2 המניות בישראל שיפרחו עם תעשיית האתנול בארה"ב

יואב בורגן מדבר על תעשיית האתנול בארה"ב והרלבנטיות למניות כי"ל ומכתשים אגן
יואב בורגן |

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותה של תעשייה שלמה חדשה בארה"ב – תעשיית האתנול, אותו דלק אלטרנטיבי המיוצר ממקורות אורגניים-מתחדשים. כיום ניתן לדבר על סך של 147 מפעלים לייצור אתנול בארה"ב, כאשר 55 מתקני זיקוק חדשים מצויים בתהליכי בנייה והקמה, ו-6 מפעלים עוברים התרחבות.

כשמדברים על תעשיית האתנול בארה"ב, הכוונה היא בעיקר לאתנול המופק מתירס. זאת, להבדיל מברזיל, שם פורחת תעשייה מקבילה של ייצור אתנול מקני סוכר בעיקר. באירופה, לעומת זאת, שכיחותם הגבוהה יחסית של מנועי דיזל (לעומת ארה"ב) הביאה לדומיננטיות של תעשיית הביו-דיזל – דלק המופק ממקורות כמו גרעיני סויה ושמן דקלים, במדינות כמו גרמניה, איטליה וצרפת.

הבעיה היא כי תעשיית האתנול האמריקנית מצויה בחיתוליה בכל הקשור להוכחת כדאיותה הכלכלית: החברות הפועלות בתחום טרם הצליחו להראות מודל עסקי כדאי ובר-קיימא, והן רחוקות מאוד מלהחזיר את ההשקעות ההוניות הכבדות העומדות מאחורי הקמת המזקקות. תוסיפו לזה את קשיי המימון שנוצרו בעקבות משבר האשראי הפיננסי הנוכחי בארה"ב, ותבינו מדוע תעשייה שלמה וצעירה כמו אתנול בארה"ב עומדת על כרעי תרנגולת. חולשתן הפיננסית וסימני השאלה ביחס להמשך שרידותן, באה לידי ביטוי בהתנהגות מניותיהן של חברות ובלטות בתעשיית האתנול האמריקנית דוגמת מניית אוונטיין (סימול: AVR), מניית פסיפיק אתנול (סימול: PEIX) ומניית ורסון (סימול: VSE).

ממה נובעים הקשיים הכלכליים של יצרניות האתנול האמריקניות? ראשית, מחירו של חומר הגלם העיקרי שלהן, התירס, ממשיך להאמיר ולשבור שיאים היסטוריים. בנוסף, ישנה בעיה בסיסית ואינהרנטית: מאחר והאתנול בארה"ב מיוצר בעיקרו מתירס, הרי שהמזקקות לייצור אתנול ממוקמות גיאוגרפית במדינות ה-corn belt, "חגורת התירס", במערב התיכון של ארה"ב המורכבת בעיקרה מ-4 מדינות (איווה, אינדיאנה, אילינוי ואוהיו); שוקי צריכת הדלק הגדולים מצויים בערי החוף המערבי והמזרחי בארה"ב; ולהבדיל מתזקיקי נפט, לא ניתן להוביל אתנול בצינורות אלא רק במשאיות. התוצאה, עלויות הובלה גבוהות מאוד, שיחד עם מחירי התירס הנוסקים, מכבידים מאוד על תעשיית האתנול הצעירה.

אז מה בעצם כן מחזיק ומצדיק את המשך קיומה של תעשיית האתנול בארה"ב? ראשית, מחירי הנפט הגבוהים, שיוצרים ביקוש לדלקים אלטרנטיביים. ושנית, חקיקה פדרלית המחייבת למהול דלק קונבנציונלי למכוניות (בנזין) באתנול – בדצמבר 2007 התקבל חוק חדש המחייב להגדיל פי 5 את כמות האתנול המהול עד שלנת 2022.

הרלבנטיות לסיפור האתנול האמריקני היא מאוד גבוהה למספר חברות ישראליות, כשבראשן שתי נציגות האגרו-כימיה הגדולות והחשובות – כיל ומכתשים אגן. מדוע? כי חלק גדול מאוד מהעליות הדרמטיות של מחירי הגרעינים והסחורות החקלאיות בשנים האחרונות (תירס, סויה, קני סוכר וכו'), מיוחס לפריחתה של תעשיות הביו-דלקים בעולם – ובראש ובראשונה לתעשיית האתנול בארה"ב. אינפלציה במחירי גרעינים משמעה הכנסות גבוהות יותר לחקלאי הגלובלי ותמריץ מואץ מצדו "לייצר" מזון – כלומר יותר ויותר ביקושים לתשומות, כגון: דשנים וחומרי הדברה. זכרו, בגידול תירס, למשל, התשומה העיקרית היא דשנים - כ-30% מסך התשומות, ואילו חומרי הדברה קוטלי מזיקים (עשבים וחרקים) אחראים על 7% מתשומות החקלאי (תשומות משמעותיות אחרות הן זרעים, מיכון, עבודה, ביטוח).

* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: