ה-FED במהלך נואש חותך 0.75% בריבית
הורדת ריבית אגרסיבית של 0.75% ע"י הפדרל ריזרב מזעזעת את הדולר. אתמול פורסם כשבוע לפני המועד המתוכננן על קיצוץ הריבית לרמה של 3.5% במטרה למנוע את המשך קריסת שוק המניות בארה"ב. "לטווח הקצר הירידות נבלמו והדולר נחלש באופן משמעותי אך אין די בכך בכדי להחזיר את הבורסות לעליות רצופות, יש להניח כי לקראת החצי השני של 08' יחזור הדולר ויתחזק כנגד העיקריים", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4605 אל מול האירו,סביב הרמות של 106.45 אל מול היין, סביב הרמות של 1.9605 אל מול הסטרלינג וסביב הרמות של 3.7080 אל מול השקל.
הפחד כי כלכלת ארה"ב תיכנס למיתון הלחיץ גם את הבנק המרכזי האמריקאי שמגיב בהורדת ריבית חדה. הדולר מיהר להיחלש ורשם את הצלילה החדה ביותר אל מול האירו מזה כשנתיים מרמות של 1.4370 לגבוה יומי של 1.4645 , כמעט 300 נקודות. הצפיות בשווקים הן כי עד לסוף 08' הריבית בארה"ב תרד אל מתחת לרמות של 2.5% במטרה למנוע כניסה למיתון כלכלי.
היום את מרכז תשומת הלב יפנו המשקיעים אל כיוונה של בריטניה בשעה 11:30(שעון ישראל) יפורסם התמ"ג לרבעוון 4 של 07', התחזית היא לירידה מרמה של 0.7% לרמה של 0.5%, תוצר נמוך מהתחזית עשוי להחליש את הסטרלינג באופן משמעותי בחזרה לכיוון 1.9500 אל מול הדולר. בנוסף יפורסם הפרוטוקול מהחלטת הריבית האחרונה בבריטניה ויש בו בכדי להשפיע באופן מהותי על כיוונו של השטר המלוכני.
דולר/שקל: ירידה חדה בשער הדולר על רקע קיצוץ של 0.75% בריבית בארה"ב. כתוצאה מהמהלך רושם הצמד את הצניחה החדה ביותר בשנים האחרונות עם צניחה מרמה של 3.8400 לאיזור של 3.7100 ,מהפך בפער הריביות שנוטה כעת לטובתו של השקל עם 4.25% לעומת הדולר עם 3.5% בלבד. "הדולר מאבד שיווי משקל ועושה דרכו לכיוון 3.62 אל מול השקל", כך נמסר מחדר העיסקאות של פינוטק. מבחינה טכנית פריצה של 3.7000 לכיוון מטה עשויה לשלוח את הצמד לרמה של 3.6290. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 3.7080 אל מול השקל.
אתמול צנחו מחירי הנפט לשפל של שישה שבועות כששחצו את המחיר של 86.0$, ומשם עם הקיצוך החד בריבית בארה"ב נחלש הדולר ושלח את מחירי הסחורות כולל הנפט בחזרה לכיוון צפון. בסיום המסחר נסגר בירידות של כאחוז, כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב רמה של 89.10$ לחבית. בטווח הקצר הזהב השחור מגלה התאוששות אך החזרה לרמות של 85.0$ ואף מתחת לזה עשויה להגיע בשבועות הקרובים.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
