אלקטרה נדל"ן – חשיפה איכותית במחיר נוח

תיק הנכסים של החברה כולל נכסים איכותיים במיקומים אסטרטגיים בעיקר במערב אירופה, בצפון אמריקה ובישראל

חברת אלקטרה נדלן פועלת בישראל ובחו"ל בתחום הנדל"ן המסחרי המניב ובתחום הייזום למגורים ולמשרדים. לחברה כ-104 נכסים מניבים וכ-12 פרויקטים בפיתוח והקמה, וכן אחזקה של כ-9.9% ב-58 בתי מלון ברחבי בריטניה.

תיק הנכסים של החברה כולל נכסים איכותיים במיקומים אסטרטגיים בעיקר במערב אירופה, בצפון אמריקה ובישראל. נכסים אלו מושכרים בחוזים ארוכים לחברות בעלות דירוג אשראי גבוה וחוזי השכירות מעוגנים בד"כ במנגנוני העלאת שכ"ד.

מתחילת 2007 ועד ספטמבר ביצעה החברה השקעות בהיקף של כ-6.9 מיליארד שקל, בעיקר בגרמניה, בריטניה וקנדה, בעסקאות שגילמו תשואות של 6%-9%.

ענף הנדל"ן המניב נהנה בשנים האחרונות מסביבת ריבית נוחה ומגיוסים זולים בשוק ההון. להערכתנו, מצב זה השתנה והתנאים החדשים בשוק עלולים להקשות על חברות הפועלות בענף לבצע עסקאות בהיקפים הכספיים אליהם היינו מורגלים בעבר.

להערכתנו, חברות בעלות איתנות פיננסית גבוהה שמחזיקות תיק נכסים איכותי צפויות להמשיך וליהנות מהמרווח בין התשואה על הנכס לעלויות המימון, ואף מירידת תשואות בשווקים בהם הן פועלות, כך שאלקטרה נדל"ן צפויה להמשיך ולהניב רווחיות יפה בשנים הקרובות.

אלקטרה נדל"ן נכנסה השנה, לראשונה לפעילות יזמית בהודו – שם קיים פוטנציאל יצירת ערך. החברה רכשה בשיתוף עם נכסים ובנין ושותף מקומי, מתחמים בעריםHyderabad ו-Mysore לבניית פרויקטים למגורים ונדל"ן מניב – בהיקף השקעות כולל של כ-320 מיליון דולר. בנוסף, נמצאת החברה בתהליכי רכישה של קרקעות נוספות.

עם זאת, נדגיש כי פרופיל הסיכון בהודו שונה מפעילות הליבה של החברה בשווקים מפותחים – ולכן על הנהלת החברה חובת ההוכחה ליצירת ערך בפרויקטים בהודו.

אנו סבורים כי החברה נסחרת בדיסקאונט, בעיקר בשל תמחור החסר הנובע מההפרש בין שווי הנכסים המניבים בהתאם למחירי השוק לבין שווים בספרי החברה, והפוטנציאל הטמון בפרויקטים בהודו.

נציין כי עקב אי עמידה בכללי הבורסה החדשים (אחזקת ציבור מינימלית של 75%) – החברה צפויה להיגרע בתחילת 2008 הן ממדד ת"א 100 והן ממדד נדל"ן 15, דבר שעלול להעיב על המניה בטווח הקצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".