מיקרוסופט הפסידה בערעור שהגישה על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי
ביום ב' האחרון נכשל הניסיון של מיקרוסופט להפוך את ההחלטה שקיבל כנגדה הממונה על ההגבלים העסקיים באירופה - והערעור שהגישה החברה לבית המשפט של האיחוד האירופי בלוכסמבורג נדחה. בית המשפט קיבל את עמדת הממונה בשתי הסוגיות העיקריות שנדונו, ופסק שעל מיקרוסופט לשאת במרבית ההוצאות המשפטיות.
בית המשפט קבע כי האמצעים בהם נקט הממונה על מנת למנוע ממיקרוסופט לשלב את נגן Windows Media Player במערכת ההפעלה חלונות היו מוצדקים, וכי הייתה לו הזכות לכפות על מיקרוסופט למסור לחברות מתחרות מידע שנחוץ להן כדי להתאים את מוצריהן למוצריה. כן אישר בית המשפט את הקנס שהטיל הממונה על מיקרוסופט, בסך 497 מיליון יורו. המהלך היחיד של הממונה שספג ביקורת מבית המשפט היה ההחלטה להקים וועדה עצמאית שתפקח על האופן בו מיישמת מיקרוסופט את ההחלטה משנת 2004.
"זהו יום גדול לעסקים ולצרכנים באירופה", אמר תומס ווינייה, העומד בראש המחלקה המשפטית של המועצה האירופית לתמיכה הדדית בין מערכות (ECIS), שהתייצבה לצד הממונה. "ההחלטה סוללת את הדרך לדינמיקה תחרותית בתעשיית התוכנה. לא עוד חסימה של משתמשים, לא עוד מחירים של מונופול", על פי ווינייה.
אולם, ג'ונתן צוק, הנשיא של "האיגוד לטכנולוגיה תחרותית" שהתייצב לצד מיקרוסופט, טוען כי ההחלטה של בית המשפט תפגע בעסקים קטנים ובינוניים. "הממונה זכה לתמיכה מבית המשפט, אך מי שישלם את המחיר הם העסקים הקטנים והבינוניים. מיקרוסופט לא ניצחה, אך ההפסד האמיתי הוא של מפתחי התוכנה והצרכנים באירופה", על פי צוק.
אולם, צוק הוסיף כי יידרשו שעות ואף ימים כדי ללמוד את ההשלכות של פסק הדין, ובכך רמז כי ייתכן שבכל זאת יימצאו בפסק הדין נקודות מעודדות מבחינתה של מיקרוסופט. "בעקבות פסק הדין פחתו הסיכויים שצרכנים ומפתחים יוכלו למצוא בחלונות את הטכנולוגיות שהם דורשים - דוגמת זיהוי קול וממשקים מתקדמים", ציין צוק.
בשלב זה עדיין לומדים הפרקליטים של שני הצדדים את פסק הדין, אך כמה נקודות כבר ברורות. בית המשפט קיבל את עמדת הממונה שחייב את מיקרוסופט לפתח מהדורה של חלונות ללא Media Player. "מיקרוסופט רשאית להציע את חלונות עם Media Player אך עליה להציע במקביל גם מהדורה ללא הנגן", נאמר בהודעה שפרסם בית המשפט, ובה תמצית של פסק הדין הארוך.
בסוגיית התמיכה ההדדית, הייתה עמדתו של בית המשפט חד משמעית ונחרצת - תמיכה מלאה בממונה שקבע כי "הסירוב של מיקרוסופט למסור את המידע מגביל את הפיתוח הטכני ופוגע בצרכנים".
בסוגיית הפיקוח קבע בית המשפט כי הממונה חרג מסמכותו בכך שהעניק לוועדה העצמאית זכות אוטומטית לעיין במסמכים של מיקרוסופט, לסייר במתקניה ולראיין את עובדיה. כן קבע בית המשפט כי הממונה טעה בכך שחייב את מיקרוסופט לשלם את כל ההוצאות הכרוכות בעבודת הוועדה.
בית המשפט הורה למיקרוסופט לשלם 80% מההוצאות המשפטיות של הממונה על ההגבלים העסקיים ושל הגופים שסייעו לו (בהם ECIS), וכן 80% מהוצאותיה שלה. 20% הנותרים ישולמו על ידי הממונה, וכל הגופים שסייעו למיקרוסופט (בהם "האיגוד לטכנולוגיה תחרותית") ישלמו בעצמם את מלוא הוצאותיהם.

רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים
רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)
במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.
על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.
המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח
את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית".
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7