דוח: מצב העובדים בישראל גרוע מאי פעם
העובדים בישראל נרמסים ונתונים להשפלות, שוק העבודה מאפשר את ניצולם באין מפריע, מצבם של העובדים בישראל גרוע מאי-פעם והגרוע ביותר מבין כל מדינות המערב – כך קובע הדוח השנתי של האגודה לזכויות האזרח שמוקדש כולו לזכויות העובד בישראל. הדוח הארוך והמפורט מונה את כל שיטות ההעסקה ה"פוגעניות" שקיימות במשק הישראלי ואתהדרכים הרבות בהן משתמשים המעסיקים לניצולם של העובדים ונישולם מזכויותיהם.
בצד התיאור המפורט של השיטות באמצעותן מנוצלים העובדים בישראל, מספק הדוח גם כמה נתונים כלליים בנוגע לאופן בו מתנהלת כלכלת ישראל, נתונים שאמורים להדיר שינה מעיניהם של נבחרי הציבור, בכירי המשק ובעיקר מעיניו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. מהדוח עולה שבין 50% ל-70% מהעובדים שאמורים להשתכר שכר מינימום משתכרים בפועל הרבה פחות מכך.
הדבר מתאפשר תוך הסוואת עובדה זו באמצעות דיווח פיקטיבי על שעות עבודה והעסקתם של העובדים כ"מתלמדים" או "מתמחים", תוך טענה שאינם זכאים לשכר עבודה, או הגדרתם כפרילנסרים.
הדוח, שהוכן על ידי עו"ד מיכל תג'ר מהאגודה לזכויות האזרח, מציין את העבודה המאורגנת כדרך הטובה ביותר למנוע את הניצול של העובדים. אולם, מאז שנות ה-80', אז היו 85% מהשכירים מאוגדים בהסכם קיבוצי, צנח מספר העובדים המאוגדים בדרך זו ל-32% בלבד בשנת 2003. זאת, בעקבות תהליכים של פירוק, מיזוג, מכירה, הפרטה, כינוס נכסים, "התייעלות" ו"הבראה" שעברו חברות רבות במשק. על פי הדוח, בתהליכים אלה עובדים מפוטרים ביחד עם השירותים שסיפקו, והסכמים קיבוציים מבוטלים.
הממשלה מתנערת מאחריותה לעובדים
בין השאר, הדבר מוביל לכך ששיעור יוצא דופן של 10% מכלל העובדים במשק הם עובדי קבלן. זאת, לעומת 2% בלבד באירופה. 46% מעובדי הקבלן במשק מועסקים במגזר הציבורי, דבר שמראה עד כמה שיטת ההעסקה הבעייתית הזו השתרשה במשק הישראלי.
הדוח קובע כי כמעט בכל הענפים במשק ישנם עובדים שמועסקים כ"פרילנסרים" שהוא למעשה ביטוי "מכובס" להעסקת עובדים ללא זכויות ללא הצדקה ממשית, אך ורק כדי לחסוך עלויות למעסיק. העסקה באמצעות קבלני כוח אדם יחד עם צורות שונות ומגוונות של העסקה משנית, מאפשרות על פי הדוח, "פגיעה
קשה בעובדים תוך התנערות של מזמיני השירות ובכלל זה הממשלה עצמה, מאחריותם לזכויות עובדיהם".
אם כל זה לא מספיק, מתאר הדוח צורת העסקה גרועה אף יותר - בין 10% ל-20% מהשכירים במשק מוגדרים "עובדים סמויים" - כאלו שכלל אינם מקבלים תלוש שכר, אינם רשומים בביטוח הלאומי ואינם מקבלים זכויות סוציאליות המגיעות להם, לרבות דמי לידה, דמי אבטלה, פיצויים במקרה של תאונת עבודה ועוד. הדוח קובע עוד ש-145 אלף ישראלים מועסקים במשרה חלקית בשכר נמוך ביותר רק מכיוון שלא הצליחו למצוא עבודה אחרת.
>העסקה זמנית הפכה לשיטת ניצול
הדוח מתאר גם כיצד הפכה "עבודה זמנית" לשיטה בה מועסקים עובדים באותו מקום עבודה לאורך חודשים ואף שנים, תוך שהם מוגדרים "ארעיים" ומעמדם נחות ביחס לעובדים אחרים באותו מקום עבודה.
כך למשל, מועסקים 300 עובדים בחברת החשמל, שחתומים על חוזה זמני לתקופה של עד 10 שנים, שלאחריה הם מפוטרים והחברה שוכרת במקומם עובדים ארעיים אחרים. תופעה דומה קיימת גם ברשות שדות התעופה, שם מועסקים עובדים "זמניים" לתקופות של 5-6 שנים.
בענפי האבטחה והניקיון מפוטרים עובדים רבים לאחר שמונה-עשרה חודשים, ונשכרים מחדש לעבודה לאחר שחלפו שלושה חודשים כדי למנוע מהם זכויות רבות התלויות בוותק.
ומי הנפגעים העיקריים? על פי הדוח אלו הם עולים חדשים מחבר המדינות ומאתיופיה, ערבים, עובדים מבוגרים, בני נוער ונשים. מבדיקה שערכו מחברי הדוח עולה כי שכרם של העולים החדשים למשל, נמוך ב- 30% בממוצע משכר הישראלים הוותיקים, וכי קשיי השפה והעובדה שהחוקים אינם מוכרים להם, פותחים פתח לניצולם של העולים בידי המעסיקים.
מעודדים פשרה שמקפחת את העובדים
בנוסף, מותח הדוח של האגודה לזכויות האזרח ביקורת על משרד העבודה (התמ"ת), שמחזיק ב-22 פקחים בלבד שאמורים לאכוף את זכויותיהם של 2.4 מיליון עובדים. רק חמישה תובעים במשרד התמ"ת עוסקים באכיפת חוקי עבודה ומגישים כ- 200 כתבי אישום בשנה בלבד, רובם נגד מעסיקי עובדים זרים שלא כדין, ורק מיעוטם עוסק בהפרת זכויות המגן של העובדים.
הדוח מבקר גם את התנהלות בתי הדין לעבודה, שמקשים על העובדים להיאבק על זכויותיהם. הדוח קובע כי בשל מורכבות הגשת התביעות ובשל תקופות התיישנות קצרות של שנה עד שלוש שנים, שחלות על עבירות על חוקי המגן, עובדים רבים פשוט מוותרים על הגשת תביעות.
עוד קובע הדוח כי בתי הדין לעבודה נוטים שלא לפסוק לטובת העובדים על כל הסעדים הקבועים בחוק, דבר המביא להיעדר הרתעה של מעסיקים עבריינים. על פי הדוח, חלק גדול מהשופטים מעודדים את העובדים להתפשר ורובן המכריע של התביעות מסתיימות בדרך זו. "נראה כי חלק מהשופטים מעודדים פשרה גם במקרים שבהם היא מביאה לתוצאה, המקפחת את זכויות של העובד", נכתב בדוח.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
