ת"א: ההסלמה בסופ"ש ברצועה גררה לירידות חדות

מדד המעו"ף ירד ב-1.12%, מדד ת"א 100 איבד 1.08%. מניות פועלים ירדו ב-2.21%, מניות לאומי איבדו 1.78%. אישור ביצוע הליך הפרטת בז"ן הוביל את מניות החברה לישראל לירידות של 0.51%
ליאור גוטליב |

הבורסה בתל אביב חתמה את יום המסחר בירידות שערים חזקות. את הירידות הובילו מניות חמשת הבנקים הגדולים שחתמו בירידות שערים חדות. ברקע למסחר האדום, עומדת ההסלמה הקשה בסוף השבוע ברצועת עזה וההפגזה הקשה על ישוב שדרות אמש. כמו כן, מרכז הליכוד שנפגש היום בהקשר שאלת הדחתו של ראש הממשלה מראשות הליכוד מטיל צל כבד של אי ודאות על המסחר. הצל, כאמור, יוסר רק מחר בלילה.

מדד המעו"ף ירד ב-1.12% לשער של 712.26 נקודות. מדד ת"א 100 איבד 1.08% לשער של 719.48 נקודות. מדד התל טק 15 ירד ב-0.17% לשער של 387.04 נקודות.

מחר צפוי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר לפרסם את גובה הריבית במשק הישראלי לחודש אוקטובר. ההערכות הן לעליה בשיעור של 0.2% לאחר 8 חודשים ללא שינוי.

נזכיר, מוקדם יותר החודש העלה יו"ר הפד, אלן גרינספן את הריבית במשק האמריקני בשיעור של 0.25% לשער של 3.75% ויצר לראשונה פער ריביות שלילי עם המשק הישראלי. בין השיקולים של הנגיד בקביעת הריבית יהיו האינפלציה הנמוכה של המשק הישראלי והתחזיות העתידיות לאינפלציה נמוכה.

מניות במרכז

מניות חמשת הבנקים הגדולים הובילו היום את הירידות החדות באחד העם, מדד הבנקים ירד ב-2.15%. מניות פועלים ירדו ב-2.21% לשער של 17.22 שקלים. מניות לאומי איבדו 1.78% לשער של 14.33 שקלים. הבינלאומי ירד ב-3.44% לשער של 35.64 שקלים. מזרחי ירד ב-2.3% ודיסקונט איבד 2.55%.

עוד במניות הבנקים, פועלים אי.בי.אי. הודיעה מוקדם יותר היום כי חתמה על הסכם עקרונות עם חברת גאון השקעות למכירת מלוא החזקותיה בחברת ה.ד.ס. תמורת סכום של 20 מיליון שקלים. אם תתבצע העיסקה צפוייה החברה לרשום רווח הון ברוטו של 18 מיליון שקלים ורווח הון נטו של 14 מיליון שקלים. הרווח האמור לא צפוי להרשם ברווח הרבעון השלישי.

ריטליקס ופנורמה סופטוור חתמו על הסכם OEM חדש. במסגרת ההסכם שתי החברות ישתפו פעולה בהתאמה ואינטגרציה של פתרונות פנורמה בפתרונות ניהול המשרד והמטה של ריטליקס. הפתרונות שתספק פנורמה ללקוחות ריטליקס יאפשרו ללקוחותיה לנתח את עסקיהם ולהגדיר מחדש את אופן הניהול והשימוש במידע. ריטליקס חתמה בירידות של 0.46% תוך מחזור של 4.2 מליון שקל.

הממשלה הודיעה היום, כי אישרה את ביצוע הליך הפרטת בתי הזיקוק לנפט. בכך דחתה הממשלה את בקשתו של שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, לעצור את ביצוע פיצול והפרטת בתי הזיקוק. בשלב הראשון, בית הזיקוק באשדוד יתאגד כחברת בת של בז"ן ויימכר במכירה פרטית ובשלב השני, יונפק בית הזיקוק חיפה בבורסה התל אביבית. מניות החברה לישראל שבבעלותה בתי הזיקוק (26%) ירדו ב-0.51% לשער של 1,557 שקלים.

מניית בזק, שנסחרה בחודשים האחרונים על רקע עיסקת הרכישה שלה המשיכה גם היום לרכז עניין רב. מאוחר יותר, צפוייה שרת התקשורת דליה איציק להביא לממשלה את "צו בזק" המתוקן שיאפשר להשלים את עיסקת הרכישה. כאמור, קרן אייפקס, מורי ארקין וחיים סבן צפויים לרכוש את השליטה בחברה. במהלך סוף השבוע רמז סבן, כי לאחר קבלת השליטה ייתכן ויחל גל פיטורין כחלק מתהליך התייעלות. בזק עלתה ב-0.27% תוך מחזור של כ-26 מליון שקל.

גם כי"ל, המשיכה לרכז היום עניין רב באחד העם, בשבוע שעבר ירדה המנייה ב-4.7%. בין הסיבות, בנק ההשקעות סיטיגרופ הודיע כי הוא מוריד אותה מרשימת המעקב שלו. ביום חמישי באותו השבוע, שודרגה המניה ע"י בנק השקעות גדול אחר, UBS, שהעלה את המלצתו ובעקבות כך, המנייה הוסיפה באותו היום 0.7%. כי"ל חתמה היום עם תוספת של 0.3% לשער של 16.7 שקלים, תוך מחזור של 34.4 מליון שקל.

מניות ליפמן נפלו ב-3.19% תוך מחזור של 18 מליון שקל. ברקע, ליפמן ירדה ביום שישי האחרון ב-1.9% לשפל של 10 חודשים והספיקה לאבד כ-21% מאז תחילת החודש. החברה פתחה היום את המסחר עם פער ארביטראז' שלילי של 5%. היום פורסם ב-"ידיעות אחרונות", כי המשקיעים בחברה מפחדים שחברת הבת דיון הבריטית, לא תעמוד ביעדיה לרבעון השלישי. בבית ההשקעות הענק מריל לינץ' העריכו ביום חמישי האחרון, כי אזהרת רווח שנייה ברציפות צפוייה לפגוע באמינות החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי