הנסיעה ברכבת הקלה מתייקרת: מחיר כרטיס בודד עולה ל-8 שקלים
עלייה של 2 שקלים בתחבורה הציבורית; מדובר על עלייה של 70-90 שקלים בחודש למשתמשי התחבורה הציבורית
הנסיעה ברכבת הקלה מתייקרת: מחיר כרטיס בודד עולה ל-8 שקלים. לכאורה זה לא כסף גדול, אבל מדובר ב-4 שקלים ביום שהופכים ל-70-90 שקלים בחודש. זה כבר משמעותי לאוכלוסייה החלשה. בהמשך העלייה הזו תהיה גם באוטובוסים. בתוך פחות משנה, המחירים בתחבורה הציבורית זינקו ב-45%.
מחיר נסיעה בודדת ברכבת הקלה בתל אביב ובירושלים עולה מהיום (שלישי) מ-6 שקלים ל-8 שקלים, עלייה של 33%. ההתייקרות מתבצעת במסגרת הסיכום התקציבי בין משרד התחבורה, בראשות השרה מירי רגב, למשרד האוצר, בראשות השר בצלאל סמוטריץ'. לפי ההסכם, בחודש אפריל העלאת המחירים תורחב גם לאוטובוסים, כך שגם הם יתייקרו ב-33%.
מדובר בהמשך ישיר להתייקרות קודמת ביולי האחרון, אז עלה מחיר הנסיעה מ-5.5 שקלים ל-6 שקלים. בסך הכול, תוך שמונה חודשים בלבד, המחיר לתחבורה ציבורית זינק ב-45%.
המדינה שותקת, הציבור משלם
למרות שמדובר באחת ההתייקרויות הבולטות בתחבורה הציבורית בשנים האחרונות, משרד התחבורה נמנע עד כה מלפרסם הודעה רשמית לציבור על שינוי המחירים. רגב ואנשי משרדה חזרו רק אתמול מנסיעה בת שמונה ימים במרוקו, אף שהוועידה לבטיחות בדרכים אליה הוזמנו נמשכה שלושה ימים בלבד.
- משרד התחבורה במתווה חדש ומשופר לגיוס נהגי אוטובוס
- כמה זמן לוקח להגיע מרחובות לתל אביב באוטובוס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתעריף החדש, נוסע שיעבור מאוטובוס לרכבת הקלה ישלם תוספת של 2 שקלים אם הוא משתמש בכרטיס "ערך צבור". מנגד, נוסעים עם כרטיס בודד יצטרכו לשלם בנפרד לכל נסיעה ולא יוכלו לבצע מעבר חופשי. נת"ע, החברה המפעילה את הרכבת הקלה בגוש דן, הדגישה כי אין שינוי במחירים של חופשי-יומי, חופשי-חודשי וחופשי-ארצי.
מה משמעות ההתייקרות?
העלייה במחירים צפויה להכביד על הנוסעים הקבועים, בעיקר אלה שתלויים בתחבורה הציבורית. המדינה תכננה במקור להעלות את מחירי הנסיעות רק לקראת סוף העשור, במקביל לשיפור השירות. בפועל, השירות עדיין מקרטע – בישראל פועלים כיום רק שני קווי רכבת קלה עירוניים, ושירות האוטובוסים ממשיך לסבול מעומסים ותדירות נמוכה.
במקביל להתייקרות, תקציב שיפור שירות האוטובוסים יובש לחלוטין בשנת 2024 – מ-500 מיליון שקל לאפס. התקציב הזה, שיועד לתגבור קווים ותדירויות, הוסט בידי רגב לטובת תוכניות הנחות שונות. בשנת 2025 יוקצו רק 250 מיליון שקל לתוספות שירות, נמוך משמעותית מהתכנון המקורי של הממשלה הקודמת.
- 30 מיליון שקלים נוספים הוקצבו לפרויקט המטרופן
- אופל גרנדלנד - קרוסאובר אירופאי מרווח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דיפאל S05 -קרוסאובר חשמלי במחיר שובר שוויון
המשמעות היא שנוסעים מזדמנים ישלמו הרבה יותר, בזמן שהתשתיות הקיימות עדיין רחוקות מלהיות יעילות. רק ב-2030 צפויות להסתיים ההקמות של רשתות קווי הרכבת הקלה בגוש דן ובירושלים, לצד חיזוק קווי האוטובוסים המהירים (BRT). בנוסף, קו הרכבת הרביעי של רכבת ישראל יאפשר הגדלת תדירות הרכבות מהצפון ומהדרום למרכז הארץ.
ממשיכים לשלם יותר עבור שירות מקרטע
ההתייקרות נכנסת לתוקף בדיוק כאשר מתבצעות הרחבות של הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, שהיו אמורות להסתיים כבר לפני שנים. כעת, אחרי עיכובים ממושכים, הקו סוף סוף מגיע להדסה עין כרם בדרום העיר ולנווה יעקב בצפון. אולם, מצבם של שאר קווי הרכבת הקלה, כמו הירוק והסגול בגוש דן, ממשיך להיות בעייתי, והם סובלים מעיכובים בלתי נגמרים.
בשורה התחתונה – הציבור ממשיך לשלם יותר, אבל השירות עצמו לא משתפר בהתאם.
- 3.עובדות פשוטות 03/03/2025 23:25הגב לתגובה זוכאשר מחיר הנסיעה היה 5.5 שח היה גם תוספת של 20 אחוז בהטענה של ערך צבור שבוטללכן המחיר האמיתי בפועל היה 4.4 שח !ולכן מחיר הנסיעה בפועל עלה ב 81 אחוז !!!!
- 2.איפה הנסיעות חינם לגיל 67 הכל שקר פשוט אין (ל"ת)משרד התחבורע והשקרים 27/02/2025 09:44הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 25/02/2025 12:23הגב לתגובה זולמי שנוסע 2 נסיעות ביום לא מדובר על 4 שקלים ביום אלא על שקל בגלל שמחיר חופשי יומי נשאר 13 שח ולכן אם נוסע 2 נסיעות משלם 13 שח במקום 12.
- אנונימי 25/02/2025 22:35הגב לתגובה זועלה יום רק 13 במקום 16למרות שאני מאמין שאחד מהשתייםאו שלא שמו לב תיכף ישימו לב ויעלו את החופשי יומי או שזה יעלה במסגרת העליה של אפריל
- אנונימי 25/02/2025 15:51הגב לתגובה זורק ערך נקוה מוסיף 2. יומי לא תופס. אם הבנתי נכון זה עלייה של 130% לכיוון
קיה EV3 - קרוסאובר חשמלי אטקרטיבי. צילום יואב פולסשוק הרכב - ירידה בכמות המכירות של יבואני הרכב ומה צריך לדעת על רכבי אפס קילומטר
איך רכבי אפס קילומטר משנים את תמונת שוק הרכבים, והאם ההשפעה שלהם על שוק הרכבים המשומשים תימשך?
רישום רכבי "אפס קילומטר" הוא כלי חוקי שיבואני הרכב בישראל משתמשים בו מאז שנות ה-2000 המוקדמות, אך ב-2025 הוא הפך לגורם מרכזי המשפיע מאוד על השוק בגלל שהשוק היה חלש. היבואנים נתקעו עם סחורה, ומכרו אותה לעצמם (חברות ליסינג שלהם) כרכב אפס קילומטר. בפועל, למרות שהמספרי מסירות גבוהים יותר , המסירות האמיתיות שמקזזים את המכירות העצמיות של אפס קילומטר הם פחות מ-260 אלף שקל בשנה - ירידה של כ-105 לעומת שנת 2024.
על פי נתוני איגוד יבואני הרכב היקף המסירות עומד על 284 אלף עד נובמבר 2025, גידול של 9% לעומת 2024, אך כ-30,000-35,000 מהן היו רישומי אפס קילומטר, בעיקר חשמליות ורכבי פלאג-אין שנתקעו במלאי עודף. השיטה מאפשרת ליבואנים להעביר רכבים מדוחות המלאי לרשומות המכירות, מבלי להודות בירידת ביקוש אמיתית, אך היא יוצרת עיוותים בשוק היד שנייה, בתמחור ובאמון הצרכנים.
על פניו, רכב אפס קילומטר הוא כלי רכב חדש: קילומטראז' אפסי, ללא בעלות פרטית קודמת, ולעיתים עם אריזת ייצור מקורית. בפועל, מדובר ברכב שלא נרכש על ידי לקוח פרטי בתוך 12 חודשים מייצורו, תקופה שבה הוא הופך לנטל חשבונאי. עלויות המימון מצטברות ל-3%-2% ממחיר הרכב לחודש, ערך השוק יורד ב-5%-10% בשנה, ודגמים מתיישנים מול מתחרים חדשים. רישום כזה "מקפיא" את הסטטוס: הרכב יוצא ממלאי היבואן ונכנס כ"יד ראשונה" זמינה למכירה, מה שמאפשר ליבואן להציג מסירות גבוהות יותר.
התהליך מתחיל ביבואן, שמזמין כמויות גדולות כדי לעמוד ביעדי יצרנים גלובליים. ב-2025, יבוא המכוניות ירד ב-14% בעשרת החודשים הראשונים, אך מלאי הנמלים הגיע ל-100,000 יחידות בינואר, בעיקר בגלל הזמנות מוקדמות לקראת עליות מס צפויות (בדצמבר 2024 היו הזמנות גדולות בשל העלייה במס קנייה). כשהביקוש לא עומד בקצב, הרכב מועבר לרישום זמני.
- עסקאות 0 ק"מ - עשרת הכללים שאתם חייבים להכיר
- רכב אפס קילומטר - הלהיט של החצי שנה אחרונה, יתרונות וחסרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה קורה בפוכעל? העברה לחברת ליסינג קשורה: זה מהווה 60%-70% מהמקרים; רישום על סוחר עצמאי: 20%-25%, עם הנחות של 10%-15% ממחיר הרשמי. הסוחר לוקח סיכון על תחזוקה ראשונית, אך מוכר תוך 3-6 חודשים. רישום פנימי קצר: 10%-15% מהרכבים. במצס כזה היבואן מחזיק את הרכב 1-3 חודשים ומעביר אותו הלאה, בעיקר במותגים יוקרתיים.
שביל אופניים (משרד התחבורה)30 מיליון שקלים נוספים הוקצבו לפרויקט המטרופן
במסגרת הפרויקט נסללת רשת שבילי האופניים במטרופולין חיפה כאשר התוספת מיועדת לסלול שבילים חדשים בעיר, יחד עם קריית מוצקין וקריית ביאליק
משרד התחבורה וחברת חוצה ישראל מקדמים את הרחבת פרויקט המטרופן כאשר לצורך השלמת שלבי הפרויקט, הוקצה תקציב נוסף בסך 30 מיליון שקלים, שיאפשר סלילת שבילי אופניים נוספים ברחבי מטרופולין חיפה.
העבודה על הפרויקט החלה עוד באוגוסט 2024 וכעת עם תוספת התקציב לפרויקט יסללו שבילי אופניים חדשים בערים קריית מוצקין, קריית ביאליק וחיפה, באורך כולל של 4 ק"מ. לפי הודעת משרד התחבורה, יבוצעו עבודות נרחבות לשיקום המרחב הציבורי לאורך השבילים החדשים,, שיכללו את חידוש ושדרוג תשתיות המים, הביוב והחשמל, שיקום המדרכות תוך מתן דגש על נגישות ועבודות תאורה, גינון וריצוף. כמו כן, יוקמו מתקני דרך, אזורי מנוחה מוצלים ונקודות שתייה וריענון מונגשות, תוך העתקת ושתילת עצים חדשים לאורך שבילי האופניים החדשים. מקטעים מהפרויקט שכבר קיימים נמצאים בקריית ים ובקריית חיים שבחיפה.
פרויקט המטרופן שמקדם משרד התחבורה באמצעות חברת חוצה ישראל, שהיא זרוע ביצועית של משרד התחבורה, כולל הקמת רשת שבילי אופניים המחברת את כלל מטרופולין חיפה, באורך של כ-25 ק"מ. המטרופן יעבור בתחומן של חמש רשויות: חיפה, קריית אתא, קריית חיים, קריית מוצקין וקריית ביאליק. המטרופן יספק גישה מהירה, נוחה ויעילה למרכזי המסחר והתעסוקה, קישוריות לרשת התחבורה הציבורית, מוסדות הלימוד ומרכזי פנאי ובילוי באזור, ויצור תשתית זמינה, רציפה ובטוחה לרוכבי האופניים והולכי הרגל.
שאיפת הפרויקט היא לתרום למעבר נוח בצמתים, לצד קישוריות טובה ומהירה באמצעי התחבורה השונים המטרופולין: רכבת ישראל המטרוניות, האוטובוסים, הרכבלית, ובעתיד גם הרכבת הקלה "נופית".
- עסקה ראשונה בעידן קוואלקום: אוטוטוקס בהסכם עם יצרנית אופניים
- ״ההזדמנות האחרונה״, פלוטון תפטר 12% מכוח האדם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל'), מירי רגב: "המטרופן הוא חלק מהחזון שלנו לתחבורה מתקדמת, מקושרת ונגישה לכלל האזרחים. תוספת התקציב שאישרנו מבטאת מחויבות ברורה לפיתוח פתרונות תחבורה משלימים, שמפחיתים עומסים, משפרים את איכות החיים ומחזקים את המטרופולין החיפאי. שבילי האופניים שאנו מקדמים יוצרים חיבור ישיר בין מגורים, תעסוקה, לימודים ופנאי ומשלבים את הרכיבה כחלק אינטגרלי ממערכת התחבורה הציבורית בישראל.״
