שופרסל והריבוע הכחול שולטות ב-80% משוק תווי הקנייה

סך הערך הכספי של תווי הקנייה נאמד במיליארד שקל. כשליש מקהל הצרכנים הישראלי משתמשים בתווי הקניה. כ-65% מתווי הקניה ממומשים ברשתות שיווק המזון. עיקר הפעילות בפסח וראש השנה
ענת שגב |

ממחקר שערכה קבוצת BDI על שוק תווי הקניה בישראל עולה, כי סך הערך הכספי של תווי הקניה המשולבים המונפקים בישראל בשנה נאמד בכמיליארד שקלים וכי שופרסל והריבוע הכחול אוחזות יחדיו בלמעלה מ-80% משוק תווי הקנייה.

כלכלני BDI מוסיפים, כי במהלך השנתיים האחרונות, היקפו הכספי של השוק שמר על יציבות, עם נטייה לגידול קל, זאת למרות פרשת קלאבמרקט ביולי 2005 שפגעה, פגיעה מסוימת, באמון הלקוחות בתווי הקנייה והביאה לירידה בהיקף השימוש לקראת ראש השנה.

עוד עולה מן המחקר, כי השימוש בתווי הקנייה הינו פופולארי מאוד וכי שיעור ניכר של כשליש מקהל הצרכנים הישראלי משתמשים בתווים אלה בקניותיהם.

בי.די.איי מציינים כי התמוטטותה של קלאבמרקט ביולי 2005 שינתה את יחסי הכוחות בשוק התווים. אם עד לפני הפרשה אחזו שופר סל ורבוע כחול כל אחת בכ-30% עד 35% משוק התווים, וקלאבמרקט בכ-20% עד 30%, הרי שלאחר ההתמוטטות השתלטו שופר סל ורבוע כחול על נתחי השוק של קלאבמרקט.

ממחקר הקבוצה עולה, כי כיום חולשות שתי הרשתות יחדיו על רוב רובו של השוק. מלבדן פועלים בשוק מספר שחקנים נוספים, כגון ישראכרט ומועדון חבר.

כלכלני BDI בדקו ומצאו, כי חברת שופר סל וחברת רבוע כחול אוחזות במשותף בשיעור גבוה של למעלה מ-80% מסך ערך תווי הקניה בארץ. כ-65% מתווי הקניה ממומשים ברשתות שיווק המזון.

כלכלני הקבוצה מוסיפים, כי כ-65% מתווי הקניה ממומשים על ידי הצרכנים ברשתות שיווק המזון שהנפיקו את התו, ואילו שיעור של כ- 35% בלבד מערך התווים ממומש ברשתות השונות (רשתות לווין) השותפות בתו כגון: כלי בית, אופנה, הנעלה, ריהוט, אלקטרוניקה בידורית, ספרים ועיתונים, קוסמטיקה, תכשיטים ותיירות.

מהבדיקה עולה כי הפעילות בשוק תווי הקניה מאופיינת בעונתיות חזקה, ומבוססת על שני מועדים עיקריים - תקופת החגים ראש השנה ופסח. הסיבה לכך היא כי תווי הקניה משמשים בעיקר כשי לעובדים, ומועדים אלה הנם הזמנים בהם נהוג להעניק לעובדים שי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

כתב אישום חריג הוגש נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס

עוזי גרסטמן |

יועץ מס מזייף מסמכים. רואה חשבון עוזר ללקוח להונות את רשויות המס. עורך דין מלמד לקוח איך לשקר לשופטים. מקצועות "מכובדים", נמצאים בשנים האחרונות במדרון תדמיתי תלול. אין כבוד - כנראה שהכל כסף. המקרה הבא לא נעים לאוזן הישראלית - לזייף ולהגיד שאתה במילואים כדי לברוח מחובה ציבורית, מהתמודדות עם חובות. זה ניצול ציני של המצב בארץ, אבל רשות המסים יודעת לאתר את המתחזים.  

רשות המסים הגישה כתב אישום חריג נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס.

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה כתב אישום נגד ימין, יועץ מס בן 45 מחדרה, בגין זיוף מסמכי מילואים והונאת רשות המס במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי כתב האישום, ימין, שנקלע לחוב מס שבח בעקבות עסקת מקרקעין שביצע בדצמבר 2018, הגיע להסדר פריסת תשלומים עם משרדי מיסוי מקרקעין בחדרה ביוני 2023. כשלא עמד בהסדר, הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק והנדל"ן שלו בדצמבר 2023. כלומר, מדובר על יועץ מס שחייב מס לרשות המס. הוא הגיע להסדר פריסה עם הרשויות, וכדי לא לשלם זייף שהוא במילואים. 

יש כאן אולי עיוורון, מצוקה גדולה, אבל מה הוא חשב לעצמו - שרשויות המס לא יודעות להצליב נתונים עם מאגרי המידע בצבא? 


כתבה מעניינת - חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.