עליות שערים באירופה לאחר שבוע של ירידות
המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים לאחר שנסחרו רוב השבוע בירידות שערים חדות. אתמול רשמה אירופה את אחד ימי הירידות החדים ביותר שפקדו אותה מאז הפיגוע ברכבת התחתית של לונדון. דו"חות טובים של חברות ענק שפורסמו היום והעלאת תחזיות של חלקן בנוגע לתוצאותיהן הרבעוניות ברבעון הרביעי ובכל שנת 2005, דחפו את המדדים לתקן את הירידות החדות מאמש.
"אנו צפויים לראות חברות נוספות שמדווחות על תוצאות טובות מאלו שחזו האנליסטים" אמר היום אנליסט בכיר בגרמנייה "חברות כמו SAP יוצרות אווירה של נוחות בשוק האובססיבי עם החששות האינפלציוניות."
בפרנקפורט עלה היום מדד הדאקס 0.38% לשער של 4,864 נקודות, בלונדון ירד הפוטסי 0.07% לשער של 5,164 נקודות, מדד היורוסטוקס עלה ב-0.16% ל-3,284 נקודות, מדד פריס עלה 0.36% ל-4,390 נקודות, מדד ציריך עלה ב-0.95% לשער של 6,885 נקודות.
ב-11 מתוך 18 השווקים הנסחרים במערב אירופה נרשמו היום עליות שערים.
מניות במרכז
Sap, ענקית יצרניות התוכנה ויצרנית תוכנות הניהול הגדולה בעולם, עלתה היום ב-3.1%. החברה העלתה את תחזיותיה הכלל שנתיות להכנסות ורווחים לאחר פרסום דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה על עלייה של 15% ברווח הרבעון השלישי.
Schnieder Electric, עלתה ב-4.2%, יצרנית המתגים למעגלים חשמליים הגדולה בעולם, העלתה את תחזיותיה הכלל שנתיות. החברה צופה עלייה של 15%-20% ברווח התפעולי ביחס לרווחים השנתיים בשנה שעברה. בפברואר אמרה החברה כי היא צופה עלייה של 10% בלבד אל מול רווחי השנה שעברה.
Nestle, יצרנית המזון הגדולה, עלתה ב-3.7%, זוהי הקפיצה הגדולה ביותר של החברה ביום אחד מאז חודש פברואר בשנת 2003. החברה דיווחה על עלייה של 9.1% בהכנסות ברבעון השלישי ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה.
Nokia הפינלנדית פרסמה היום דו"חות מעורבים, שכן מחד, הכתה את התחזיות עם רווח של מעל למיליארד דולר, בעוד בשוק חזו לה רווח של 983 מיליון דולר, אך מאידך, פספסה קלות את התחזית בשורה העליונה עם גידול של 18% בהכנסות ל-10 מיליארד דולר. מניות החברה ירדו ב-4.7%.
ישראליות
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
