קארין אלהרר
צילום: יחצ

"השאיפה שלי היא מעבר לאנרגיות חדשות, אבל אנחנו צריכים לשמור על עתודות הגז שלנו"

השרה אלהרר מציגה את החזון שלה לשוק האנרגיה

משבר האנרגיה באירופה מוכיח את חשיבות התמהיל האנרגטי הנכון ושימורו, ומוכיח שישראל מהווה אי של יציבות מקומית.

השאיפה העיקרית שלי כשרת האנרגיה הוא המעבר לאנרגיות מתחדשות. עם זאת, יש לומר ביושר והגינות שאין פתרון קסם שיעביר אותנו מחר בבוקר למתחדשות, להפך. מדובר במאבק ארוך ותהליך מתמשך להסרת חסמים ואתגרים בקרקע, ברשת החשמל ועוד. תהליך שמצריך שיתוף פעולה רחב עם כלל הגורמים 

אנו עובדים בזה באופן יומיומי, פועלים בכל האפיקים, בכנסת, מול משרדי הממשלה ומול כלל הגורמים. אבל עדיין מדובר בתהליך שצפוי להיות ארוך ומורכב עד שנצליח להבטיח משק אנרגיה יציב, אמין וגם ירוק

כשרת האנרגיה אני נדרשת לבטחון האנרגטי של מדינת ישראל וליציבות האספקה. זו משימה שלא אתפשר עליה גם בטווח הביניים עד השלמת המעבר

בשבועות האחרונים אנו עדים למשבר אנרגיה חמור ביבשת אירופה. מדינות שהצהירו כי הן עוזבות את הדלקים הפוסיליים, ובכללותם הגז, לטובת מעבר למתחדשות נאלצות לשקול ולחזור להשתמש בנפט ופחם בחורף הקרוב, דלקים המזהמים פי 10 במזהמים מקומיים ופולטים גזי חממה ברמה של פי 3. זאת בשל שילוב בין עלייה דרמטית במחירי הגז ותחזית קשה במיוחד (עד כדי סיכון חיים) בחורף הקרוב.

אני לא רוצה שנאלץ לחזור לפחם או נפט, אני לא מתכוונת שנגיע לשם ולשם כך אני אומרת – אנחנו צריכים לשמור על עתודת הגז הטבעי שלנו, עד שהמעבר לאנרגיות מתחדשות יושלם בצורה בטוחה. משבר האנרגיה באירופה מוכיח את חשיבות התמהיל האנרגטי הנכון ושימורו, ומוכיח שישראל מהווה אי של יציבות מקומית.

משק הגז הטבעי הוא מכלול של דברים בראשם ניצב הבטחון האנרגטי, סביבה והיבטים כלכליים. מאמצי משרד האנרגיה כיום פונים לאנרגיה מתחדשת, מה שכמובן מייצר עוד אתגרים נוספים לא פשוטים. הגז הטבעי הישראלי מספק בטחון אנרגטי, 24/7, כיום אנחנו רואים בעולם שזה לא מובן מאליו. עם כל זה, אנחנו נהיה בשנת 2030 עם לפחות 30% אנרגיה מתחדשת ובלי פחם (שצפוי להפסיק כבר ב 2025). מבחינת זיהום האוויר ראינו בשנים האחרונות שינוי דרמטי ביותר, והוא נובע מההפחתה הגדולה במשק החשמל, ובפרט בשימוש בפחם. גם לגבי פליטות המתאן בישראל, אנחנו רואים את הנתונים שמציגים המשרד להגנת הסביבה שמתבססים על נתוני החברות, וחושבים שעלינו, יחד איתם לייצר מערך ממשלתי של בדיקות.

גם ברמה הגיאופוליטית נתקלנו בעבר בסקפטיות רבה. והיום, אין בכלל שאלה איפה אנחנו עומדים. בכל יום השותפים שלנו מבקשים עוד גז טבעי ישראלי יש ביקוש אדיר, החרם הערבי של חברות האנרגיה, התפוגג, הסכמי הייצוא שלנו גדולים ומשמעותיים מאוד בהיקפם והקשרים עם המדינות השכנות מתהדקים ומשתפרים והחשיבות של הגז הטבעי כמקור אנרגיה מקומי ויציב מתבררת עוד יותר כאשר מסתכלים על משבר האנרגיה בעולם. ישראל לא ברכבת ההרים הזו ולא בכדי. על אף שאנחנו מושפעים ממנו, ישראל לא עוברת את הטלטלות שעוברים אזרחי העולם ושגרת החיים בה ממשיכים.

חשוב להבהיר: הכנסות המדינה ממשאבי הגז הטבעי מורכבות מ-3 גורמים:

תמלוגים בשיעור 12.5% הנקבעים על פי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. הניהול הגבייה והבקרה על התמלוגים מתבצע באגף התמלוגים במשרד האנרגיה, והכספים מועברים ישירות לקופת המדינה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מתחילת 2004 ועד היום הניבו ההכנסות מהתמלוגים שנגבו ע"י המשרד ממאגרי הגז הטבעי, סך של 8.3 מיליארד שקלים. השני, מס חברות בשיעור של 23% מהרווח, הנקבע על פי פקודת מס הכנסה ומנוהל על ידי רשות המיסים. השלישי, מס ששינסקי 'מס רווחים ממשאבי טבע', בשיעור של 20% - 46.8% לאחר החזר השקעה של 150%.

מדובר במס מיוחד שנקבע בעקבות ועדת ששינסקי, המנוהל על ידי רשות המיסים ומועבר לקרן ייעודית המוכרת בשם 'קרן העושר' בניהול בנק ישראל. על פי החוק, התשואה מהקרן מועברת לתקציב המדינה למטרות ייחודיות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אין לישראל שום סיבה לעבור לשום מתחדשות - יש פה גז (ל"ת)
    שמוליק 13/10/2021 20:20
    הגב לתגובה זו
  • התחדשות היום זה כמו ביטקוין לופטגישפט (ל"ת)
    משה ראשל"צ 19/10/2021 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רציו 13/10/2021 19:48
    הגב לתגובה זו
    יאלה רציו, הביקוש לגז עולה ורציו מרויחה מאות מיליונים. רציו תעלה 500 אחוז
  • אין מצב אשליות יש מי שמורידה את רציו באופן קבוע (ל"ת)
    משה ראשל"צ 19/10/2021 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ריצת אמוק 13/10/2021 19:36
    הגב לתגובה זו
    בעיות אחסון שינוע יצרו אשליה שגרמה להפסקת ההפקה מפצלים המחסור רק יחמיר
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.