המימושים חזרו לת"א: מדד ת"א 25 יורד ב-0.85%
הבורסה לני"ע בתל אביב מתאפיינת בירידות שערים בצהרי יום המסחר. ברקע, המימושים חזרו לאחד העם, פעילי שוק ההון שולחים את המניות להסחר בירידות, לאחר שהבורסה הצליחה לגעת בשבוע שעבר ברמות שיא חדשות.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.85% לרמת 696.84 הנקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.71% לרמת 705.84 הנקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.34% לרמת 392.62 הנקודות.
טבע מטפסת למרות הדחייה הנוספת
מניות ענקית הפארמצבטיקה טבע מטפסות בצהרי יום המסחר ב-1.1% תוך מחזור של 56.5 מיליון שקל. זאת למרות הודעת החברה מיום שישי, כי קבלה מרשות המזון והתרופות האמריקנית, ה-FDA, מכתב ובו נאמר, כי על מסך החומר שמסרה עד כה טבע לרשות האמריקנית, עדיין קיימות מספר שאלות שלא מאפשרות להעניק לטבע את אישור השיווק הדרוש.
נזכיר, מעט לאחר פרסום הדו"חות הפושרים של טבע, הצהירה הנהלתה החברה, כי המחצית השניה של 2005 צפויה להיות הרבה יותר חזקה. אחת מהתקוות הגדולות של טבע היא תרופת ה-Agilect שאמורה להוות טיפול במחלת הפארקינסון.
4 מתוך 6 מניות הדואליות של המעו"ף ממשיכות את המגמה האדומה מהבוקר, מניות ליפמן יורדות ב-2.26%, מניות פרטנר מאבדות 1.64%, מניות פריגו יורדות ב-2.29%, ומניות כור מאבדות 1.87%. ומנגד הדואלית האחרונה של המעו"ף - אלביט מערכות עולה ב-1.3%.
מניות חמשת הבנקים הגדולים ממשיכות לאבד גובה בצהרי היום. לאומי יורד ב-0.85%, פועלים יורד ב-1.17%, דיסקונט מאבד 0.88%, מזרחי יורד ב-0.47% והבינלאומי יורד ב-1%.
גם ענף הביטוח מתאפיין היום בירידות שערים: מניות פניקס יורדות ב-2.79%, מניות איילון מאבדות 2.19%, ומניות כלל והראל יורדות ב-1.52% ו-0.8% בהתאמה.
מניות נייס עולות ב-1.55%. ברקע, האנליסטית טל סירוטה מקבוצת אי.בי.אי, העלתה היום את מחיר היעד ל-52 דולר למניה והותירה את ההמלצה על "קניה". האנליסטית שומרת על אופטימיות וגורסת כי החברה תמשיך להציג שיפור בתוצאות שלה בעתיד.
מניות אלווריון נסחרות בעליה של כ-5% תוך מחזור של 4.4 מיליון שקל, לאחר שזינקו בוול סטריט ביום שישי ב-6.4%. ברקע, האנליסט, Todd Rosenbluth מחברת הדירוג S&P, העריך, שאלווריון תתחיל להנות ממכירות WIMAX במהלך הרבעון השלישי, זאת על רקע השקת שבב זול יותר של אינטל. אלווריון איבדה בימים האחרונים כ-15% על רקע התוצאות המאכזבות שהציגה.
מניות גזית גלוב עולות ב-0.06% תוך מחזור של 6.5 מיליון שקל. ברקע, הבוקר דווח, כי אקוויטי 1 חברת הבת של גזית גלוב שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל, פרסמה הצעת רכש עוינת לרכישת מלוא מניותיה של חברת סידר האמריקאית. מחיר הצעת הרכש משקף פרמיה של 14% על מחיר המניות הנוכחי של סידר, והעלות כוללת של ההצעה היא 345.8 מיליון דולר.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
