ת"א פתחה את השבוע בהססנות: פריגו התרסקה, אלווריון וסרגון זינקו בשיעור דו-ספרתי
שבוע המסחר החדש בבורסה של תל אביב נפתח במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים ברוב המדדים המובילים, בעוד המשקיעים חזרו מחופשה בת ארבעה ימים, למרות שמדד מניות הטכנולוגיה המובילות רשם עליות חדות, בהובלת סרגון ואלווריון.
המסחר התנהל היום ברקע למסחר בסופה"ש בשוקי העולם, זאת לאחר פגרת מסחר בת יומים ברקע ליום העצמאות (ה') ויום הזיכרון (ד'). ביום חמישי נרשמו בוול סטריט ירידות של קרוב ל-2% במדדים המובילים (יום הירידות החד ביותר מאז ה-14 באפריל) וביום שישי חתם הדאו ג'ונס בירידה של קרוב ל-1%.
בין המניות הבולטות היום: פריגו, מניות הבנקים וטבע משכו את מדד המעו"ף לירידות שערים של מעל 1% במהלך המסחר. מניות סרגון ואלווריון זינקו 17.5% ו-12.35% בהתאמה ודוחפו את מדד התל טק 15 2.79% קדימה.
סיפור היום, ללא ספק היה מדד היתר 50 שרשם זינוק יומי של 2.22%. Bizportal חשף היום, כי תעודת הסל 'קסם שורט יתר 50 פי 3' שצנחה היום ב-18.8% עמדה מאחורי העליות.
מדדים מובילים: המעו"ף איבד 0.9% וסגר ברמה של 1,077 נקודות, מדד ת"א 100 השיל 0.54% ל-1,003 הנקודות ומדד הנדל"ן 15 ירד ב-0.51%. מדד הבנקים ירד ב-0.47%.
מניות במרכז
מניות פריגו נסחרו היום בירידות שערים חדות, בהמשך לפרסום הדוחות הרבעוניים בשבוע שעבר. "פריגו דיווחה על רבעון ענק, הטוב בתולדותיה של החברה הקיימת מזה 120 שנה, כשהיא מכה את כל התחזיות", כך אמר יואב בורגן, אנליסט בלידר שוקי הון, בעוד הוא מנסה להסביר את הצניחה במניה.
מניות סרגון ואלווריון זינקו היום ברקע לעסקת ה-WiMax בין ספרינט וקלירווייר. הראשונה, החברה צפויה ליהנות מנתח בעסקת הענק בין ספרינט וקלירווייר. השנייה, הנחשבת לחלוצת תחום ה-WiMax גם צפויה ליהנות מהשפעת הקמת הרשת בארה"ב.
מניית אורמת איבדה היום 3.04%. ביום ו' הודיעה אורמת טכנולוגיות, חברת הבת של אורמת תעשיות, על כוונתה להנפיק 3.1 מיליון מניות בוול סטריט במטרה לגייס הון, מה שיביא לדילול ערך עבור המשקיעים וילחץ מטה את מחיר המניה בשוק. החברה שיגרה בקשה ל-SEC (רשות ני"ע בארה"ב) לבצע את ההנפקה, כאשר בית ההשקעות ליהמן ברדרס צפוי להיות החתם. לאחר ההנפקה, לאורמת טכנולוגיות יהיו יותר מ-45.3 מיליון מניות בשוק, לעומת 42.2 מיליון מניות כיום.
ב-RBC צפו ביום ו' כי חברת נייס תציג רבעון טוב ותחזור על ההנחייה שסיפקה עבור השנה כולה. בבית ההשקעות מאמינים כי התנאים הפונדמנטלים נותרו מוצקים ו"בריאים" והביצועים דל החברה חזקים. מניות החברה עלו 0.93%.
הסנטימנט השלילי מאז פרסום הדוחות, לא עזב את מניית טבע גם היום. מניית החברה איבדה 1.52% בסיכום יומי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
