שוק המניות: בורסת תל אביב פתחה את 2008 במגמה שלילית
שבוע המסחר התנהל במגמה מעורבת ונחתם בירידות שערים במדדים המובילים. פרסומים בנוגע להנפקתה המתוכננת של בורסת תל אביב ונתוני מאקרו טובים, כשבינהם צמיחה חזקה, תוצר עסקי גבוה ועוד, תרמו מעט לסנטימנט החיובי. אולם, סקירה של סיטי גרופ לקראת 2008, המורידה את המלצת הבנק למשק הישראלי לתשואת חסר השיבה את הצבע האדום למסכי אחד העם. פרסום הפרוטוקולים של ועדת השוק הפתוח, על פיהם משבר הנדל"ן ימשיך ויתעצם הקרינו לשלילה על בורסות וול סטריט, והוסיפו דלק לירידות שרשמו המדדים המקומיים. כך, נפתחה שנת 2008 "ברגל שמאל" ועוררה פסימיות בקרב המשקיעים. עוד ברקע המסחר: ביום שלישי עודכנו המדדים הנסחרים בבורסת תל אביב, כאשר הראל השקעות יצאה ממדד ת"א 25 והצטרפה למדד ת"א 75, ואילו מגדל ביטוח יצאה ממדד ת"א 75 והצטרפה למדד יתר 120.
בסיכום שבועי מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100 ירדו, כל אחד, ב- 1.3%, מדד ת"א 75 רשם גם הוא ירידה של 1.3% ויתר 120 איבד 1.1%. מדד ת"א נדל"ן 15 ירד ב- 5.0% ומדד תל טק 15 השיל 2.5%. מדד ת"א בנקים ירד ב- 0.2%, כשלאומי עלתה ב- 1.1% ופועלים ירדה בשיעור דומה של 1.1%.
טבע ירדה ב- 0.3% בסיכום שבועי. החברה הודיעה על קבלת אישור מה- FDA לייצור ושיווק גרסה גנרית ל- NEB DUO להרחבת סימפונות.כמו כן, קיבלה טבע אישור לייצור ושיווק הגרסה הגנרית של זריקות וטבליות KYTRIL.
אפריקה ישראל צנחה ב- 9.0%, כתגובה להודעתו של בעל השליטה, לב לבייב, בנוגע למעברו ללונדון. אלביט מערכות טיפסה ב- 6.7%. החברה דיווחה השבוע על פיתוח מערכת תצוגה חדשנית ויחידה מסוגה בעולם לקסדה של טייסי מסוקים.
בלטו מבין מניות ת"א 100:
ריטליקס צנחה ב- 20.1%, על רקע פרסום אזהרת רווח לרבעון הרביעי. דלק נדל"ן איבדה 8.3%. ילמולי, השוויצרית, תובעת את החברה בגין הפרת הסכם וביטולו. אלרון טיפסה ב- 13.1%. החברה הודיעה על הרחבת ההסכם בינה לבין רפא"ל, דבר שעשוי להוביל שתוביל לסיום המחלוקות המשפטיות ולהגדלת שיתוף הפעולה בין החברות.
בלטו מבין מניות היתר:
קווינקו טיפסה ב- 2.6%, בעקבות הודעתה על רכישת מניותיה של שחר המילניום ומיזוג עימה, כך שלאחר הרכישה תהפך שחר המילניום לחברה פרטית בבעלותה המלאה. בריינסווי קפצה ב- 9.3%, על רקע תוצאות חיוביות בניסוי ביניים במכשיר לטיפול בדיכאון. כן פייט חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם 2 מעבדות מחקר מובילות בעולם, לעריכת מחקר משותף לגבי השפעת התרופה שמפתחת החברה על התפתחות נגיף הצהבת בכבד. מניית כן פייט עלתה ב- 2.4%. ויליפוד השקעות הודיעה על חתימת הסכם הבנות עם סלטי שמיר (באמצעות חברה בת) לקניית 51% ממניות סלטי שמיר. כתגובה, טיפסה מניית החברה ב- 4.1%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
