המזרח ממשיך להציל את המערב: כוויית תשקיע כמעט 4 מיליארד דולר במריל לינץ'

כך מדווח העיתון פייננשל טיימס, אשר מציין כי כוויית עשויה להשקיע גם 2-3 מיליארד דולר בסיטיגרופ
עדי בן ישראל |

החברות הפיננסיות בארה"ב ממשיכות לחפש משקיעים שיזרימו להן כספים על מנת להגדיל את רמות ההון שלהן, והפעם מדווח העיתון פייננשל טיימס כי מריל לינץ' מתכוונת לגייס 4 מיליארד דולר נוספים, כאשר המשקיע הנוכחי יגיע כנראה מכוויית.

קרן ההשקעות של ממשלת כוויית (KIA) עשויה להיות המשקיע העיקרי במריל לינץ', כאשר משקיעים נוספים יגיעו מאירופה. לפי הדיווח, ההודעה על גיוס ההון צפויה לצאת באמצע השבוע. בנוסף, KIA עשויה להשקיע 2-3 מיליארד דולר בסיטיגרופ.

בתקופה האחרונה נודע על קרנות השקעה רבות שהגיעו בעיקר מהמזרח (אבו-דאבי, סעודיה, סין וסינגפור) והזרימו הון לחברות הפיננסיות השונות בארה"ב, וזאת לאחר שמניות הפיננסיות ספגו ירידות חדות בחודשים האחרונים בצל משבר האשראי. נראה כי קרנות ההשקעה מהמזרח מנצלות את המחירים אליהם הגיעו מניות הפיננסיות האמריקניות, ומשקיעות בהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.