ת"א: ההסלמה בסופ"ש ברצועה גררה לירידות חדות

מדד המעו"ף ירד ב-1.12%, מדד ת"א 100 איבד 1.08%. מניות פועלים ירדו ב-2.21%, מניות לאומי איבדו 1.78%. אישור ביצוע הליך הפרטת בז"ן הוביל את מניות החברה לישראל לירידות של 0.51%
ליאור גוטליב |

הבורסה בתל אביב חתמה את יום המסחר בירידות שערים חזקות. את הירידות הובילו מניות חמשת הבנקים הגדולים שחתמו בירידות שערים חדות. ברקע למסחר האדום, עומדת ההסלמה הקשה בסוף השבוע ברצועת עזה וההפגזה הקשה על ישוב שדרות אמש. כמו כן, מרכז הליכוד שנפגש היום בהקשר שאלת הדחתו של ראש הממשלה מראשות הליכוד מטיל צל כבד של אי ודאות על המסחר. הצל, כאמור, יוסר רק מחר בלילה.

מדד המעו"ף ירד ב-1.12% לשער של 712.26 נקודות. מדד ת"א 100 איבד 1.08% לשער של 719.48 נקודות. מדד התל טק 15 ירד ב-0.17% לשער של 387.04 נקודות.

מחר צפוי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר לפרסם את גובה הריבית במשק הישראלי לחודש אוקטובר. ההערכות הן לעליה בשיעור של 0.2% לאחר 8 חודשים ללא שינוי.

נזכיר, מוקדם יותר החודש העלה יו"ר הפד, אלן גרינספן את הריבית במשק האמריקני בשיעור של 0.25% לשער של 3.75% ויצר לראשונה פער ריביות שלילי עם המשק הישראלי. בין השיקולים של הנגיד בקביעת הריבית יהיו האינפלציה הנמוכה של המשק הישראלי והתחזיות העתידיות לאינפלציה נמוכה.

מניות במרכז

מניות חמשת הבנקים הגדולים הובילו היום את הירידות החדות באחד העם, מדד הבנקים ירד ב-2.15%. מניות פועלים ירדו ב-2.21% לשער של 17.22 שקלים. מניות לאומי איבדו 1.78% לשער של 14.33 שקלים. הבינלאומי ירד ב-3.44% לשער של 35.64 שקלים. מזרחי ירד ב-2.3% ודיסקונט איבד 2.55%.

עוד במניות הבנקים, פועלים אי.בי.אי. הודיעה מוקדם יותר היום כי חתמה על הסכם עקרונות עם חברת גאון השקעות למכירת מלוא החזקותיה בחברת ה.ד.ס. תמורת סכום של 20 מיליון שקלים. אם תתבצע העיסקה צפוייה החברה לרשום רווח הון ברוטו של 18 מיליון שקלים ורווח הון נטו של 14 מיליון שקלים. הרווח האמור לא צפוי להרשם ברווח הרבעון השלישי.

ריטליקס ופנורמה סופטוור חתמו על הסכם OEM חדש. במסגרת ההסכם שתי החברות ישתפו פעולה בהתאמה ואינטגרציה של פתרונות פנורמה בפתרונות ניהול המשרד והמטה של ריטליקס. הפתרונות שתספק פנורמה ללקוחות ריטליקס יאפשרו ללקוחותיה לנתח את עסקיהם ולהגדיר מחדש את אופן הניהול והשימוש במידע. ריטליקס חתמה בירידות של 0.46% תוך מחזור של 4.2 מליון שקל.

הממשלה הודיעה היום, כי אישרה את ביצוע הליך הפרטת בתי הזיקוק לנפט. בכך דחתה הממשלה את בקשתו של שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, לעצור את ביצוע פיצול והפרטת בתי הזיקוק. בשלב הראשון, בית הזיקוק באשדוד יתאגד כחברת בת של בז"ן ויימכר במכירה פרטית ובשלב השני, יונפק בית הזיקוק חיפה בבורסה התל אביבית. מניות החברה לישראל שבבעלותה בתי הזיקוק (26%) ירדו ב-0.51% לשער של 1,557 שקלים.

מניית בזק, שנסחרה בחודשים האחרונים על רקע עיסקת הרכישה שלה המשיכה גם היום לרכז עניין רב. מאוחר יותר, צפוייה שרת התקשורת דליה איציק להביא לממשלה את "צו בזק" המתוקן שיאפשר להשלים את עיסקת הרכישה. כאמור, קרן אייפקס, מורי ארקין וחיים סבן צפויים לרכוש את השליטה בחברה. במהלך סוף השבוע רמז סבן, כי לאחר קבלת השליטה ייתכן ויחל גל פיטורין כחלק מתהליך התייעלות. בזק עלתה ב-0.27% תוך מחזור של כ-26 מליון שקל.

גם כי"ל, המשיכה לרכז היום עניין רב באחד העם, בשבוע שעבר ירדה המנייה ב-4.7%. בין הסיבות, בנק ההשקעות סיטיגרופ הודיע כי הוא מוריד אותה מרשימת המעקב שלו. ביום חמישי באותו השבוע, שודרגה המניה ע"י בנק השקעות גדול אחר, UBS, שהעלה את המלצתו ובעקבות כך, המנייה הוסיפה באותו היום 0.7%. כי"ל חתמה היום עם תוספת של 0.3% לשער של 16.7 שקלים, תוך מחזור של 34.4 מליון שקל.

מניות ליפמן נפלו ב-3.19% תוך מחזור של 18 מליון שקל. ברקע, ליפמן ירדה ביום שישי האחרון ב-1.9% לשפל של 10 חודשים והספיקה לאבד כ-21% מאז תחילת החודש. החברה פתחה היום את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי של 5%. היום פורסם ב-"ידיעות אחרונות", כי המשקיעים בחברה מפחדים שחברת הבת דיון הבריטית, לא תעמוד ביעדיה לרבעון השלישי. בבית ההשקעות הענק מריל לינץ' העריכו ביום חמישי האחרון, כי אזהרת רווח שנייה ברציפות צפוייה לפגוע באמינות החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: