אלה שנהנים ממצוקת החניה: הכנסות החניונים בת"א מרקיעות

חניון ממוצע פעיל מ-8:00 ועד 23:30 עם היקף תפוסה של 75%. Bizportal בדק את הההכנסה היומית של חניון בעיר. מהם האזורים הטובים, כמה עולה שעת חניה, האם המחיר כלפי מעלה ומה המשמעות של דירה עם חניה?
ישראל הס |

תחום הנדל"ן בת"א מככב בתקשורת על רקע הפריחה של השנים האחרונות. בכתבה הבאה, בדקנו מה קורה בתחום החניונים בעיר. כ-400 חניונים קיימים בעיר ת"א, מהם כ-80 השייכים לחברת אחוזת החוף, חברה פרטית הפועלת כזכיינית של עיריית ת"א. על מנת לשפוך מעט אור על תחום לא מסוקר זה, יצאנו לשטח כדי לגלות מה מסתתר לנו מתחת ומעל לאדמה.

הכנסה של 2.47 מיליון שקל בחודש

על פי עמוס גלזר, מנכ"ל אנגלו סכסון ת"א המתמחה בתחום המסחרי, "החניונים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בת"א ממוקמים באיזור הסיטי והמשרדים, לדוגמא רחוב הארבעה, החשמונאים ולינקולן. ההכנסות יהיו גבוהות יותר במקום בו יש כניסות רכבים מזדמנות, ולאוו דווקא מנויים קבועים". גלזר מוסיף, כי רמת המחירים הממוצעת בחניונים אלה עומדת על כ-15 שקל לשעה בחניונים הפתוחים ו-20 שקל לשעה בחניונים הסגורים.

גלזר: "אם ניקח חניון ממוצע, נראה כי הוא פעיל משעה 8:30 עד שעה 23:30 עם היקף תפוסה של 75%. טווח מקומות החניה נע מ-100 למאות מקומות חניה". על פי נתונים אלה (ו-20 שקל לשעת חניה) נראה כי חניון תת קרקעי גדול המכיל 500 רכבים יכול להניבהכנסה יומית של 112,500 שקל ביום. בחישוב חודשי (של 22 ימי עבודה) נמצא כי הכנסת החניון היא בת 2.47 מיליון שקל. על פי חישוב זה נמצא כי מקום חניה אחד מניב 225 שקל ביום ו-4,950 שקל בחודש.

מחיר מקום חניה בין 15-30 אלף דולר

בנושא תמחור החניונים מציין גלזר, כי "ישנם 2 סוגי תמחורים. הראשון הוא על בסיס עלות הבנייה, העומדת על סכום של בין 12 אלף ל-15 אלף שקל למקום חניה אחד. הגודל של מקום חניה הוא 32 מ"ר (ברוטו) ויש לציין כי עלויות רלוונטיות לחניונים סגורים".

עוד מוסר גלזר, כי "יזם עובד על מתח רווחים של בין 20%-30% ולכן יתמחר מקום חניה במחיר מכירה של בין 15 אלף דולר ל-30 אלף דולר. התמחור השני הוא על בסיס תשואה שוטפת. התשואה השנתית המקובלת בצחום נעה בין 8% ל-8.5% על ההשקעה. השכירות על חניה בודדת נעה בין 100 ל-120 דולר לחודש. על בסיס תמחיר זה נראה כי מחיר מקום חניה ממוצע עומד על 18 אלף דולר".

גלזר מעדכן אותנו, כי "על כל 25 מ"ר של שטח משרדים (המוגדר כשטח עיקרי) חייב להיות מקום חניה אחד. מסיבה זו, יזם השוקל רכישת בניין משרדים, מושפע מאוד משיקולי חניה אלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.