קארין אלהרר
צילום: יחצ

"השאיפה שלי היא מעבר לאנרגיות חדשות, אבל אנחנו צריכים לשמור על עתודות הגז שלנו"

השרה אלהרר מציגה את החזון שלה לשוק האנרגיה

משבר האנרגיה באירופה מוכיח את חשיבות התמהיל האנרגטי הנכון ושימורו, ומוכיח שישראל מהווה אי של יציבות מקומית.

השאיפה העיקרית שלי כשרת האנרגיה הוא המעבר לאנרגיות מתחדשות. עם זאת, יש לומר ביושר והגינות שאין פתרון קסם שיעביר אותנו מחר בבוקר למתחדשות, להפך. מדובר במאבק ארוך ותהליך מתמשך להסרת חסמים ואתגרים בקרקע, ברשת החשמל ועוד. תהליך שמצריך שיתוף פעולה רחב עם כלל הגורמים 

אנו עובדים בזה באופן יומיומי, פועלים בכל האפיקים, בכנסת, מול משרדי הממשלה ומול כלל הגורמים. אבל עדיין מדובר בתהליך שצפוי להיות ארוך ומורכב עד שנצליח להבטיח משק אנרגיה יציב, אמין וגם ירוק

כשרת האנרגיה אני נדרשת לבטחון האנרגטי של מדינת ישראל וליציבות האספקה. זו משימה שלא אתפשר עליה גם בטווח הביניים עד השלמת המעבר

בשבועות האחרונים אנו עדים למשבר אנרגיה חמור ביבשת אירופה. מדינות שהצהירו כי הן עוזבות את הדלקים הפוסיליים, ובכללותם הגז, לטובת מעבר למתחדשות נאלצות לשקול ולחזור להשתמש בנפט ופחם בחורף הקרוב, דלקים המזהמים פי 10 במזהמים מקומיים ופולטים גזי חממה ברמה של פי 3. זאת בשל שילוב בין עלייה דרמטית במחירי הגז ותחזית קשה במיוחד (עד כדי סיכון חיים) בחורף הקרוב.

אני לא רוצה שנאלץ לחזור לפחם או נפט, אני לא מתכוונת שנגיע לשם ולשם כך אני אומרת – אנחנו צריכים לשמור על עתודת הגז הטבעי שלנו, עד שהמעבר לאנרגיות מתחדשות יושלם בצורה בטוחה. משבר האנרגיה באירופה מוכיח את חשיבות התמהיל האנרגטי הנכון ושימורו, ומוכיח שישראל מהווה אי של יציבות מקומית.

משק הגז הטבעי הוא מכלול של דברים בראשם ניצב הבטחון האנרגטי, סביבה והיבטים כלכליים. מאמצי משרד האנרגיה כיום פונים לאנרגיה מתחדשת, מה שכמובן מייצר עוד אתגרים נוספים לא פשוטים. הגז הטבעי הישראלי מספק בטחון אנרגטי, 24/7, כיום אנחנו רואים בעולם שזה לא מובן מאליו. עם כל זה, אנחנו נהיה בשנת 2030 עם לפחות 30% אנרגיה מתחדשת ובלי פחם (שצפוי להפסיק כבר ב 2025). מבחינת זיהום האוויר ראינו בשנים האחרונות שינוי דרמטי ביותר, והוא נובע מההפחתה הגדולה במשק החשמל, ובפרט בשימוש בפחם. גם לגבי פליטות המתאן בישראל, אנחנו רואים את הנתונים שמציגים המשרד להגנת הסביבה שמתבססים על נתוני החברות, וחושבים שעלינו, יחד איתם לייצר מערך ממשלתי של בדיקות.

גם ברמה הגיאופוליטית נתקלנו בעבר בסקפטיות רבה. והיום, אין בכלל שאלה איפה אנחנו עומדים. בכל יום השותפים שלנו מבקשים עוד גז טבעי ישראלי יש ביקוש אדיר, החרם הערבי של חברות האנרגיה, התפוגג, הסכמי הייצוא שלנו גדולים ומשמעותיים מאוד בהיקפם והקשרים עם המדינות השכנות מתהדקים ומשתפרים והחשיבות של הגז הטבעי כמקור אנרגיה מקומי ויציב מתבררת עוד יותר כאשר מסתכלים על משבר האנרגיה בעולם. ישראל לא ברכבת ההרים הזו ולא בכדי. על אף שאנחנו מושפעים ממנו, ישראל לא עוברת את הטלטלות שעוברים אזרחי העולם ושגרת החיים בה ממשיכים.

חשוב להבהיר: הכנסות המדינה ממשאבי הגז הטבעי מורכבות מ-3 גורמים:

תמלוגים בשיעור 12.5% הנקבעים על פי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. הניהול הגבייה והבקרה על התמלוגים מתבצע באגף התמלוגים במשרד האנרגיה, והכספים מועברים ישירות לקופת המדינה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מתחילת 2004 ועד היום הניבו ההכנסות מהתמלוגים שנגבו ע"י המשרד ממאגרי הגז הטבעי, סך של 8.3 מיליארד שקלים. השני, מס חברות בשיעור של 23% מהרווח, הנקבע על פי פקודת מס הכנסה ומנוהל על ידי רשות המיסים. השלישי, מס ששינסקי 'מס רווחים ממשאבי טבע', בשיעור של 20% - 46.8% לאחר החזר השקעה של 150%.

מדובר במס מיוחד שנקבע בעקבות ועדת ששינסקי, המנוהל על ידי רשות המיסים ומועבר לקרן ייעודית המוכרת בשם 'קרן העושר' בניהול בנק ישראל. על פי החוק, התשואה מהקרן מועברת לתקציב המדינה למטרות ייחודיות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אין לישראל שום סיבה לעבור לשום מתחדשות - יש פה גז (ל"ת)
    שמוליק 13/10/2021 20:20
    הגב לתגובה זו
  • התחדשות היום זה כמו ביטקוין לופטגישפט (ל"ת)
    משה ראשל"צ 19/10/2021 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רציו 13/10/2021 19:48
    הגב לתגובה זו
    יאלה רציו, הביקוש לגז עולה ורציו מרויחה מאות מיליונים. רציו תעלה 500 אחוז
  • אין מצב אשליות יש מי שמורידה את רציו באופן קבוע (ל"ת)
    משה ראשל"צ 19/10/2021 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ריצת אמוק 13/10/2021 19:36
    הגב לתגובה זו
    בעיות אחסון שינוע יצרו אשליה שגרמה להפסקת ההפקה מפצלים המחסור רק יחמיר
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".