אירופה חתמה בירידות שערים: הפוטסי צנח ב-1.4%

על מגמה השלילית הובילו יצרני הסחורות, יצרניות השבבים והחברות הפיננסיות. הדקס הגרמני איבד 1.3% מערכו והקאק 40 הצרפתי השיל 0.5%. בישראליות: גולדפרוסט איבדה 26.25% וג' טי סי פולין השילה 5%
אילן קליקה |

המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים. על מגמה השלילית הובילו יצרני הסחורות, יצרניות השבבים והחברות הפיננסיות, על רקע ירידת מחירי הנפט והמתכות. כמו כן, פרסום דו"חותיה של ענקית הטכנולוגיה אינטל העיבה על סנטימנט המשקיעים.

במוקד היום, מניות חברת הכרייה הגדולה בעולם, BHP, וחברת הנפט הגדולה באירופה, Royal Dutch, צנחו. בסקטור הטכנולוגיה, מניות יצרנית השבבים, Infineon, נחלשו היום לרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2005. בחזית הפיננסים, מניות חברת Prudential ו- Avivaאיבדו היום מערכם לאחר שענקית הפיננסים, Bear Stearns, חתכה את המלצותיהן.

מדדים

אינדקס ה- Stoxx 600איבד היום 1% לרמה של 332.75 נקודות, ובכך רשם הרמה הנמוכה ביותר ב-16 החודשים האחרונים. האינדקס האריך את ירידתו מתחילת השנה ב-8.8, כתוצאה מהתחזקות החששות כי ההאטה הכלכלית ומשבר האשראי בארצות הברית יעיבו על צמיחת הרווחים.

"חלק מסויים מכלכלת ארצות הברית נמצא במיתון", ציין גיולאום דוצ'סנה, אסטרטג ב- Fortis Private. דוצ'סנה הוסיף " ישנה השפעה שלילית ומחזורית על מניות הטכנולוגיה כתוצאה מהתגברות החששות לגורל הכלכלה האמריקנית".

המדדים המובילים ננעלו בירידות שערים בכל 18 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה, פרט לבורסה באיסלנד. הפוטסי הלונדוני צנח ב-1.4% בעוד הדקס הגרמני איבד 1.3% מערכו. הקאק 40 הצרפתי השיל 0.5%.

אינדקס ה- Stoxx 50השיל 0.8% מערכו, כמו כן, אינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, איבד 0.8%.

ארופאיות בפוקוס

כאמור מניות ענקית הכרייה, BHP Billiton, צנחו היום ב-5.3% למחיר של 1,406 פני למניה. בנוסף, מניות חברת הכרייה השניה בגודלה בעולם, Anglo American, נחלשו ב-5.1% למחיר של 2,713 פני למניה.

מניות החברה לזיקוק הנפט הגדולה באירופה, Total, איבדו היום 2.2% למחיר של 54.49 אירו, על רקע ירידת מחירי הנפט.

בחזית הטכנולוגיה, מניות חברת Infineon נחלשו היום ב-3.7% למחיר של 6.44 אירו למניה.

חברת הביטוח השניה בגודלה באנגליה, Prudential, וחברת הביטוח הגדולה באנגליה, Aviva, ספגו היום הורדת המלצה ל"תשואת שוק" מענקית הפיננסים, Bear Stearns. כתוצאה מכך, מניות החברות נחלשו ב-4.2% ו-2.1%בהתאמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.