שוק המניות: בורסת תל אביב פתחה את 2008 במגמה שלילית

שבוע המסחר התנהל במגמה מעורבת ונחתם בירידות שערים במדדים המובילים. פרסומים בנוגע להנפקתה המתוכננת של בורסת תל אביב ונתוני מאקרו טובים, כשבינהם צמיחה חזקה, תוצר עסקי גבוה ועוד, תרמו מעט לסנטימנט החיובי
מיטב בית השקעות |

שבוע המסחר התנהל במגמה מעורבת ונחתם בירידות שערים במדדים המובילים. פרסומים בנוגע להנפקתה המתוכננת של בורסת תל אביב ונתוני מאקרו טובים, כשבינהם צמיחה חזקה, תוצר עסקי גבוה ועוד, תרמו מעט לסנטימנט החיובי. אולם, סקירה של סיטי גרופ לקראת 2008, המורידה את המלצת הבנק למשק הישראלי לתשואת חסר השיבה את הצבע האדום למסכי אחד העם. פרסום הפרוטוקולים של ועדת השוק הפתוח, על פיהם משבר הנדל"ן ימשיך ויתעצם הקרינו לשלילה על בורסות וול סטריט, והוסיפו דלק לירידות שרשמו המדדים המקומיים. כך, נפתחה שנת 2008 "ברגל שמאל" ועוררה פסימיות בקרב המשקיעים. עוד ברקע המסחר: ביום שלישי עודכנו המדדים הנסחרים בבורסת תל אביב, כאשר הראל השקעות יצאה ממדד ת"א 25 והצטרפה למדד ת"א 75, ואילו מגדל ביטוח יצאה ממדד ת"א 75 והצטרפה למדד יתר 120.

בסיכום שבועי מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100 ירדו, כל אחד, ב- 1.3%, מדד ת"א 75 רשם גם הוא ירידה של 1.3% ויתר 120 איבד 1.1%. מדד ת"א נדל"ן 15 ירד ב- 5.0% ומדד תל טק 15 השיל 2.5%. מדד ת"א בנקים ירד ב- 0.2%, כשלאומי עלתה ב- 1.1% ופועלים ירדה בשיעור דומה של 1.1%.

טבע ירדה ב- 0.3% בסיכום שבועי. החברה הודיעה על קבלת אישור מה- FDA לייצור ושיווק גרסה גנרית ל- NEB DUO להרחבת סימפונות.כמו כן, קיבלה טבע אישור לייצור ושיווק הגרסה הגנרית של זריקות וטבליות KYTRIL.

אפריקה ישראל צנחה ב- 9.0%, כתגובה להודעתו של בעל השליטה, לב לבייב, בנוגע למעברו ללונדון. אלביט מערכות טיפסה ב- 6.7%. החברה דיווחה השבוע על פיתוח מערכת תצוגה חדשנית ויחידה מסוגה בעולם לקסדה של טייסי מסוקים.

בלטו מבין מניות ת"א 100:

ריטליקס צנחה ב- 20.1%, על רקע פרסום אזהרת רווח לרבעון הרביעי. דלק נדל"ן איבדה 8.3%. ילמולי, השוויצרית, תובעת את החברה בגין הפרת הסכם וביטולו. אלרון טיפסה ב- 13.1%. החברה הודיעה על הרחבת ההסכם בינה לבין רפא"ל, דבר שעשוי להוביל שתוביל לסיום המחלוקות המשפטיות ולהגדלת שיתוף הפעולה בין החברות.

בלטו מבין מניות היתר:

קווינקו טיפסה ב- 2.6%, בעקבות הודעתה על רכישת מניותיה של שחר המילניום ומיזוג עימה, כך שלאחר הרכישה תהפך שחר המילניום לחברה פרטית בבעלותה המלאה. בריינסווי קפצה ב- 9.3%, על רקע תוצאות חיוביות בניסוי ביניים במכשיר לטיפול בדיכאון. כן פייט חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם 2 מעבדות מחקר מובילות בעולם, לעריכת מחקר משותף לגבי השפעת התרופה שמפתחת החברה על התפתחות נגיף הצהבת בכבד. מניית כן פייט עלתה ב- 2.4%. ויליפוד השקעות הודיעה על חתימת הסכם הבנות עם סלטי שמיר (באמצעות חברה בת) לקניית 51% ממניות סלטי שמיר. כתגובה, טיפסה מניית החברה ב- 4.1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".