גזפרום
צילום: Dima Solomin Gazprom

מחירי הגז באירופה עולים - חשש מהשבתה מוחלטת של נורד סטרים 1

הסגירה של צינור הגז המרכזי היית אמורה להימשך כשלושה ימים לצורך עבודות תחזוקה; כעת החשש היא כי הצינור יסגר עד להודעה חדשה; בד בבד, אירופה במשבר אנרגיה מתגבר לקראת החורף
דור עצמון | (2)

חברת הגז והנפט הגדולה ביותר ברוסיה, גזפרום, הודיעה כי תעצור את אספקת הגז לאירופה למשך שלושה ימים בסוף החודש דרך הצינור הראשי שלה, נורד סטרים 1, לצורך עבודות תחזוקה. כעת עולה החשש כי הצינור יושבת עד להודעה חדשה, כתוצאה מכך מחיר הגז הטבעי מזנק  ב-19% והגיע ל-291.5 אירו (291.9 דולר) למגה וואט שעה, כבר שבוע חמישי ברציפות.

עבודות התחזוקה הלא מתוכננות בצינור נורד סטרים 1, העובר מתחת לים הבלטי לגרמניה, מעמיק את משבר האנרגיה באירופה שנזקקת למקורות חדשים לקראת החורף. גזפרום ציינה כי ההשבתה שהיית אמורה לקחת שלושה ימים נובעת מכך שמדחס הגז היחיד שנותר בצינור דורש תחזוקה, אך המהלך יביא לשיבוש נוסף במיוחד עבור גרמניה, שתלויה במידה רבה באספקה ​​ממוסקבה כדי שהתעשייה שלה תמשיך לפעול ולתפקד, התאריך הצפוי לעבודה על תחזוקת הצינור הוא היה בין הימים 31 באוגוסט עד 2 בספטמבר.

גרמניה כבר נאלצה לתת ליוניפר - יבואנית הגז הרוסי הגדולה ביותר שלה - סיוע של 15 מיליארד יורו לאחר שרוסיה קיצצה באופן דרסטי את הזרמת הגז, ואילצה אותה לקנות גז במקומות אחרים במחירים הרבה יותר גבוהים. ההשפעה הכלכלית הרחבה יותר של גרמניה הודגשה בנתוני מחירי היצרן ביום שישי, אשר ביולי רשמו את העליות הגבוהות ביותר אי פעם, הן בפרמטר שנתי והן בפרמטר חודשי, כאשר עלויות האנרגיה מרקיעות שחקים.

הרוסים כבר הפעילו את צינור הנורד סטרים בחמישית מהקיבולת שלו בלבד, מה שעורר את החשש שרוסיה תוכל לעצור לחלוטין את הזרמת הגז לקראת עונת החימום בחורף ולהקשות על מילוי מתקני האחסון. גרמניה עשתה מאמצים ממוקדים למלא את מתקני האחסון שלה, ברמה של 78.19% נכון ל-17 באוגוסט, מעט יותר מ-75.89% בהשוואה לאיחוד האירופי בכללותו.

בגזפרום ציינו כי לאחר השלמת התחזוקה, ו"בהיעדר תקלות טכניות", תתחדשנה הזרמות הגז בהיקף של כ-33 מיליון מ"ק ביום. עם זאת, עדיין מדובר ב-​​20% בלבד מהקיבולת המלאה של נורד סטרים העומדת על 167 מ"ק ליום. בגזפרום טוענים להימשכות עבודות התחזוקה אך בגרמניה אומרים כי מדובר באמתלה כדי לפגוע בכלכלתם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חח אירופים אוכלים את הדייסה שהם בישלו. (ל"ת)
    מיכאל 23/08/2022 17:49
    הגב לתגובה זו
  • והיא לא טעימה 24/08/2022 11:20
    הגב לתגובה זו
    והיא לא טעימה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.