מניות היתר: שמונה מניות "ישראליות"
לכבוד יום העצמאות החלטתי להקדיש את הטור השבועי לסקירת חברות ישראליות הפועלות בתחום הצבאי והביטחוני. תעשיית הביטחון בארץ מובלת באופן ברור ע"י ארבעה גורמים בלתי מעורערים: תעשייה אווירית, אלביט מערכות, רפאל, ותע"ש, שמוכרות במיליארדי דולרים מדי שנה, לצבאות ומדינות בעולם ומייצגות את ישראל בכבוד רב.
מלבד ארבעת ה"ענקיות", פועלות מספר רב של חברות נוספות, קטנות בהיקפן, שנסחרות במדדי היתר, שמוכרות גם הן לסקטור הצבאי-ביטחוני, וגם לתחומים אזרחיים משיקים. לחברות אלו מספר מאפיינים דומים – ייחודיות טכנולוגית, קשרים במערכת הביטחון ולחלקן חברות בנות בארה"ב שנועדו בין היתר לביצוע מכירות ע"י שימוש בכספי סיוע של ממשלת ארה"ב.
השוק הצבאי מוגדר כשוק "טוב" – כזה שנהנה מסכומי עתק שמופנים לתקציבי ביטחון של מדינות וצבאות, צמיחת תחום ה- Homeland Security (במיוחד לאחר אירועי ה- 11/9) והכרה בצורך לאבטחה גם בתחומים אזרחיים.
ה"לקוחות" בשוק בעלי מוסר תשלומים גבוה, והתעשייה מאופיינת כסולידית, דפנסיבית ואטרקטיבית. בשנים האחרונות נהנה התחום הביטחוני מגאות, גם בשל אירועי מלחמת לבנון השנייה שהגבירו את הצורך של צה"ל בהצטיידות באמצעי לחימה מתקדמים וברענון המחסנים וכן מול איומי הטרור בעולם שמחייבים צבאות ומדינות לרכוש טכנולוגיות צבאיות מתקדמות. יחד עם זאת, החברות ה"קטנות" שפועלות בשוק הצבאי מתמקדות לרוב בתחומים ספציפיים לכן הן נהנות מהגאות בשוק הביטחוני באופן כללי אך פעילותן פרוייקטלית לרוב באופייה ולכן יש לבדוק באופן ספציפי כל חברה טרם השקעה בה.
רבינטקס – החברה עוסקת בייצור ושיווק מוצרי מיגון ומוצרי טקסטיל צבאיים בליסטיים המבוססים על חומרים מרוכבים, מיגון כלי רכב ומיגון זכוכיות במבנים. לפני כשנה רכשה חברת בת בארה"ב והרחיבה את תחומי פעילותה לתחום הסבת ומיגון רכבים
אופיר אופטרוניקה – החברה עוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק של רכיבים אופטיים למערכות אינפרה אדום רכיבים אופטיים לתחום התרמי ומערכות הדמיה, מכשור מדידה ללייזרים ומכשור למדידת מרחק תלת-מימדית, לשוק האזרחי והביטחוני. 80% ממכירותיה של אופיר הן לחו"ל ובין לקוחותיה נמנים רפאל, תעשייה אוירית, אלביט מערכות, BAE, תאלס, ZEISS ועוד.
מגל מערכות – החברה עוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק מערכות אבטחה ממוחשבות לנמלי תעופה, אבטחת גבולות ומתקנים רגישים. פתרונות החברה כוללים גלאים מיוחדים בעלי רגישות גבוהה ומערכות שליטה ובקרה. בין לקוחות החברה צבאות וציי ים ויבשה, מתקנים תעשייתיים, מתקני חשמל, בתי זיקוק, מתקנים עירוניים, מתקני אחסון, מתקני תקשורת, אזורי מכס, בתי כלא, שדות נפט ושדות תעופה וגבולות.
אורביט – עוסקת בתחום אויוניקה ומערכות תקשורת, מערכות עקיבה למז"א, מטרות שונות ולקשר נל"ן, תקשורת לווינית ניידת / מוטסת ומדידת אנטנות. לדוגמה, מערכות לניהול שמע בכלי טיס. כ- 75% ממכירות החברה מיועד לחו"ל. בין לקוחות החברה – אלביט מערכות, תעשייה אוירית, בואינג, רייתון, בומברדיה, EADS, לוקהיד מרטין, נאטו, תאלס, נאסא, רפאל ועוד.
אימקו – מפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרים בתחומי האלקטרוניקה ליישומים צבאיים, המוטמעים במטוסי חיל האוויר, טנקי המרכבה, ספינות חיל הים וכו'. לחברה נוכחות חזקה בשוק הצבאי בישראל והלקוח הגדול ביותר שלה הוא משרד הביטחון.
אזימוט טכנו – עוסקת בתחומי להרכשת מטרות (מערכות נישאות אדם בעיקר), מערכות ניווט, שליטה ובקרה לשוק הביטחוני, Homeland Security (HLS) והאזרחי. בין לקוחות החברה מדינות מפותחות ותעשיות מובילות למשל – אלביט, רפאל, IAI, תע"ש, צה"ל / משרד הביטחון, בחו"ל – לוקהיד מרטין, נורתרופ', תאלס, OIP, BL הודו, סמסונג קוריאה
איי.טי.אל – עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרים אלקטרוניים ואלקטרו אופטיים בתחום הביטחוני והאזרחי, הכוללים אמצעים מתקדמים ללוחמת לילה, כוונות לייזר והרכשת מטרות. מוצרי החברה נמצאים בשימוש של צבאות רבים – יחידות ללוחמה בטרור ומשטרות בכל העולם לרבות צבאות אסיה, אוסטרליה, אירופה וצפון אמריקה. חברת הבת, לייזר דיטקט, נסחרת אף היא בבורסה בת"א, ועוסקת בפיתוח וייצור מכשירים לגילוי וזיהוי חומרים מרחוק ע"י לייזר.
אס.די.אס – חברת הבת של סטארנייט, עוסקת בייצור ושיווק מכשירים לראיית לילה ומוצרי מיגון מגומי ובהשבחת כלי טיס. רוב ההזמנות בשנתיים האחרונות, הגיעו בעיקר מצבא הודו וצבא ארה"ב. 60% מהמכירות ליצוא ישיר ו- 40% יצוא עקיף דרך מכירה לחברות הביטחוניות בישראל שמוכרות לחו"ל. לחברה חברת בת בארה"ב שמטפלת ברכישות דרך כספי סיוע.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
