עליות שערים באירופה לאחר שבוע של ירידות

הסיבה העיקרית לעליות באה בעקבות פרסום דו"חות טובים והעלאת תחזיות של כמה חברות גדולות. ב-11 מתוך 18 השווקים הנסחרים במערב אירופה נרשמו היום עליות שערים. אקס. טי. אל. עלתה ב-3.78%, לידקום ירדה ב-2.75%, באטמ עלתה ב-10.64%
יניב לפן |

המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים לאחר שנסחרו רוב השבוע בירידות שערים חדות. אתמול רשמה אירופה את אחד ימי הירידות החדים ביותר שפקדו אותה מאז הפיגוע ברכבת התחתית של לונדון. דו"חות טובים של חברות ענק שפורסמו היום והעלאת תחזיות של חלקן בנוגע לתוצאותיהן הרבעוניות ברבעון הרביעי ובכל שנת 2005, דחפו את המדדים לתקן את הירידות החדות מאמש.

"אנו צפויים לראות חברות נוספות שמדווחות על תוצאות טובות מאלו שחזו האנליסטים" אמר היום אנליסט בכיר בגרמנייה "חברות כמו SAP יוצרות אווירה של נוחות בשוק האובססיבי עם החששות האינפלציוניות."

בפרנקפורט עלה היום מדד הדאקס 0.38% לשער של 4,864 נקודות, בלונדון ירד הפוטסי 0.07% לשער של 5,164 נקודות, מדד היורוסטוקס עלה ב-0.16% ל-3,284 נקודות, מדד פריס עלה 0.36% ל-4,390 נקודות, מדד ציריך עלה ב-0.95% לשער של 6,885 נקודות.

ב-11 מתוך 18 השווקים הנסחרים במערב אירופה נרשמו היום עליות שערים.

מניות במרכז

Sap, ענקית יצרניות התוכנה ויצרנית תוכנות הניהול הגדולה בעולם, עלתה היום ב-3.1%. החברה העלתה את תחזיותיה הכלל שנתיות להכנסות ורווחים לאחר פרסום דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה על עלייה של 15% ברווח הרבעון השלישי.

Schnieder Electric, עלתה ב-4.2%, יצרנית המתגים למעגלים חשמליים הגדולה בעולם, העלתה את תחזיותיה הכלל שנתיות. החברה צופה עלייה של 15%-20% ברווח התפעולי ביחס לרווחים השנתיים בשנה שעברה. בפברואר אמרה החברה כי היא צופה עלייה של 10% בלבד אל מול רווחי השנה שעברה.

Nestle, יצרנית המזון הגדולה, עלתה ב-3.7%, זוהי הקפיצה הגדולה ביותר של החברה ביום אחד מאז חודש פברואר בשנת 2003. החברה דיווחה על עלייה של 9.1% בהכנסות ברבעון השלישי ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה.

Nokia הפינלנדית פרסמה היום דו"חות מעורבים, שכן מחד, הכתה את התחזיות עם רווח של מעל למיליארד דולר, בעוד בשוק חזו לה רווח של 983 מיליון דולר, אך מאידך, פספסה קלות את התחזית בשורה העליונה עם גידול של 18% בהכנסות ל-10 מיליארד דולר. מניות החברה ירדו ב-4.7%.

ישראליות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטלילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל
מהפכת ה-AI

38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים

בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית; 78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזק

בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה. 

92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות. 

הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים. 

הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.


התוכן באינטרנט "מתלכלך"


אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.