ת"א פתחה את השבוע בהססנות: פריגו התרסקה, אלווריון וסרגון זינקו בשיעור דו-ספרתי
שבוע המסחר החדש בבורסה של תל אביב נפתח במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים ברוב המדדים המובילים, בעוד המשקיעים חזרו מחופשה בת ארבעה ימים, למרות שמדד מניות הטכנולוגיה המובילות רשם עליות חדות, בהובלת סרגון ואלווריון.
המסחר התנהל היום ברקע למסחר בסופה"ש בשוקי העולם, זאת לאחר פגרת מסחר בת יומים ברקע ליום העצמאות (ה') ויום הזיכרון (ד'). ביום חמישי נרשמו בוול סטריט ירידות של קרוב ל-2% במדדים המובילים (יום הירידות החד ביותר מאז ה-14 באפריל) וביום שישי חתם הדאו ג'ונס בירידה של קרוב ל-1%.
בין המניות הבולטות היום: פריגו, מניות הבנקים וטבע משכו את מדד המעו"ף לירידות שערים של מעל 1% במהלך המסחר. מניות סרגון ואלווריון זינקו 17.5% ו-12.35% בהתאמה ודוחפו את מדד התל טק 15 2.79% קדימה.
סיפור היום, ללא ספק היה מדד היתר 50 שרשם זינוק יומי של 2.22%. Bizportal חשף היום, כי תעודת הסל 'קסם שורט יתר 50 פי 3' שצנחה היום ב-18.8% עמדה מאחורי העליות.
מדדים מובילים: המעו"ף איבד 0.9% וסגר ברמה של 1,077 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.54% ל-1,003 הנקודות ומדד הנדל"ן 15 ירד ב-0.51%. מדד הבנקים ירד ב-0.47%.
מניות במרכז
מניות פריגו נסחרו היום בירידות שערים חדות, בהמשך לפרסום הדוחות הרבעוניים בשבוע שעבר. "פריגו דיווחה על רבעון ענק, הטוב בתולדותיה של החברה הקיימת מזה 120 שנה, כשהיא מכה את כל התחזיות", כך אמר יואב בורגן, אנליסט בלידר שוקי הון, בעוד הוא מנסה להסביר את הצניחה במניה.
מניות סרגון ואלווריון זינקו היום ברקע לעסקת ה-WiMax בין ספרינט וקלירווייר. הראשונה, החברה צפויה ליהנות מנתח בעסקת הענק בין ספרינט וקלירווייר. השנייה, הנחשבת לחלוצת תחום ה-WiMax גם צפויה ליהנות מהשפעת הקמת הרשת בארה"ב.
מניית אורמת איבדה היום 3.04%. ביום ו' הודיעה אורמת טכנולוגיות, חברת הבת של אורמת תעשיות, על כוונתה להנפיק 3.1 מיליון מניות בוול סטריט במטרה לגייס הון, מה שיביא לדילול ערך עבור המשקיעים וילחץ מטה את מחיר המניה בשוק. החברה שיגרה בקשה ל-SEC (רשות ני"ע בארה"ב) לבצע את ההנפקה, כאשר בית ההשקעות ליהמן ברדרס צפוי להיות החתם. לאחר ההנפקה, לאורמת טכנולוגיות יהיו יותר מ-45.3 מיליון מניות בשוק, לעומת 42.2 מיליון מניות כיום.
ב-RBC צפו ביום ו' כי חברת נייס תציג רבעון טוב ותחזור על ההנחייה שסיפקה עבור השנה כולה. בבית ההשקעות מאמינים כי התנאים הפונדמנטלים נותרו מוצקים ו"בריאים" והביצועים דל החברה חזקים. מניות החברה עלו 0.93%.
הסנטימנט השלילי מאז פרסום הדוחות, לא עזב את מניית טבע גם היום. מניית החברה איבדה 1.52% בסיכום יומי.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
