עליות שערים באירופה לאחר שבוע של ירידות
המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים לאחר שנסחרו רוב השבוע בירידות שערים חדות. אתמול רשמה אירופה את אחד ימי הירידות החדים ביותר שפקדו אותה מאז הפיגוע ברכבת התחתית של לונדון. דו"חות טובים של חברות ענק שפורסמו היום והעלאת תחזיות של חלקן בנוגע לתוצאותיהן הרבעוניות ברבעון הרביעי ובכל שנת 2005, דחפו את המדדים לתקן את הירידות החדות מאמש.
"אנו צפויים לראות חברות נוספות שמדווחות על תוצאות טובות מאלו שחזו האנליסטים" אמר היום אנליסט בכיר בגרמנייה "חברות כמו SAP יוצרות אווירה של נוחות בשוק האובססיבי עם החששות האינפלציוניות."
בפרנקפורט עלה היום מדד הדאקס 0.38% לשער של 4,864 נקודות, בלונדון ירד הפוטסי 0.07% לשער של 5,164 נקודות, מדד היורוסטוקס עלה ב-0.16% ל-3,284 נקודות, מדד פריס עלה 0.36% ל-4,390 נקודות, מדד ציריך עלה ב-0.95% לשער של 6,885 נקודות.
ב-11 מתוך 18 השווקים הנסחרים במערב אירופה נרשמו היום עליות שערים.
מניות במרכז
Sap, ענקית יצרניות התוכנה ויצרנית תוכנות הניהול הגדולה בעולם, עלתה היום ב-3.1%. החברה העלתה את תחזיותיה הכלל שנתיות להכנסות ורווחים לאחר פרסום דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה על עלייה של 15% ברווח הרבעון השלישי.
Schnieder Electric, עלתה ב-4.2%, יצרנית המתגים למעגלים חשמליים הגדולה בעולם, העלתה את תחזיותיה הכלל שנתיות. החברה צופה עלייה של 15%-20% ברווח התפעולי ביחס לרווחים השנתיים בשנה שעברה. בפברואר אמרה החברה כי היא צופה עלייה של 10% בלבד אל מול רווחי השנה שעברה.
Nestle, יצרנית המזון הגדולה, עלתה ב-3.7%, זוהי הקפיצה הגדולה ביותר של החברה ביום אחד מאז חודש פברואר בשנת 2003. החברה דיווחה על עלייה של 9.1% בהכנסות ברבעון השלישי ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה.
Nokia הפינלנדית פרסמה היום דו"חות מעורבים, שכן מחד, הכתה את התחזיות עם רווח של מעל למיליארד דולר, בעוד בשוק חזו לה רווח של 983 מיליון דולר, אך מאידך, פספסה קלות את התחזית בשורה העליונה עם גידול של 18% בהכנסות ל-10 מיליארד דולר. מניות החברה ירדו ב-4.7%.
ישראליות
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
