אלה שנהנים ממצוקת החניה: הכנסות החניונים בת"א מרקיעות

חניון ממוצע פעיל מ-8:00 ועד 23:30 עם היקף תפוסה של 75%. Bizportal בדק את הההכנסה היומית של חניון בעיר. מהם האזורים הטובים, כמה עולה שעת חניה, האם המחיר כלפי מעלה ומה המשמעות של דירה עם חניה?
ישראל הס |

תחום הנדל"ן בת"א מככב בתקשורת על רקע הפריחה של השנים האחרונות. בכתבה הבאה, בדקנו מה קורה בתחום החניונים בעיר. כ-400 חניונים קיימים בעיר ת"א, מהם כ-80 השייכים לחברת אחוזת החוף, חברה פרטית הפועלת כזכיינית של עיריית ת"א. על מנת לשפוך מעט אור על תחום לא מסוקר זה, יצאנו לשטח כדי לגלות מה מסתתר לנו מתחת ומעל לאדמה.

הכנסה של 2.47 מיליון שקל בחודש

על פי עמוס גלזר, מנכ"ל אנגלו סכסון ת"א המתמחה בתחום המסחרי, "החניונים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בת"א ממוקמים באיזור הסיטי והמשרדים, לדוגמא רחוב הארבעה, החשמונאים ולינקולן. ההכנסות יהיו גבוהות יותר במקום בו יש כניסות רכבים מזדמנות, ולאוו דווקא מנויים קבועים". גלזר מוסיף, כי רמת המחירים הממוצעת בחניונים אלה עומדת על כ-15 שקל לשעה בחניונים הפתוחים ו-20 שקל לשעה בחניונים הסגורים.

גלזר: "אם ניקח חניון ממוצע, נראה כי הוא פעיל משעה 8:30 עד שעה 23:30 עם היקף תפוסה של 75%. טווח מקומות החניה נע מ-100 למאות מקומות חניה". על פי נתונים אלה (ו-20 שקל לשעת חניה) נראה כי חניון תת קרקעי גדול המכיל 500 רכבים יכול להניבהכנסה יומית של 112,500 שקל ביום. בחישוב חודשי (של 22 ימי עבודה) נמצא כי הכנסת החניון היא בת 2.47 מיליון שקל. על פי חישוב זה נמצא כי מקום חניה אחד מניב 225 שקל ביום ו-4,950 שקל בחודש.

מחיר מקום חניה בין 15-30 אלף דולר

בנושא תמחור החניונים מציין גלזר, כי "ישנם 2 סוגי תמחורים. הראשון הוא על בסיס עלות הבנייה, העומדת על סכום של בין 12 אלף ל-15 אלף שקל למקום חניה אחד. הגודל של מקום חניה הוא 32 מ"ר (ברוטו) ויש לציין כי עלויות רלוונטיות לחניונים סגורים".

עוד מוסר גלזר, כי "יזם עובד על מתח רווחים של בין 20%-30% ולכן יתמחר מקום חניה במחיר מכירה של בין 15 אלף דולר ל-30 אלף דולר. התמחור השני הוא על בסיס תשואה שוטפת. התשואה השנתית המקובלת בצחום נעה בין 8% ל-8.5% על ההשקעה. השכירות על חניה בודדת נעה בין 100 ל-120 דולר לחודש. על בסיס תמחיר זה נראה כי מחיר מקום חניה ממוצע עומד על 18 אלף דולר".

גלזר מעדכן אותנו, כי "על כל 25 מ"ר של שטח משרדים (המוגדר כשטח עיקרי) חייב להיות מקום חניה אחד. מסיבה זו, יזם השוקל רכישת בניין משרדים, מושפע מאוד משיקולי חניה אלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?