אלקטרה נדל"ן – חשיפה איכותית במחיר נוח
חברת אלקטרה נדלן פועלת בישראל ובחו"ל בתחום הנדל"ן המסחרי המניב ובתחום הייזום למגורים ולמשרדים. לחברה כ-104 נכסים מניבים וכ-12 פרויקטים בפיתוח והקמה, וכן אחזקה של כ-9.9% ב-58 בתי מלון ברחבי בריטניה.
תיק הנכסים של החברה כולל נכסים איכותיים במיקומים אסטרטגיים בעיקר במערב אירופה, בצפון אמריקה ובישראל. נכסים אלו מושכרים בחוזים ארוכים לחברות בעלות דירוג אשראי גבוה וחוזי השכירות מעוגנים בד"כ במנגנוני העלאת שכ"ד.
מתחילת 2007 ועד ספטמבר ביצעה החברה השקעות בהיקף של כ-6.9 מיליארד שקל, בעיקר בגרמניה, בריטניה וקנדה, בעסקאות שגילמו תשואות של 6%-9%.
ענף הנדל"ן המניב נהנה בשנים האחרונות מסביבת ריבית נוחה ומגיוסים זולים בשוק ההון. להערכתנו, מצב זה השתנה והתנאים החדשים בשוק עלולים להקשות על חברות הפועלות בענף לבצע עסקאות בהיקפים הכספיים אליהם היינו מורגלים בעבר.
להערכתנו, חברות בעלות איתנות פיננסית גבוהה שמחזיקות תיק נכסים איכותי צפויות להמשיך וליהנות מהמרווח בין התשואה על הנכס לעלויות המימון, ואף מירידת תשואות בשווקים בהם הן פועלות, כך שאלקטרה נדל"ן צפויה להמשיך ולהניב רווחיות יפה בשנים הקרובות.
אלקטרה נדל"ן נכנסה השנה, לראשונה לפעילות יזמית בהודו – שם קיים פוטנציאל יצירת ערך. החברה רכשה בשיתוף עם נכסים ובנין ושותף מקומי, מתחמים בעריםHyderabad ו-Mysore לבניית פרויקטים למגורים ונדל"ן מניב – בהיקף השקעות כולל של כ-320 מיליון דולר. בנוסף, נמצאת החברה בתהליכי רכישה של קרקעות נוספות.
עם זאת, נדגיש כי פרופיל הסיכון בהודו שונה מפעילות הליבה של החברה בשווקים מפותחים – ולכן על הנהלת החברה חובת ההוכחה ליצירת ערך בפרויקטים בהודו.
אנו סבורים כי החברה נסחרת בדיסקאונט, בעיקר בשל תמחור החסר הנובע מההפרש בין שווי הנכסים המניבים בהתאם למחירי השוק לבין שווים בספרי החברה, והפוטנציאל הטמון בפרויקטים בהודו.
נציין כי עקב אי עמידה בכללי הבורסה החדשים (אחזקת ציבור מינימלית של 75%) – החברה צפויה להיגרע בתחילת 2008 הן ממדד ת"א 100 והן ממדד נדל"ן 15, דבר שעלול להעיב על המניה בטווח הקצר.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
