מדדי אסיה חתמו במגמה מעורבת: האנג סנג איבד 2.3%
המדדים המובילים באסיה סגרו את יום המסחר הבוקר במגמה מעורבת בנטיה לעליות שערים זה היום השני ברציפות ברקע לציפיות המשקיעים כי מקבלי ההחלטות יפעלו על מנת לתמוך בחברות הפיננסים על מנת להקל על משבר האשראי בשווקים. הצמיחה בסין אשר נשמרת ברמה של 11% מחזקת אף היא את הלך רוח המשקיעים.
מדד שנחאי עלה 0.31%, הניקיי היפני טיפס 2.06%, האנג סנג בהונג קונג השיל 2.29% לאחר שקודם לאחר רשם עליה של כ-3%, מדד הקוספי הדרום קוריאני התחזק 2.12 ובומביי איבדה 1.81% לאחר שקודם עוד עלתה 1.6%. מדד MSCI לאסיה פסיפיק הוסיף 2.6% במסחר בטוקיו המתווספים לעליה של 4% אתמול במדד.
"ישנם ציפיות כי הצמיחה בסין עשויה לקזז את ההאטה בארה"ב", אמר מונה צ'נג, מנהל השקעות ב-Daiwa Asset Management שבהונג קונג.
"ההתייצבות של השווקים הפיננסיים הקלה על החששות של מיתון עולמי", אמר בואן ייה, מנהל השקעות ב-Prudential Financial Securities Investment בטאיפיי. "הצעדים החזקים בו פועלת הממשלה מספקת תמיכה לבטחון המשקיעים", הוסיף ייה.
מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הגדול ביפן, התחזקה 7.5%, העלייה החדה ביותר מאז ה-6 בדצמבר. מניית Millea Holdings, חברת הביטוח הגדולה ביפן לפי שווי שוק, הוסיפה 8.5%. מניית Mizuho Financial Group, הבנק השלישי בגודלו ביפן, עלתה 5%.
מדד סקטור הבנקאות והפיננסים מזנק 3.3%, העלייה החדה ביותר בקרב 10 סקטורי התעשיה באינדקס ה-MSCI. סקטור זה איבד 16% במהלך ששת החודשים האחרונים בעקבות משבר האשראי בשווקים והפגיעה ברווחיות חברות הפיננסים.
מניית Kookmin, הבנק הגדול בדרום קוריאה, הוסיפה 1.1%, העליה הראשונה של המניה במהלך ארבעת ימי המסחר האחרונים.
מניות קבוצת Centro Properties, הבעלים האוסטרלים של הקניונים בארה"ב, אשר איבדה כ-94% מערכה, המריאה 35% לאחר שהמנהל התפעולי, גלן רופראנו, פסל מכירת נכסי החברה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
