חוקרים ב-IBM ישראל מפתחים מנוע לחיפוש ויזואלי

הפיתוח – במסגרת פרויקט מאושר בהשתתפות הקהילה האירופית בתקציב של 4.5 מיליון יורו
סיון איזסקו |

למרות שתכני ה- Web הולכים ומתבססים יותר ויותר על יכולות מולטי מדיה, מתמחים עדיין מנועי החיפוש המרכזיים דוגמת גוגל ויאהוו בחיפוש אחר תגי טקסט, במסגרת אוסף מוגדר ומוגבל של קבצים. גם כאשר השאילתא מתמקדת בוידיאו או באודיאו, סורקים המנועים האלה תגי טקסט, מטא-נתונים או תגי HTML המלווים את קבצי המולטימדיה. כאשר ספקי התוכן אינם מתארים באופן מלא וברור את תוכן קובץ המולטימדיה – או אפילו משתמשים בתגים מטעים על מנת ליהנות מתעבורה נוספת באתריהם – שיטות החיפוש הנוכחיות נותרות חסרות אונים.

חוקרים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה מובילים התאגדות של תוכנית ארוגני מחקר, אקדמיה ותעשיה החברים במסגרת השישית למחקר ולפיתוח מטעם הקהילה האירופית, המיועדת לבנות סביבת חיפוש יעילה לאיתור מהיר ונוח של כמויות גדולות של קבצי דיבור, תמונות, וידיאו ומוסיקה הזמינים כיום בעולם הדיגיטאלי.

המטרה הסופית של הפרויקט הזה היא ליצור מרחב וירטואלי מבוזר אחד, שבו ניתן יהיה לאתר תוכן במתכונת של "חיפוש על פי דוגמא" – במקום השיטה המוכרת כיום, המתמקדת בחיפוש אחר מילות מפתח ותגי מפתוח מוגדרים מראש.

יוסי מס, המוביל את הפרויקט במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, מצוין כי מנועי החיפוש מהדור הנוכחי מוגבלים בגבולות מוגדרים. המטרה היא לבנות רשת ענקית במתכונת peer-to-peer, כאשר כל משתמש הוא למעשה מאגר היוצר תוכן תוך שימוש במגוון רחב של מערכות, וספקי השירות הם מאגרי-על, המנהלים מפתחות ומספקים יכולות חיפוש.

השנתיים וחצי של פרויקט SAPIR – ראשי תיבות אנגליים של "חיפוש מידע אודיו-ויזואלי תוך שליפת מידע מפיר לפיר", מיועדות להגדיר תקן חדש בשיטות החיפוש, ולשלב טכנולוגיות דוגמת זיהוי קול, עיבוד תמונה, אלגוריתמים של מפתוח, דירוג תוצאות מתוחכם וחיפוש סמאנטי המבוסס על רעיונות ולא רק על מילים מוגדרות. חיפוש על בסיס דוגמאות במרום על בסיס טקסט, יאפשר למשתמשים לומר בקול מילה – ולתת למנוע לחפש אחר דפוסי דיבור דומים. תסריט אחר אומר כי כל אחד יוכל להזין למאגר תמונה של סקסופון, למשל – ולתת למנוע לחפש אחר צורות דומות.

SAPIR יתמודד עם כמה מאתגרי החיפוש המלהיבים ביותר את החוקרים בעידן הנוכחי, ובראש ובראשונה – ההיקף העצום של המידע אליו הוא ניגש. המרחב הניתן לחיפוש העתיד להיווצר עם שילובם של קבצי וידיאו ומולטימדיה, גדול משמעותית מזה שאליו מתייחסים כיום מנועים דוגמת גוגל או יאהוו. הרכישה האחרונה של YouTube על ידי גוגל מצביעה גם היא על הצורך לחפש בקבצי מולטימדיה ועל ההכרה ההולכת ומתגבשת בקרב ענקי החיפוש, לפיה ההתייחסות לבעייה הזאת חיונית לשימור מעמדם.

SAPIR יבנה רשת שתתמוך במשתמשי קצה מרמת הטלפון הסלולארי ואל המחשבים האישיים ויומני כף היד. הפרויקט יתמקד גם במחקר דרכים חדשות לניתוח קבצים ולגזירת מידע אודות תכני המדיה העשירים הזמינים בקבצים האלה, ללא תלות בשאלה האם מדובר בתמונה, וידירו, קול או מוסיקה.

בצד מעבדות המחקר של יבמ בישראל, שותפים בפרויקט מכוןCNR מאיטליה, מכון מקס פלנק מגרמניה, אוניברסיטת פדובה מאיטליה, אוניברסיטת מסריק מברנו צ'כיה, וחברות טלפוניקה מספרד, טלנור נורווגיה, זירוקס צרפת ו-יוריקס מאיטליה. התקציב הכולל של הפרויקט הוא 4.5 מיליון אירו כאשר כ 60% ממנו ממומן ע"י תוכנית המסגרת השישית של הקהיליה האירופית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.