אלה שנהנים ממצוקת החניה: הכנסות החניונים בת"א מרקיעות

חניון ממוצע פעיל מ-8:00 ועד 23:30 עם היקף תפוסה של 75%. Bizportal בדק את הההכנסה היומית של חניון בעיר. מהם האזורים הטובים, כמה עולה שעת חניה, האם המחיר כלפי מעלה ומה המשמעות של דירה עם חניה?
ישראל הס |

תחום הנדל"ן בת"א מככב בתקשורת על רקע הפריחה של השנים האחרונות. בכתבה הבאה, בדקנו מה קורה בתחום החניונים בעיר. כ-400 חניונים קיימים בעיר ת"א, מהם כ-80 השייכים לחברת אחוזת החוף, חברה פרטית הפועלת כזכיינית של עיריית ת"א. על מנת לשפוך מעט אור על תחום לא מסוקר זה, יצאנו לשטח כדי לגלות מה מסתתר לנו מתחת ומעל לאדמה.

הכנסה של 2.47 מיליון שקל בחודש

על פי עמוס גלזר, מנכ"ל אנגלו סכסון ת"א המתמחה בתחום המסחרי, "החניונים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר בת"א ממוקמים באיזור הסיטי והמשרדים, לדוגמא רחוב הארבעה, החשמונאים ולינקולן. ההכנסות יהיו גבוהות יותר במקום בו יש כניסות רכבים מזדמנות, ולאוו דווקא מנויים קבועים". גלזר מוסיף, כי רמת המחירים הממוצעת בחניונים אלה עומדת על כ-15 שקל לשעה בחניונים הפתוחים ו-20 שקל לשעה בחניונים הסגורים.

גלזר: "אם ניקח חניון ממוצע, נראה כי הוא פעיל משעה 8:30 עד שעה 23:30 עם היקף תפוסה של 75%. טווח מקומות החניה נע מ-100 למאות מקומות חניה". על פי נתונים אלה (ו-20 שקל לשעת חניה) נראה כי חניון תת קרקעי גדול המכיל 500 רכבים יכול להניבהכנסה יומית של 112,500 שקל ביום. בחישוב חודשי (של 22 ימי עבודה) נמצא כי הכנסת החניון היא בת 2.47 מיליון שקל. על פי חישוב זה נמצא כי מקום חניה אחד מניב 225 שקל ביום ו-4,950 שקל בחודש.

מחיר מקום חניה בין 15-30 אלף דולר

בנושא תמחור החניונים מציין גלזר, כי "ישנם 2 סוגי תמחורים. הראשון הוא על בסיס עלות הבנייה, העומדת על סכום של בין 12 אלף ל-15 אלף שקל למקום חניה אחד. הגודל של מקום חניה הוא 32 מ"ר (ברוטו) ויש לציין כי עלויות רלוונטיות לחניונים סגורים".

עוד מוסר גלזר, כי "יזם עובד על מתח רווחים של בין 20%-30% ולכן יתמחר מקום חניה במחיר מכירה של בין 15 אלף דולר ל-30 אלף דולר. התמחור השני הוא על בסיס תשואה שוטפת. התשואה השנתית המקובלת בצחום נעה בין 8% ל-8.5% על ההשקעה. השכירות על חניה בודדת נעה בין 100 ל-120 דולר לחודש. על בסיס תמחיר זה נראה כי מחיר מקום חניה ממוצע עומד על 18 אלף דולר".

גלזר מעדכן אותנו, כי "על כל 25 מ"ר של שטח משרדים (המוגדר כשטח עיקרי) חייב להיות מקום חניה אחד. מסיבה זו, יזם השוקל רכישת בניין משרדים, מושפע מאוד משיקולי חניה אלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.