אירופה חתמה בירידות שערים: הפוטסי צנח ב-1.4%

על מגמה השלילית הובילו יצרני הסחורות, יצרניות השבבים והחברות הפיננסיות. הדקס הגרמני איבד 1.3% מערכו והקאק 40 הצרפתי השיל 0.5%. בישראליות: גולדפרוסט איבדה 26.25% וג' טי סי פולין השילה 5%
אילן קליקה |

המדדים המובילים באירופה חתמו את יום המסחר בירידות שערים. על מגמה השלילית הובילו יצרני הסחורות, יצרניות השבבים והחברות הפיננסיות, על רקע ירידת מחירי הנפט והמתכות. כמו כן, פרסום דו"חותיה של ענקית הטכנולוגיה אינטל העיבה על סנטימנט המשקיעים.

במוקד היום, מניות חברת הכרייה הגדולה בעולם, BHP, וחברת הנפט הגדולה באירופה, Royal Dutch, צנחו. בסקטור הטכנולוגיה, מניות יצרנית השבבים, Infineon, נחלשו היום לרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2005. בחזית הפיננסים, מניות חברת Prudential ו- Avivaאיבדו היום מערכם לאחר שענקית הפיננסים, Bear Stearns, חתכה את המלצותיהן.

מדדים

אינדקס ה- Stoxx 600איבד היום 1% לרמה של 332.75 נקודות, ובכך רשם הרמה הנמוכה ביותר ב-16 החודשים האחרונים. האינדקס האריך את ירידתו מתחילת השנה ב-8.8, כתוצאה מהתחזקות החששות כי ההאטה הכלכלית ומשבר האשראי בארצות הברית יעיבו על צמיחת הרווחים.

"חלק מסויים מכלכלת ארצות הברית נמצא במיתון", ציין גיולאום דוצ'סנה, אסטרטג ב- Fortis Private. דוצ'סנה הוסיף " ישנה השפעה שלילית ומחזורית על מניות הטכנולוגיה כתוצאה מהתגברות החששות לגורל הכלכלה האמריקנית".

המדדים המובילים ננעלו בירידות שערים בכל 18 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה, פרט לבורסה באיסלנד. הפוטסי הלונדוני צנח ב-1.4% בעוד הדקס הגרמני איבד 1.3% מערכו. הקאק 40 הצרפתי השיל 0.5%.

אינדקס ה- Stoxx 50השיל 0.8% מערכו, כמו כן, אינדקס ה- Euro Stoxx 50, המודד את ביצועי מדינות גוש האירו, איבד 0.8%.

ארופאיות בפוקוס

כאמור מניות ענקית הכרייה, BHP Billiton, צנחו היום ב-5.3% למחיר של 1,406 פני למניה. בנוסף, מניות חברת הכרייה השניה בגודלה בעולם, Anglo American, נחלשו ב-5.1% למחיר של 2,713 פני למניה.

מניות החברה לזיקוק הנפט הגדולה באירופה, Total, איבדו היום 2.2% למחיר של 54.49 אירו, על רקע ירידת מחירי הנפט.

בחזית הטכנולוגיה, מניות חברת Infineon נחלשו היום ב-3.7% למחיר של 6.44 אירו למניה.

חברת הביטוח השניה בגודלה באנגליה, Prudential, וחברת הביטוח הגדולה באנגליה, Aviva, ספגו היום הורדת המלצה ל"תשואת שוק" מענקית הפיננסים, Bear Stearns. כתוצאה מכך, מניות החברות נחלשו ב-4.2% ו-2.1%בהתאמה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: