פינוי-בינוי בצפון ת"א? אפריקה מכוונת לאבן גבירול
חברת אפריקה ישראל מגורים (אפריקה מגורים ) מקדמת בימים אלה פרויקט פינוי-בינוי ענק ברחוב אבן-גבירול שבתל-אביב. מדובר בבניינים הישנים שבחלקו הצפוני של הרחוב - בבתים שמספרם 192-170, בסמוך לגשר אבן-גבירול.
לאחרונה קיבלו דיירי הבתים באזור מכתבים מטעם החברה, ובהם נכתב: "החברה מעוניינת ליזום ולהקים על המקרקעין שבהם מצויה דירתכם פרויקט פינויבינוי, עמכם ועם עיריית תל-אביב. זאת תוך הקפדה על תכנון איכותי ומקצועי, פיתוח סביבתי מתאים ובנייה איכותית כנהוג בפרויקטים של החברה.
"קידום פרויקט פינוי-בינוי כאמור מחייב השקעת משאבים יקרים, קידום התכנון והיערכות לפרויקט. . . החברה כבר החלה בקידום לתכנון הפרויקט בעזרת משרד אדריכלים מוביל, שבראשו עומד דני קייזר (לשעבר מהנדס העיר תל-אביב - ע.א). בכוונת החברה לקיים בקרוב כנס דיירים לשם הצגת פרטי הפרויקט והעיסקה שבכוונתנו להציע לכם".
עליית מחירים מתמדת
במתחם המיועד מצויות כיום כ-350 דירות. על-פי ההערכות, תקדם החברה את הקמתם של 7-5 מגדלים , שמספר הדירות בהם יהיה יותר מפי 2 ממספרן כיום.
מדובר באזור שנהנה מעליית מחירים מתמדת. למשל, לפני כחודש נמכרה דירת 3 חדרים בבניין ישן במתחם, הפונה לכביש הראשי, ב-300 אלף דולר. דירה דומה אך עורפית נמכרה ב-325 אלף דולר. חמש שנים קודם לכן נמכרו דירות דומות במתחם תמורת 180-160 אלף דולר. ההערכה היא כי הקמת דירות חדשות באזור המבוקש, הנושק לפארק הירקון, תאפשר למכור את הדירות הללו בחצי מיליון דולר ואף יותר.
מחברת אפריקה ישראל מגורים נמסר כי התכנון עדיין בשלביו הראשוניים. כמו כן, התוכנית טרם אושרה על-ידי עיריית תל-אביב.
התחדשות עירונית
מדיניות פינוי-בינוי החלה בישראל כבר בשנות ה-60. עד שנות ה-70 עסקה המדינה באיתור שכונות מצוקה ושרידי מעברות במטרה לפנותם ולבנות עליהם שכונות חדשות.בשנים האחרונות שינה משרד השיכון את תפיסת פינוי-בינוי, וזכויות הבנייה הועברו לדיירים על-ידי עירובם בפיתוח - וכך הם נהנים מהעיסקה באופן ישיר.
הרעיון שבבסיס תוכניות פינוי-בינוי הוא הריסת בניינים ישנים והקמת מגדלי מגורים מודרניים במקומם, שמספר יחידות הדיור בהם גדול פי 3-2. כך מקוות הרשויות לטפל בשכונות ישנות ומוזנחות, ובמקביל לספק פתרון לגידול הדמוגרפי ולהגירה לערים.
אולם בפועל מדובר בתהליך ארוך ומסורבל, שעד כה לא נהנה מהצלחה יתרה. מתוך 122 מתחמים שהוכרזו עד 2006 כ"מתחמי פינוי-בינוי" או "התחדשות עירונית", רק אחד צלח: פרויקט "אונו הירוקה" בקריית אונו, של חברת הבנייה מצלאווי.
אחד החסמים העיקריים בתהליך - טענו משרדי הממשלה, הרשויות, היזמים והקבלנים - הם הדיירים עצמם. עד לפני כשנה וחצי נדרשה הסכמה של 100% מהדיירים להקמת פרויקט כזה. אולם בינואר 2006 אושרה בכנסת הצעת חוק שלפיה תוכנית פינוי-בינוי תוכל לצאת אל פועל גם בהסכמה של 80% מדיירי הבניין.
על-פי החוק, יוכלו הדיירים לתבוע פיצויים מאלה שמסרבים לחתום על עיסקת פינוי-בינוי מסיבות "בלתי סבירות". הסרבנים יישאו באחריות לנזק שנגרם לשאר הדיירים התומכים בביצוע הפרויקט. עם זאת, גורמים בענף אומרים כי החוק אינו מקל את התהליך - אלא מעביר את הבעיה אל המערכת המשפטית המסורבלת, שכן אי-הסכמה של אחד הדיירים עלולה לגרור כעת שנים של דיונים בבתימשפט, דבר שיעכב את התהליך בכל מקרה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
