מדדי אסיה חתמו במגמה מעורבת: האנג סנג איבד 2.3%
המדדים המובילים באסיה סגרו את יום המסחר הבוקר במגמה מעורבת בנטיה לעליות שערים זה היום השני ברציפות ברקע לציפיות המשקיעים כי מקבלי ההחלטות יפעלו על מנת לתמוך בחברות הפיננסים על מנת להקל על משבר האשראי בשווקים. הצמיחה בסין אשר נשמרת ברמה של 11% מחזקת אף היא את הלך רוח המשקיעים.
מדד שנחאי עלה 0.31%, הניקיי היפני טיפס 2.06%, האנג סנג בהונג קונג השיל 2.29% לאחר שקודם לאחר רשם עליה של כ-3%, מדד הקוספי הדרום קוריאני התחזק 2.12 ובומביי איבדה 1.81% לאחר שקודם עוד עלתה 1.6%. מדד MSCI לאסיה פסיפיק הוסיף 2.6% במסחר בטוקיו המתווספים לעליה של 4% אתמול במדד.
"ישנם ציפיות כי הצמיחה בסין עשויה לקזז את ההאטה בארה"ב", אמר מונה צ'נג, מנהל השקעות ב-Daiwa Asset Management שבהונג קונג.
"ההתייצבות של השווקים הפיננסיים הקלה על החששות של מיתון עולמי", אמר בואן ייה, מנהל השקעות ב-Prudential Financial Securities Investment בטאיפיי. "הצעדים החזקים בו פועלת הממשלה מספקת תמיכה לבטחון המשקיעים", הוסיף ייה.
מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הגדול ביפן, התחזקה 7.5%, העלייה החדה ביותר מאז ה-6 בדצמבר. מניית Millea Holdings, חברת הביטוח הגדולה ביפן לפי שווי שוק, הוסיפה 8.5%. מניית Mizuho Financial Group, הבנק השלישי בגודלו ביפן, עלתה 5%.
מדד סקטור הבנקאות והפיננסים מזנק 3.3%, העלייה החדה ביותר בקרב 10 סקטורי התעשיה באינדקס ה-MSCI. סקטור זה איבד 16% במהלך ששת החודשים האחרונים בעקבות משבר האשראי בשווקים והפגיעה ברווחיות חברות הפיננסים.
מניית Kookmin, הבנק הגדול בדרום קוריאה, הוסיפה 1.1%, העליה הראשונה של המניה במהלך ארבעת ימי המסחר האחרונים.
מניות קבוצת Centro Properties, הבעלים האוסטרלים של הקניונים בארה"ב, אשר איבדה כ-94% מערכה, המריאה 35% לאחר שהמנהל התפעולי, גלן רופראנו, פסל מכירת נכסי החברה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
