אלה שנהנים ממצוקת החניה: הכנסות החניונים בת"א מרקיעות

חניון ממוצע פעיל מ-8:00 ועד 23:30 עם היקף תפוסה של 75%. Bizportal בדק את הההכנסה היומית של חניון בעיר. מהם האזורים הטובים, כמה עולה שעת חניה, האם המחיר כלפי מעלה ומה המשמעות של דירה עם חניה?
ישראל הס |

תחום הנדל"ן בת"א מככב בתקשורת על רקע הפריחה של השנים האחרונות. בכתבה הבאה, בדקנו מה קורה בתחום החניונים בעיר. כ-400 חניונים קיימים בעיר ת"א, מהם כ-80 השייכים לחברת אחוזת החוף, חברה פרטית הפועלת כזכיינית של עיריית ת"א. על מנת לשפוך מעט אור על תחום לא מסוקר זה, יצאנו לשטח כדי לגלות מה מסתתר לנו מתחת ומעל לאדמה.

הכנסה של 2.47 מיליון שקל בחודש

על פי עמוס גלזר, מנכ"ל אנגלו סכסון ת"א המתמחה בתחום המסחרי, "החניונים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בת"א ממוקמים באיזור הסיטי והמשרדים, לדוגמא רחוב הארבעה, החשמונאים ולינקולן. ההכנסות יהיו גבוהות יותר במקום בו יש כניסות רכבים מזדמנות, ולאוו דווקא מנויים קבועים". גלזר מוסיף, כי רמת המחירים הממוצעת בחניונים אלה עומדת על כ-15 שקל לשעה בחניונים הפתוחים ו-20 שקל לשעה בחניונים הסגורים.

גלזר: "אם ניקח חניון ממוצע, נראה כי הוא פעיל משעה 8:30 עד שעה 23:30 עם היקף תפוסה של 75%. טווח מקומות החניה נע מ-100 למאות מקומות חניה". על פי נתונים אלה (ו-20 שקל לשעת חניה) נראה כי חניון תת קרקעי גדול המכיל 500 רכבים יכול להניבהכנסה יומית של 112,500 שקל ביום. בחישוב חודשי (של 22 ימי עבודה) נמצא כי הכנסת החניון היא בת 2.47 מיליון שקל. על פי חישוב זה נמצא כי מקום חניה אחד מניב 225 שקל ביום ו-4,950 שקל בחודש.

מחיר מקום חניה בין 15-30 אלף דולר

בנושא תמחור החניונים מציין גלזר, כי "ישנם 2 סוגי תמחורים. הראשון הוא על בסיס עלות הבנייה, העומדת על סכום של בין 12 אלף ל-15 אלף שקל למקום חניה אחד. הגודל של מקום חניה הוא 32 מ"ר (ברוטו) ויש לציין כי עלויות רלוונטיות לחניונים סגורים".

עוד מוסר גלזר, כי "יזם עובד על מתח רווחים של בין 20%-30% ולכן יתמחר מקום חניה במחיר מכירה של בין 15 אלף דולר ל-30 אלף דולר. התמחור השני הוא על בסיס תשואה שוטפת. התשואה השנתית המקובלת בצחום נעה בין 8% ל-8.5% על ההשקעה. השכירות על חניה בודדת נעה בין 100 ל-120 דולר לחודש. על בסיס תמחיר זה נראה כי מחיר מקום חניה ממוצע עומד על 18 אלף דולר".

גלזר מעדכן אותנו, כי "על כל 25 מ"ר של שטח משרדים (המוגדר כשטח עיקרי) חייב להיות מקום חניה אחד. מסיבה זו, יזם השוקל רכישת בניין משרדים, מושפע מאוד משיקולי חניה אלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.