משבר האנרגיה באירופה מוכיח את חשיבות התמהיל האנרגטי הנכון ושימורו, ומוכיח שישראל מהווה אי של יציבות מקומית.

השאיפה העיקרית שלי כשרת האנרגיה הוא המעבר לאנרגיות מתחדשות. עם זאת, יש לומר ביושר והגינות שאין פתרון קסם שיעביר אותנו מחר בבוקר למתחדשות, להפך. מדובר במאבק ארוך ותהליך מתמשך להסרת חסמים ואתגרים בקרקע, ברשת החשמל ועוד. תהליך שמצריך שיתוף פעולה רחב עם כלל הגורמים 

אנו עובדים בזה באופן יומיומי, פועלים בכל האפיקים, בכנסת, מול משרדי הממשלה ומול כלל הגורמים. אבל עדיין מדובר בתהליך שצפוי להיות ארוך ומורכב עד שנצליח להבטיח משק אנרגיה יציב, אמין וגם ירוק

כשרת האנרגיה אני נדרשת לבטחון האנרגטי של מדינת ישראל וליציבות האספקה. זו משימה שלא אתפשר עליה גם בטווח הביניים עד השלמת המעבר

בשבועות האחרונים אנו עדים למשבר אנרגיה חמור ביבשת אירופה. מדינות שהצהירו כי הן עוזבות את הדלקים הפוסיליים, ובכללותם הגז, לטובת מעבר למתחדשות נאלצות לשקול ולחזור להשתמש בנפט ופחם בחורף הקרוב, דלקים המזהמים פי 10 במזהמים מקומיים ופולטים גזי חממה ברמה של פי 3. זאת בשל שילוב בין עלייה דרמטית במחירי הגז ותחזית קשה במיוחד (עד כדי סיכון חיים) בחורף הקרוב.

אני לא רוצה שנאלץ לחזור לפחם או נפט, אני לא מתכוונת שנגיע לשם ולשם כך אני אומרת – אנחנו צריכים לשמור על עתודת הגז הטבעי שלנו, עד שהמעבר לאנרגיות מתחדשות יושלם בצורה בטוחה. משבר האנרגיה באירופה מוכיח את חשיבות התמהיל האנרגטי הנכון ושימורו, ומוכיח שישראל מהווה אי של יציבות מקומית.

• אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
• מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משק הגז הטבעי הוא מכלול של דברים בראשם ניצב הבטחון האנרגטי, סביבה והיבטים כלכליים. מאמצי משרד האנרגיה כיום פונים לאנרגיה מתחדשת, מה שכמובן מייצר עוד אתגרים נוספים לא פשוטים. הגז הטבעי הישראלי מספק בטחון אנרגטי, 24/7, כיום אנחנו רואים בעולם שזה לא מובן מאליו. עם כל זה, אנחנו נהיה בשנת 2030 עם לפחות 30% אנרגיה מתחדשת ובלי פחם (שצפוי להפסיק כבר ב 2025). מבחינת זיהום האוויר ראינו בשנים האחרונות שינוי דרמטי ביותר, והוא נובע מההפחתה הגדולה במשק החשמל, ובפרט בשימוש בפחם. גם לגבי פליטות המתאן בישראל, אנחנו רואים את הנתונים שמציגים המשרד להגנת הסביבה שמתבססים על נתוני החברות, וחושבים שעלינו, יחד איתם לייצר מערך ממשלתי של בדיקות.

גם ברמה הגיאופוליטית נתקלנו בעבר בסקפטיות רבה. והיום, אין בכלל שאלה איפה אנחנו עומדים. בכל יום השותפים שלנו מבקשים עוד גז טבעי ישראלי יש ביקוש אדיר, החרם הערבי של חברות האנרגיה, התפוגג, הסכמי הייצוא שלנו גדולים ומשמעותיים מאוד בהיקפם והקשרים עם המדינות השכנות מתהדקים ומשתפרים והחשיבות של הגז הטבעי כמקור אנרגיה מקומי ויציב מתבררת עוד יותר כאשר מסתכלים על משבר האנרגיה בעולם. ישראל לא ברכבת ההרים הזו ולא בכדי. על אף שאנחנו מושפעים ממנו, ישראל לא עוברת את הטלטלות שעוברים אזרחי העולם ושגרת החיים בה ממשיכים.

חשוב להבהיר: הכנסות המדינה ממשאבי הגז הטבעי מורכבות מ-3 גורמים:

תמלוגים בשיעור 12.5% הנקבעים על פי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. הניהול הגבייה והבקרה על התמלוגים מתבצע באגף התמלוגים במשרד האנרגיה, והכספים מועברים ישירות לקופת המדינה.

• אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש
• מחיר הנפט מזנק - טראמפ מטיל סנקציות חדשות על יצרניות הנפט הגדולות ברוסיה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש

מתחילת 2004 ועד היום הניבו ההכנסות מהתמלוגים שנגבו ע"י המשרד ממאגרי הגז הטבעי, סך של 8.3 מיליארד שקלים. השני, מס חברות בשיעור של 23% מהרווח, הנקבע על פי פקודת מס הכנסה ומנוהל על ידי רשות המיסים. השלישי, מס ששינסקי 'מס רווחים ממשאבי טבע', בשיעור של 20% - 46.8% לאחר החזר השקעה של 150%.

מדובר במס מיוחד שנקבע בעקבות ועדת ששינסקי, המנוהל על ידי רשות המיסים ומועבר לקרן ייעודית המוכרת בשם 'קרן העושר' בניהול בנק ישראל. על פי החוק, התשואה מהקרן מועברת לתקציב המדינה למטרות ייחודיות.