פינוי-בינוי בצפון ת"א? אפריקה מכוונת לאבן גבירול
חברת אפריקה ישראל מגורים (אפריקה מגורים ) מקדמת בימים אלה פרויקט פינוי-בינוי ענק ברחוב אבן-גבירול שבתל-אביב. מדובר בבניינים הישנים שבחלקו הצפוני של הרחוב - בבתים שמספרם 192-170, בסמוך לגשר אבן-גבירול.
לאחרונה קיבלו דיירי הבתים באזור מכתבים מטעם החברה, ובהם נכתב: "החברה מעוניינת ליזום ולהקים על המקרקעין שבהם מצויה דירתכם פרויקט פינויבינוי, עמכם ועם עיריית תל-אביב. זאת תוך הקפדה על תכנון איכותי ומקצועי, פיתוח סביבתי מתאים ובנייה איכותית כנהוג בפרויקטים של החברה.
"קידום פרויקט פינוי-בינוי כאמור מחייב השקעת משאבים יקרים, קידום התכנון והיערכות לפרויקט. . . החברה כבר החלה בקידום לתכנון הפרויקט בעזרת משרד אדריכלים מוביל, שבראשו עומד דני קייזר (לשעבר מהנדס העיר תל-אביב - ע.א). בכוונת החברה לקיים בקרוב כנס דיירים לשם הצגת פרטי הפרויקט והעיסקה שבכוונתנו להציע לכם".
עליית מחירים מתמדת
במתחם המיועד מצויות כיום כ-350 דירות. על-פי ההערכות, תקדם החברה את הקמתם של 7-5 מגדלים , שמספר הדירות בהם יהיה יותר מפי 2 ממספרן כיום.
מדובר באזור שנהנה מעליית מחירים מתמדת. למשל, לפני כחודש נמכרה דירת 3 חדרים בבניין ישן במתחם, הפונה לכביש הראשי, ב-300 אלף דולר. דירה דומה אך עורפית נמכרה ב-325 אלף דולר. חמש שנים קודם לכן נמכרו דירות דומות במתחם תמורת 180-160 אלף דולר. ההערכה היא כי הקמת דירות חדשות באזור המבוקש, הנושק לפארק הירקון, תאפשר למכור את הדירות הללו בחצי מיליון דולר ואף יותר.
מחברת אפריקה ישראל מגורים נמסר כי התכנון עדיין בשלביו הראשוניים. כמו כן, התוכנית טרם אושרה על-ידי עיריית תל-אביב.
התחדשות עירונית
מדיניות פינוי-בינוי החלה בישראל כבר בשנות ה-60. עד שנות ה-70 עסקה המדינה באיתור שכונות מצוקה ושרידי מעברות במטרה לפנותם ולבנות עליהם שכונות חדשות.בשנים האחרונות שינה משרד השיכון את תפיסת פינוי-בינוי, וזכויות הבנייה הועברו לדיירים על-ידי עירובם בפיתוח - וכך הם נהנים מהעיסקה באופן ישיר.
הרעיון שבבסיס תוכניות פינוי-בינוי הוא הריסת בניינים ישנים והקמת מגדלי מגורים מודרניים במקומם, שמספר יחידות הדיור בהם גדול פי 3-2. כך מקוות הרשויות לטפל בשכונות ישנות ומוזנחות, ובמקביל לספק פתרון לגידול הדמוגרפי ולהגירה לערים.
אולם בפועל מדובר בתהליך ארוך ומסורבל, שעד כה לא נהנה מהצלחה יתרה. מתוך 122 מתחמים שהוכרזו עד 2006 כ"מתחמי פינוי-בינוי" או "התחדשות עירונית", רק אחד צלח: פרויקט "אונו הירוקה" בקריית אונו, של חברת הבנייה מצלאווי.
אחד החסמים העיקריים בתהליך - טענו משרדי הממשלה, הרשויות, היזמים והקבלנים - הם הדיירים עצמם. עד לפני כשנה וחצי נדרשה הסכמה של 100% מהדיירים להקמת פרויקט כזה. אולם בינואר 2006 אושרה בכנסת הצעת חוק שלפיה תוכנית פינוי-בינוי תוכל לצאת אל פועל גם בהסכמה של 80% מדיירי הבניין.
על-פי החוק, יוכלו הדיירים לתבוע פיצויים מאלה שמסרבים לחתום על עיסקת פינוי-בינוי מסיבות "בלתי סבירות". הסרבנים יישאו באחריות לנזק שנגרם לשאר הדיירים התומכים בביצוע הפרויקט. עם זאת, גורמים בענף אומרים כי החוק אינו מקל את התהליך - אלא מעביר את הבעיה אל המערכת המשפטית המסורבלת, שכן אי-הסכמה של אחד הדיירים עלולה לגרור כעת שנים של דיונים בבתימשפט, דבר שיעכב את התהליך בכל מקרה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
