אלון USA מתרחבת: רכשה 3 בתי זיקוק ב-460 מליון דולר
אלון USA שבשליטת דודי ויסמן, הודיעה היום (ב'), כי רכשה שלושה בתי זיקוק בארה"ב, בתמורה ל-460 מיליון דולר. כתוצאה מהרכישה תכפיל החברה את כושר הזיקוק שלה פי 2.5 ואף תרחיב את יכולת ייצור האספלט.
מהחברה נמסר, כי שני בתי זיקוק נרכשו באמצעות השתלטות על חברת PARAMOUNT פטרוליום הפעילה בדרום-קליפורניה, בתמורה ל-407 מיליון דולר, מתוכם 307 מיליון דולר במזומן והמאה הנותרים הינם חוב נקי של החברה.
בנוסף חתמה החברה על הסכם לרכישת הנכסים של חברת EDGINGTON OIL COMPANY יצרנית דלק כבד גולמי מלונג ביץ', קליפורניה. עיסקה זו נסגרה תמורת 52 מיליון דולר ובהמשך ייקבע סכום נוסף לאחר הערכת שווי מלאי החברה.
דודי ויסמן אמר "חתימת שתי העיסקאות במקביל היא הישג עצום לחברה. שתי הרכישות מספקות לאלון הזדמנויות לצמיחה משמעותיות שיכפילו את כושר הזיקוק ולהתרחבות החברה גם בעיסקי האספלט. היעד של אלון ארה"ב הוא להתרחב מערבה.
כיום, עיקר פעילותינו היא במדינות טקסס, אוקלהומה, ארקסון, לוזיאנה, ניו מקסיקו ואריזונה. רכישת בתי הזיקוק בקליפורניה היא אמצעי משמעותי להתרחבות מערבה".
נזכיר, לפני כחודש חתמה החברה על הסכם לרכישת 55 חנויות נוחות של רשת השיווק Good Time באל פסו, טקסס. החברה של ויסמן תשלם 30 מיליון דולר במזומן ו-7 מיליון דולר תמורת נטילת חוב. אלון העריכה, כי תשלים את הרכישה ברבעון המתחיל בסוף השבוע.
מדובר בהרחבת פעילותה של החברה באיזור ובתחום זה, שכן אלון USA מתכוונת להפעיל את החנויות תחת המותגים בזיכיון אותם היא מחזיקה של רשתות סבן אילבן ופינה. עוד מסרה החברה, כי 49 חנויות מהרכישה החדשה פעלות תחת החכרה והשאר יהיו שייכות במלואן לקבוצה של ויסמן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
