ה-FED במהלך נואש חותך 0.75% בריבית
הורדת ריבית אגרסיבית של 0.75% ע"י הפדרל ריזרב מזעזעת את הדולר. אתמול פורסם כשבוע לפני המועד המתוכננן על קיצוץ הריבית לרמה של 3.5% במטרה למנוע את המשך קריסת שוק המניות בארה"ב. "לטווח הקצר הירידות נבלמו והדולר נחלש באופן משמעותי אך אין די בכך בכדי להחזיר את הבורסות לעליות רצופות, יש להניח כי לקראת החצי השני של 08' יחזור הדולר ויתחזק כנגד העיקריים", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4605 אל מול האירו,סביב הרמות של 106.45 אל מול היין, סביב הרמות של 1.9605 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 3.7080 אל מול השקל.
הפחד כי כלכלת ארה"ב תיכנס למיתון הלחיץ גם את הבנק המרכזי האמריקאי שמגיב בהורדת ריבית חדה. הדולר מיהר להיחלש ורשם את הצלילה החדה ביותר אל מול האירו מזה כשנתיים מרמות של 1.4370 לגבוה יומי של 1.4645 , כמעט 300 נקודות. הצפיות בשווקים הן כי עד לסוף 08' הריבית בארה"ב תרד אל מתחת לרמות של 2.5% במטרה למנוע כניסה למיתון כלכלי.
היום את מרכז תשומת הלב יפנו המשקיעים אל כיוונה של בריטניה בשעה 11:30(שעון ישראל) יפורסם התמ"ג לרבעוון 4 של 07', התחזית היא לירידה מרמה של 0.7% לרמה של 0.5%, תוצר נמוך מהתחזית עשוי להחליש את הסטרלינג באופן משמעותי בחזרה לכיוון 1.9500 אל מול הדולר. בנוסף יפורסם הפרוטוקול מהחלטת הריבית האחרונה בבריטניה ויש בו בכדי להשפיע באופן מהותי על כיוונו של השטר המלוכני.
דולר/שקל: ירידה חדה בשער הדולר על רקע קיצוץ של 0.75% בריבית בארה"ב. כתוצאה מהמהלך רושם הצמד את הצניחה החדה ביותר בשנים האחרונות עם צניחה מרמה של 3.8400 לאיזור של 3.7100 ,מהפך בפער הריביות שנוטה כעת לטובתו של השקל עם 4.25% לעומת הדולר עם 3.5% בלבד. "הדולר מאבד שיווי משקל ועושה דרכו לכיוון 3.62 אל מול השקל", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק. מבחינה טכנית פריצה של 3.7000 לכיוון מטה עשויה לשלוח את הצמד לרמה של 3.6290. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7080 אל מול השקל.
אתמול צנחו מחירי הנפט לשפל של שישה שבועות כששחצו את המחיר של 86.0$, ומשם עם הקיצוך החד בריבית בארה"ב נחלש הדולר ושלח את מחירי הסחורות כולל הנפט בחזרה לכיוון צפון. בסיום המסחר נסגר בירידות של כאחוז, כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב רמה של 89.10$ לחבית. בטווח הקצר הזהב השחור מגלה התאוששות אך החזרה לרמות של 85.0$ ואף מתחת לזה עשויה להגיע בשבועות הקרובים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
