שוק המניות: בורסת תל אביב פתחה את 2008 במגמה שלילית
שבוע המסחר התנהל במגמה מעורבת ונחתם בירידות שערים במדדים המובילים. פרסומים בנוגע להנפקתה המתוכננת של בורסת תל אביב ונתוני מאקרו טובים, כשבינהם צמיחה חזקה, תוצר עסקי גבוה ועוד, תרמו מעט לסנטימנט החיובי. אולם, סקירה של סיטי גרופ לקראת 2008, המורידה את המלצת הבנק למשק הישראלי לתשואת חסר השיבה את הצבע האדום למסכי אחד העם. פרסום הפרוטוקולים של ועדת השוק הפתוח, על פיהם משבר הנדל"ן ימשיך ויתעצם הקרינו לשלילה על בורסות וול סטריט, והוסיפו דלק לירידות שרשמו המדדים המקומיים. כך, נפתחה שנת 2008 "ברגל שמאל" ועוררה פסימיות בקרב המשקיעים. עוד ברקע המסחר: ביום שלישי עודכנו המדדים הנסחרים בבורסת תל אביב, כאשר הראל השקעות יצאה ממדד ת"א 25 והצטרפה למדד ת"א 75, ואילו מגדל ביטוח יצאה ממדד ת"א 75 והצטרפה למדד יתר 120.
בסיכום שבועי מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100 ירדו, כל אחד, ב- 1.3%, מדד ת"א 75 רשם גם הוא ירידה של 1.3% ויתר 120 איבד 1.1%. מדד ת"א נדל"ן 15 ירד ב- 5.0% ומדד תל טק 15 השיל 2.5%. מדד ת"א בנקים ירד ב- 0.2%, כשלאומי עלתה ב- 1.1% ופועלים ירדה בשיעור דומה של 1.1%.
טבע ירדה ב- 0.3% בסיכום שבועי. החברה הודיעה על קבלת אישור מה- FDA לייצור ושיווק גרסה גנרית ל- NEB DUO להרחבת סימפונות.כמו כן, קיבלה טבע אישור לייצור ושיווק הגרסה הגנרית של זריקות וטבליות KYTRIL.
אפריקה ישראל צנחה ב- 9.0%, כתגובה להודעתו של בעל השליטה, לב לבייב, בנוגע למעברו ללונדון. אלביט מערכות טיפסה ב- 6.7%. החברה דיווחה השבוע על פיתוח מערכת תצוגה חדשנית ויחידה מסוגה בעולם לקסדה של טייסי מסוקים.
בלטו מבין מניות ת"א 100:
ריטליקס צנחה ב- 20.1%, על רקע פרסום אזהרת רווח לרבעון הרביעי. דלק נדל"ן איבדה 8.3%. ילמולי, השוויצרית, תובעת את החברה בגין הפרת הסכם וביטולו. אלרון טיפסה ב- 13.1%. החברה הודיעה על הרחבת ההסכם בינה לבין רפא"ל, דבר שעשוי להוביל שתוביל לסיום המחלוקות המשפטיות ולהגדלת שיתוף הפעולה בין החברות.
בלטו מבין מניות היתר:
קווינקו טיפסה ב- 2.6%, בעקבות הודעתה על רכישת מניותיה של שחר המילניום ומיזוג עימה, כך שלאחר הרכישה תהפך שחר המילניום לחברה פרטית בבעלותה המלאה. בריינסווי קפצה ב- 9.3%, על רקע תוצאות חיוביות בניסוי ביניים במכשיר לטיפול בדיכאון. כן פייט חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם 2 מעבדות מחקר מובילות בעולם, לעריכת מחקר משותף לגבי השפעת התרופה שמפתחת החברה על התפתחות נגיף הצהבת בכבד. מניית כן פייט עלתה ב- 2.4%. ויליפוד השקעות הודיעה על חתימת הסכם הבנות עם סלטי שמיר (באמצעות חברה בת) לקניית 51% ממניות סלטי שמיר. כתגובה, טיפסה מניית החברה ב- 4.1%.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
