אלקטרה נדל"ן – חשיפה איכותית במחיר נוח

תיק הנכסים של החברה כולל נכסים איכותיים במיקומים אסטרטגיים בעיקר במערב אירופה, בצפון אמריקה ובישראל

חברת אלקטרה נדלן פועלת בישראל ובחו"ל בתחום הנדל"ן המסחרי המניב ובתחום הייזום למגורים ולמשרדים. לחברה כ-104 נכסים מניבים וכ-12 פרויקטים בפיתוח והקמה, וכן אחזקה של כ-9.9% ב-58 בתי מלון ברחבי בריטניה.

תיק הנכסים של החברה כולל נכסים איכותיים במיקומים אסטרטגיים בעיקר במערב אירופה, בצפון אמריקה ובישראל. נכסים אלו מושכרים בחוזים ארוכים לחברות בעלות דירוג אשראי גבוה וחוזי השכירות מעוגנים בד"כ במנגנוני העלאת שכ"ד.

מתחילת 2007 ועד ספטמבר ביצעה החברה השקעות בהיקף של כ-6.9 מיליארד שקל, בעיקר בגרמניה, בריטניה וקנדה, בעסקאות שגילמו תשואות של 6%-9%.

ענף הנדל"ן המניב נהנה בשנים האחרונות מסביבת ריבית נוחה ומגיוסים זולים בשוק ההון. להערכתנו, מצב זה השתנה והתנאים החדשים בשוק עלולים להקשות על חברות הפועלות בענף לבצע עסקאות בהיקפים הכספיים אליהם היינו מורגלים בעבר.

להערכתנו, חברות בעלות איתנות פיננסית גבוהה שמחזיקות תיק נכסים איכותי צפויות להמשיך וליהנות מהמרווח בין התשואה על הנכס לעלויות המימון, ואף מירידת תשואות בשווקים בהם הן פועלות, כך שאלקטרה נדל"ן צפויה להמשיך ולהניב רווחיות יפה בשנים הקרובות.

אלקטרה נדל"ן נכנסה השנה, לראשונה לפעילות יזמית בהודו – שם קיים פוטנציאל יצירת ערך. החברה רכשה בשיתוף עם נכסים ובנין ושותף מקומי, מתחמים בעריםHyderabad ו-Mysore לבניית פרויקטים למגורים ונדל"ן מניב – בהיקף השקעות כולל של כ-320 מיליון דולר. בנוסף, נמצאת החברה בתהליכי רכישה של קרקעות נוספות.

עם זאת, נדגיש כי פרופיל הסיכון בהודו שונה מפעילות הליבה של החברה בשווקים מפותחים – ולכן על הנהלת החברה חובת ההוכחה ליצירת ערך בפרויקטים בהודו.

אנו סבורים כי החברה נסחרת בדיסקאונט, בעיקר בשל תמחור החסר הנובע מההפרש בין שווי הנכסים המניבים בהתאם למחירי השוק לבין שווים בספרי החברה, והפוטנציאל הטמון בפרויקטים בהודו.

נציין כי עקב אי עמידה בכללי הבורסה החדשים (אחזקת ציבור מינימלית של 75%) – החברה צפויה להיגרע בתחילת 2008 הן ממדד ת"א 100 והן ממדד נדל"ן 15, דבר שעלול להעיב על המניה בטווח הקצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".