עליות שערים באירופה לאחר שבוע של ירידות

הסיבה העיקרית לעליות באה בעקבות פרסום דו"חות טובים והעלאת תחזיות של כמה חברות גדולות. ב-11 מתוך 18 השווקים הנסחרים במערב אירופה נרשמו היום עליות שערים. אקס. טי. אל. עלתה ב-3.78%, לידקום ירדה ב-2.75%, באטמ עלתה ב-10.64%
יניב לפן |

המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר בעליות שערים לאחר שנסחרו רוב השבוע בירידות שערים חדות. אתמול רשמה אירופה את אחד ימי הירידות החדים ביותר שפקדו אותה מאז הפיגוע ברכבת התחתית של לונדון. דו"חות טובים של חברות ענק שפורסמו היום והעלאת תחזיות של חלקן בנוגע לתוצאותיהן הרבעוניות ברבעון הרביעי ובכל שנת 2005, דחפו את המדדים לתקן את הירידות החדות מאמש.

"אנו צפויים לראות חברות נוספות שמדווחות על תוצאות טובות מאלו שחזו האנליסטים" אמר היום אנליסט בכיר בגרמנייה "חברות כמו SAP יוצרות אווירה של נוחות בשוק האובססיבי עם החששות האינפלציוניות."

בפרנקפורט עלה היום מדד הדאקס 0.38% לשער של 4,864 נקודות, בלונדון ירד הפוטסי 0.07% לשער של 5,164 נקודות, מדד היורוסטוקס עלה ב-0.16% ל-3,284 נקודות, מדד פריס עלה 0.36% ל-4,390 נקודות, מדד ציריך עלה ב-0.95% לשער של 6,885 נקודות.

ב-11 מתוך 18 השווקים הנסחרים במערב אירופה נרשמו היום עליות שערים.

מניות במרכז

Sap, ענקית יצרניות התוכנה ויצרנית תוכנות הניהול הגדולה בעולם, עלתה היום ב-3.1%. החברה העלתה את תחזיותיה הכלל שנתיות להכנסות ורווחים לאחר פרסום דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה על עלייה של 15% ברווח הרבעון השלישי.

Schnieder Electric, עלתה ב-4.2%, יצרנית המתגים למעגלים חשמליים הגדולה בעולם, העלתה את תחזיותיה הכלל שנתיות. החברה צופה עלייה של 15%-20% ברווח התפעולי ביחס לרווחים השנתיים בשנה שעברה. בפברואר אמרה החברה כי היא צופה עלייה של 10% בלבד אל מול רווחי השנה שעברה.

Nestle, יצרנית המזון הגדולה, עלתה ב-3.7%, זוהי הקפיצה הגדולה ביותר של החברה ביום אחד מאז חודש פברואר בשנת 2003. החברה דיווחה על עלייה של 9.1% בהכנסות ברבעון השלישי ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה.

Nokia הפינלנדית פרסמה היום דו"חות מעורבים, שכן מחד, הכתה את התחזיות עם רווח של מעל למיליארד דולר, בעוד בשוק חזו לה רווח של 983 מיליון דולר, אך מאידך, פספסה קלות את התחזית בשורה העליונה עם גידול של 18% בהכנסות ל-10 מיליארד דולר. מניות החברה ירדו ב-4.7%.

ישראליות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.