המימושים חזרו לת"א: מדד ת"א 25 יורד ב-0.85%
הבורסה לני"ע בתל אביב מתאפיינת בירידות שערים בצהרי יום המסחר. ברקע, המימושים חזרו לאחד העם, פעילי שוק ההון שולחים את המניות להסחר בירידות, לאחר שהבורסה הצליחה לגעת בשבוע שעבר ברמות שיא חדשות.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.85% לרמת 696.84 הנקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.71% לרמת 705.84 הנקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.34% לרמת 392.62 הנקודות.
טבע מטפסת למרות הדחייה הנוספת
מניות ענקית הפארמצבטיקה טבע מטפסות בצהרי יום המסחר ב-1.1% תוך מחזור של 56.5 מיליון שקל. זאת למרות הודעת החברה מיום שישי, כי קבלה מרשות המזון והתרופות האמריקנית, ה-FDA, מכתב ובו נאמר, כי על מסך החומר שמסרה עד כה טבע לרשות האמריקנית, עדיין קיימות מספר שאלות שלא מאפשרות להעניק לטבע את אישור השיווק הדרוש.
נזכיר, מעט לאחר פרסום הדו"חות הפושרים של טבע, הצהירה הנהלתה החברה, כי המחצית השניה של 2005 צפויה להיות הרבה יותר חזקה. אחת מהתקוות הגדולות של טבע היא תרופת ה-Agilect שאמורה להוות טיפול במחלת הפארקינסון.
4 מתוך 6 מניות הדואליות של המעו"ף ממשיכות את המגמה האדומה מהבוקר, מניות ליפמן יורדות ב-2.26%, מניות פרטנר מאבדות 1.64%, מניות פריגו יורדות ב-2.29%, ומניות כור מאבדות 1.87%. ומנגד הדואלית האחרונה של המעו"ף - אלביט מערכות עולה ב-1.3%.
מניות חמשת הבנקים הגדולים ממשיכות לאבד גובה בצהרי היום. לאומי יורד ב-0.85%, פועלים יורד ב-1.17%, דיסקונט מאבד 0.88%, מזרחי יורד ב-0.47% והבינלאומי יורד ב-1%.
גם ענף הביטוח מתאפיין היום בירידות שערים: מניות פניקס יורדות ב-2.79%, מניות איילון מאבדות 2.19%, ומניות כלל והראל יורדות ב-1.52% ו-0.8% בהתאמה.
מניות נייס עולות ב-1.55%. ברקע, האנליסטית טל סירוטה מקבוצת אי.בי.אי, העלתה היום את מחיר היעד ל-52 דולר למניה והותירה את ההמלצה על "קניה". האנליסטית שומרת על אופטימיות וגורסת כי החברה תמשיך להציג שיפור בתוצאות שלה בעתיד.
מניות אלווריון נסחרות בעליה של כ-5% תוך מחזור של 4.4 מיליון שקל, לאחר שזינקו בוול סטריט ביום שישי ב-6.4%. ברקע, האנליסט, Todd Rosenbluth מחברת הדירוג S&P, העריך, שאלווריון תתחיל להנות ממכירות WIMAX במהלך הרבעון השלישי, זאת על רקע השקת שבב זול יותר של אינטל. אלווריון איבדה בימים האחרונים כ-15% על רקע התוצאות המאכזבות שהציגה.
מניות גזית גלוב עולות ב-0.06% תוך מחזור של 6.5 מיליון שקל. ברקע, הבוקר דווח, כי אקוויטי 1 חברת הבת של גזית גלוב שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל, פרסמה הצעת רכש עוינת לרכישת מלוא מניותיה של חברת סידר האמריקאית. מחיר הצעת הרכש משקף פרמיה של 14% על מחיר המניות הנוכחי של סידר, והעלות כוללת של ההצעה היא 345.8 מיליון דולר.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
