פינג'אן ורדוור משיקות פתרון אבטחה משותף

מהחברות נמסר, כי "הפתרון כולל אבטחת מידע עם הגנה של אפס הדבקות בוירוסים וסריקתם במהירות גבוהה לכדי 500%"
שרון שפורר |

חברת פינג'אן, העוסקת בתחום פיתוח ושיווק פתרונות אבטחת מידע באינטרנט לארגונים בכל הגדלים, וחברת רדוור העוסקת בפיתוח ייצור ושיווק של פתרונות לניהול תעבורת נתונים ברשת האינטרנט ומתמחה בניתוב עומסים והבטחת זמינות אפליקציות ברשת, הודיעו היום (ו') על השקת פתרון משותף בתחום אבטחת המידע וניהול ביצועים. פתרון כולל זה מתאים, לדברי השתיים, לדרישות הגוברות בתחום אבטחת המידע וניהול הביצועים ברשתות הארגונים, ללא פגיעה בעבודת המשתמש. הפתרון מיועד לארגונים בינוניים וגדולים.

"ארגונים מודעים לצורך בפתרונות אבטחת מידע חכמים ופרואקטיבים שיספקו הגנה מלאה על נכסי המידע וישומים בעלי חשיבות עליונה לארגון. פתרונות אלו חייבים לכלול אפשרות לסריקה של כל מסת תעבורת הנתונים, תוך שמירה על ביצועי רשת אופטימליים וזמינות, ללא פגיעה בעבודה השוטפת של המשתמש", אמרה לימור אלבז, שהינה סמנכ"לית פיתוח עיסקי ואסטרטגיה בפינג'אן. "באמצעות שיתוף הפעולה עם רדוור, אנחנו יכולים להציע פתרון אבטחת מידע חדשני המתאים ביותר לדרישות ארגונים בעלי תעבורת נתונים גבוהה באינטרנט", הוסיפה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות
יד לוחצת יד

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד נעצר: חשד למעורבות בפרשת שחיתות רחבה

במסגרת חקירה שנמשכה כשנתיים עצרה להב 433 עשרות בכירים בהסתדרות, בהם יו"ר הארגון ארנון בר דוד ואשתו, בחשד למינויים פסולים, שוחד ויחסי תן וקח בין ההסתדרות לגורמים עסקיים; המפכ"ל: "פרשה מהחמורות שהכרנו"
מנדי הניג |

בשעות הבוקר המוקדמות נפתח גל פשיטות ומעצרים רחב היקף. חוקרי להב 433, שפעלו על סמך חקירה סמויה של יחידת יאח"ה, נכנסו למשרדי ההסתדרות ולבתיהם של בכירים בארגון, במסגרת פרשת שחיתות שקיבלה את השם "יד לוחצת יד". המשטרה עצרה שמונה חשודים ועיכבה 27 נוספים, בהם בכירים בהסתדרות, שני ראשי ערים ואשתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שנעצר גם הוא לחקירה. לפי גורמים המעורבים בחקירה, מדובר באחת מפרשות השחיתות המשמעותיות ביותר שנחשפו בארגון העובדים בשנים האחרונות עם למעלה מ-350 נחקרים.

שנתיים של חקירה סמויה וחשדות לקשרים פסולים

החקירה, שנוהלה בחשאיות במשך כשנתיים, נולדה ממידע מודיעיני שהצביע על קשרים פסולים בין בכירים בהסתדרות לאנשי עסקים. לפי החשד, איש עסקים בכיר בענף הביטוח, המקורב לבר דוד, ניצל את מעמדו בהסתדרות כדי למנות מקורבים לדירקטוריונים ותפקידי מפתח בגופים ציבוריים, ובמקביל קיבל לידיו תיקי ביטוח של ועדי עובדים ועיריות. במשטרה חושדים כי בתמורה לאותם מינויים הוא גם סייע לגורמים במערכת הפוליטית בגיוס מתפקדים.

במקביל, המשטרה ערכה חיפושים ב-55 בבתים ברחבי הארץ, בחלקן נחלטו גם רכוש וכספים בהן בתיהם של חשודים ומשרדים הקשורים לארגון. החוקרים החרימו מחשבים, מסמכים וחומרי תקשורת דיגיטלית, במטרה למפות את רשת הקשרים בין המעורבים.

בסך הכול נחקרו למעלה מ-350 עובדים ובעלי תפקידים בהסתדרות, חלקם כבר עוכבו לחקירה וחלקם צפויים להיחקר בהמשך השבוע. העצורים יובאו במהלך היום לבית משפט השלום בראשון לציון, שם תבקש המשטרה להאריך את מעצרם.

במשטרה הדגישו כי מדובר בחקירה מתפתחת, שנועדה לחשוף "מערכת יחסים פסולה בין בעלי תפקידים בארגון עובדים לבין גורמים חיצוניים". לפי ההערכות, צפויות עוד התפתחויות בימים הקרובים, כולל אפשרות להעמדות לדין נוספות. במשטרה פועלים לגייס עד מדינה מבין העצורים, במטרה לקדם את החקירה ולבסס את שרשרת הקשרים שנחשפה.