוא כלי תחבורה ברבעון הראשון של 2008
ברבעון הראשון של 2008 נרשם גידול ביבוא מוצרי צריכה למשק, כאשר כ- 85% מכלל העלייה מצויה בייבוא מכוניות פרטיות. במקביל חלה האטה בייבוא מוצרי הלבשה והנעלה, מזון ומשקאות. כך עולה מסקירה שערך אגף הכלכלה של איגוד לשכות המסחר על בסיס נתונים מנוכי עונתיות.
מהסקירה עולה כי היקף יבוא מוצרי הצריכה גדל ברבעון הראשון של 2008 בשיעור של 16% בהשוואה לרבעון האחרון של שנת 2007, שהם כ- 334 מיליון דולר והסתכם בכ- 2.4 מיליארד דולר.
לדברי ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, "הגידול בצריכה משקף את ההאטה בצמיחת המשק כתוצאה מעליית המחירים ומתחושת אי ודאות הכלכלית. כאשר בניכוי העלאת המחירים בתקופה זו, של כ- 2% בממוצע, חלה האטה משמעותית בצריכה השוטפת. יחד עם זאת, כתוצאה מהמשך הפחתת מסי הקניה על רכבים חל גידול עצום ביבוא כלי הרכב הן כמותית והן שקלית".
יבוא מוצרי צריכה מתחלק לשניים: יבוא מוצרי בני קיימא (מכוניות, ריהוט, חשמל ביתי), המהווה כ- 52%, ואילו יבוא מוצרים לצריכה שוטפת - 48% (נכון לרבעון ראשון 2008).
מהסקירה עולה עוד כי ברבעון הראשון של 2008 רשם יבוא מוצרים לצריכה שוטפת עליה של כ- 4% לעומת הרבעון האחרון של 2007, שהם גידול של כ- 41 מיליון דולר, והסתכם ב- 1.15 מיליארד דולר.
מפילוח המוצרים עולה כי נרשמה עליה של 6% ביבוא הלבשה והנעלה, שהם 19 מיליון דולר, שהסתכם ב- 346 מיליון דולר. יבוא מזון ומשקאות רשם עליה של 4%, שהם 16 מיליון דולר, והסתכם ב- 426 מיליון דולר. ביבוא כלי בית נרשם גידול של 1%, שהם מיליון דולר, שהסתכם בכ- 130 מיליון דולר. ביבוא תרופות נרשם גידול של 1%, המהווה כחצי מיליון דולר, שהסתכם ב- 100 מיליון דולר.
יבור מכוניות בהיקף של 677 מיליון דולר
היקף יבוא מוצרים בני קיימא רשם ברבעון הראשון של 2008 עליה של 31%, גידול של כ- 386 מיליון דולר, והסתכם ב- 1.23 מיליארד דולר. מבין המוצרים לצריכה בת קיימא נרשמה עליה חדה של 74% ביבוא כלי תחבורה, שהם כ- 289 מיליון דולר, שהסתכם ב-677 מיליון דולר. עיקר העלייה נרשמה בחודש ינואר (107% גידול מדצמבר 2007), בשל הפחתת מס הקניה לכלי רכב. יחד עם זאת, לא נרשמה עליה משמעותית ביבוא ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים.

התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.

