פינוי-בינוי בצפון ת"א? אפריקה מכוונת לאבן גבירול
חברת אפריקה ישראל מגורים (אפריקה מגורים ) מקדמת בימים אלה פרויקט פינוי-בינוי ענק ברחוב אבן-גבירול שבתל-אביב. מדובר בבניינים הישנים שבחלקו הצפוני של הרחוב - בבתים שמספרם 192-170, בסמוך לגשר אבן-גבירול.
לאחרונה קיבלו דיירי הבתים באזור מכתבים מטעם החברה, ובהם נכתב: "החברה מעוניינת ליזום ולהקים על המקרקעין שבהם מצויה דירתכם פרויקט פינויבינוי, עמכם ועם עיריית תל-אביב. זאת תוך הקפדה על תכנון איכותי ומקצועי, פיתוח סביבתי מתאים ובנייה איכותית כנהוג בפרויקטים של החברה.
"קידום פרויקט פינוי-בינוי כאמור מחייב השקעת משאבים יקרים, קידום התכנון והיערכות לפרויקט. . . החברה כבר החלה בקידום לתכנון הפרויקט בעזרת משרד אדריכלים מוביל, שבראשו עומד דני קייזר (לשעבר מהנדס העיר תל-אביב - ע.א). בכוונת החברה לקיים בקרוב כנס דיירים לשם הצגת פרטי הפרויקט והעיסקה שבכוונתנו להציע לכם".
עליית מחירים מתמדת
במתחם המיועד מצויות כיום כ-350 דירות. על-פי ההערכות, תקדם החברה את הקמתם של 7-5 מגדלים , שמספר הדירות בהם יהיה יותר מפי 2 ממספרן כיום.
מדובר באזור שנהנה מעליית מחירים מתמדת. למשל, לפני כחודש נמכרה דירת 3 חדרים בבניין ישן במתחם, הפונה לכביש הראשי, ב-300 אלף דולר. דירה דומה אך עורפית נמכרה ב-325 אלף דולר. חמש שנים קודם לכן נמכרו דירות דומות במתחם תמורת 180-160 אלף דולר. ההערכה היא כי הקמת דירות חדשות באזור המבוקש, הנושק לפארק הירקון, תאפשר למכור את הדירות הללו בחצי מיליון דולר ואף יותר.
מחברת אפריקה ישראל מגורים נמסר כי התכנון עדיין בשלביו הראשוניים. כמו כן, התוכנית טרם אושרה על-ידי עיריית תל-אביב.
התחדשות עירונית
מדיניות פינוי-בינוי החלה בישראל כבר בשנות ה-60. עד שנות ה-70 עסקה המדינה באיתור שכונות מצוקה ושרידי מעברות במטרה לפנותם ולבנות עליהם שכונות חדשות.בשנים האחרונות שינה משרד השיכון את תפיסת פינוי-בינוי, וזכויות הבנייה הועברו לדיירים על-ידי עירובם בפיתוח - וכך הם נהנים מהעיסקה באופן ישיר.
הרעיון שבבסיס תוכניות פינוי-בינוי הוא הריסת בניינים ישנים והקמת מגדלי מגורים מודרניים במקומם, שמספר יחידות הדיור בהם גדול פי 3-2. כך מקוות הרשויות לטפל בשכונות ישנות ומוזנחות, ובמקביל לספק פתרון לגידול הדמוגרפי ולהגירה לערים.
אולם בפועל מדובר בתהליך ארוך ומסורבל, שעד כה לא נהנה מהצלחה יתרה. מתוך 122 מתחמים שהוכרזו עד 2006 כ"מתחמי פינוי-בינוי" או "התחדשות עירונית", רק אחד צלח: פרויקט "אונו הירוקה" בקריית אונו, של חברת הבנייה מצלאווי.
אחד החסמים העיקריים בתהליך - טענו משרדי הממשלה, הרשויות, היזמים והקבלנים - הם הדיירים עצמם. עד לפני כשנה וחצי נדרשה הסכמה של 100% מהדיירים להקמת פרויקט כזה. אולם בינואר 2006 אושרה בכנסת הצעת חוק שלפיה תוכנית פינוי-בינוי תוכל לצאת אל פועל גם בהסכמה של 80% מדיירי הבניין.
על-פי החוק, יוכלו הדיירים לתבוע פיצויים מאלה שמסרבים לחתום על עיסקת פינוי-בינוי מסיבות "בלתי סבירות". הסרבנים יישאו באחריות לנזק שנגרם לשאר הדיירים התומכים בביצוע הפרויקט. עם זאת, גורמים בענף אומרים כי החוק אינו מקל את התהליך - אלא מעביר את הבעיה אל המערכת המשפטית המסורבלת, שכן אי-הסכמה של אחד הדיירים עלולה לגרור כעת שנים של דיונים בבתימשפט, דבר שיעכב את התהליך בכל מקרה.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
הדס מינקה ברנד"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"
הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל
תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.
היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".
אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".
מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.
- האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
- הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".
