דיסקונט ילווה קבוצה שמקימה מגדל בן 46 קומות בבבלי

הפרויקט מבוצע בדרך של 'קבוצת רכישה'. עפ"י עקרונות מתווה עבודה זה, מתאגדת קבוצה למטרת רכישת מקרקעין באופן משותף, טרנד שהופך להיות לוהט יותר ויותר לאחרונה
חזי שטרנליכט |

בנק דיסקונט למשכנתאות יעניק שירותים בנקאיים לקבוצת W-TOWER שבונה מגדל בן 46 קומות בשכונת צמרות בבלי. בנק דיסקונט למשכנתאות אישר משכנתאות ל-168 רוכשים חברים בקבוצת W-TOWER. חברי הקבוצה פועלים להקמת פרויקט בניה בן 168 יחידות דיור במתחם 'פארק צמרת', דרומית לשכונת בבלי הוותיקה בת"א.

הפרויקט מבוצע בדרך של 'קבוצת רכישה'. עפ"י עקרונות מתווה עבודה זה, מתאגדת קבוצה למטרת רכישת מקרקעין באופן משותף. לאחר מכן מחליטה הקבוצה על קבלן הביצוע לפרויקט. כל אחד מיחיד הקבוצה נושא בנטל מימון העסקה באופן יחסי לבעלותו בפרויקט.

בפרויקט, שהינו מהבולטים המבוצעים בשיטה האמורה, יבנה מגדל דירות בן 46 קומות שיכלול לובי מפואר, מרפסות צמודות לכל דירה וחניון תת קרקעי. בעסקה זו, קבוצת "קנדה ישראל", שאיתרה את הקרקע ואיגדה את קבוצת הרוכשים, השלימה את התשלום לרכישת הקרקע וכיום מתנהל מו"מ בקשר עם קבלן הביצוע לפרויקט.

מימון עלויות הפרויקט יינתן על ידי בנק דיסקונט למשכנתאות, כאשר לכל רוכש מאושרת מסגרת אשראי מראש. ההלוואות לחברים בקבוצה יבוצעו לשיעורין עם התקדמות הפרויקט.

בנק דיסקונט למשכנתאות צבר ניסיון רב בתחום לאחר מתן שירותים בנקאיים לעשרות קבוצות רכישה שבאמצעותן נבנו אלפי יחידות דיור בשיטה זו. מארגני הקבוצות נהנים מההתמחות הייחודית והמקצועית ומתנאי אשראי מיוחדים לרוכשים.

כמו כן, הבנק מסייע לחברי הקבוצה ומארגניה ע"י ריכוז השירותים הנדרשים, בנית מסלולי חיתום מהירים ומתן שרות מסור וייחודי ומותאם לכל רוכש ורוכש וכל קבוצה עפ"י צרכיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.