מדדי אסיה חתמו במגמה מעורבת: האנג סנג איבד 2.3%
המדדים המובילים באסיה סגרו את יום המסחר הבוקר במגמה מעורבת בנטיה לעליות שערים זה היום השני ברציפות ברקע לציפיות המשקיעים כי מקבלי ההחלטות יפעלו על מנת לתמוך בחברות הפיננסים על מנת להקל על משבר האשראי בשווקים. הצמיחה בסין אשר נשמרת ברמה של 11% מחזקת אף היא את הלך רוח המשקיעים.
מדד שנחאי עלה 0.31%, הניקיי היפני טיפס 2.06%, האנג סנג בהונג קונג השיל 2.29% לאחר שקודם לאחר רשם עליה של כ-3%, מדד הקוספי הדרום קוריאני התחזק 2.12 ובומביי איבדה 1.81% לאחר שקודם עוד עלתה 1.6%. מדד MSCI לאסיה פסיפיק הוסיף 2.6% במסחר בטוקיו המתווספים לעליה של 4% אתמול במדד.
"ישנם ציפיות כי הצמיחה בסין עשויה לקזז את ההאטה בארה"ב", אמר מונה צ'נג, מנהל השקעות ב-Daiwa Asset Management שבהונג קונג.
"ההתייצבות של השווקים הפיננסיים הקלה על החששות של מיתון עולמי", אמר בואן ייה, מנהל השקעות ב-Prudential Financial Securities Investment בטאיפיי. "הצעדים החזקים בו פועלת הממשלה מספקת תמיכה לבטחון המשקיעים", הוסיף ייה.
מניית Mitsubishi UFJ, הבנק הגדול ביפן, התחזקה 7.5%, העלייה החדה ביותר מאז ה-6 בדצמבר. מניית Millea Holdings, חברת הביטוח הגדולה ביפן לפי שווי שוק, הוסיפה 8.5%. מניית Mizuho Financial Group, הבנק השלישי בגודלו ביפן, עלתה 5%.
מדד סקטור הבנקאות והפיננסים מזנק 3.3%, העלייה החדה ביותר בקרב 10 סקטורי התעשיה באינדקס ה-MSCI. סקטור זה איבד 16% במהלך ששת החודשים האחרונים בעקבות משבר האשראי בשווקים והפגיעה ברווחיות חברות הפיננסים.
מניית Kookmin, הבנק הגדול בדרום קוריאה, הוסיפה 1.1%, העליה הראשונה של המניה במהלך ארבעת ימי המסחר האחרונים.
מניות קבוצת Centro Properties, הבעלים האוסטרלים של הקניונים בארה"ב, אשר איבדה כ-94% מערכה, המריאה 35% לאחר שהמנהל התפעולי, גלן רופראנו, פסל מכירת נכסי החברה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
