איציק בן אליעזר גילת טלקום
צילום: יחצ

גילת טלקום: הסכם מסגרת עם לקוח בטחוני בהיקף של 37 מיליון שקל

החברה מדווחת על הסכם מסגרת עם לקוח בטחוני ישראלי לתקופה של 5 שנים; העסקה מהווה חידוש של עסקה קודמת, גילת סבורה כי קיימת היתכנות גבוהה לניצול המסגרת ברובה המוחלט
אביחי טדסה |

חברת גילת טלקום  גילת טלקום -0.12%  הודיעה על חתימת הסכם מסגרת עם לקוח ממשלתי ישראלי מוביל, לאספקת ציוד ושירותי תקשורת לוויינית, על בסיס בלעדי לטובת גילת, לתקופה של חמש שנים, בהיקף של עד 36.5 מיליון שקל, החל מחודש ינואר 2025.

עסקת המסגרת החדשה מהווה חידוש של עסקת מסגרת קודמת בהיקף דומה, אשר נוצלה במלואה ב- 3 השנים האחרונות, באופן המצביע לדעת החברה על יציבות הפעילות, צרכי הלקוח הגבוהים ומערכת היחסים העסקית האיכותית השוררת בין הצדדים. עסקת המסגרת החדשה הנה בהיקף משמעותי מאוד וכוללת הרחבה של סל המוצרים והשירותים הנדרשים על ידי הלקוח.

החברה מציינת כי הלקוח אינו מחויב לרכוש ו/או להזמין ציוד ו/או שירותים בפועל על פי עסקת המסגרת (הן החדשה והן הקודמת), וכל הזמנה תהא מותנית בצרכי הלקוח. יחד עם זאת, בשים לב להיקפי ההזמנות והצריכה על ידי הלקוח במהלך השנים האחרונות, סבורה החברה כי קיימת היתכנות גבוהה, לניצול המסגרת, ברובה המוחלט, לכל הפחות. החברה סבורה כי התקשרות זו ממשיכה להצביע על המשך מגמת האמון מצד לקוחותיה, באיכויות השירותים והמוצרים המסופקים על ידי החברה.

איציק בן אליעזר, מנכ"ל גילת טלקום:

"עסקת המסגרת החדשה הנה בהיקף משמעותי מאוד וכוללת הרחבה של סל המוצרים והשירותים הנדרשים על ידי הלקוח. העסקה החדשה מהווה חידוש של עסקת מסגרת קודמת בהיקף דומה, אשר נוצלה במלואה ב- 3 השנים האחרונות, באופן המצביע על יציבות הפעילות, צרכי הלקוח הגבוהים ומערכת היחסים העסקית האיכותית השוררת בין הצדדים.

אומנם פורמאלית הלקוח אינו מחויב להיקפי הצריכה, יחד עם זאת, בשים לב להיקפי ההזמנות והצריכה על ידי הלקוח במהלך השנים האחרונות, סבורה החברה כי קיימת היתכנות גבוהה לניצול המסגרת, ברובה המוחלט, לכל הפחות. החברה סבורה כי התקשרות זו ממשיכה להצביע על המשך מגמת האמון מצד לקוחותיה באיכויות השירותים והמוצרים המסופקים על ידי החברה"

 

הסכם עם בזק בשווי 88 מיליון שקל

לאחרונה דיווחה גילת טלקום על חתימת הסכם אסטרטגי עם בזק להשכרת 18 אלף קווי סיב אופטי לתקופה של 15 שנה. ההסכם, בשווי כ-88 מיליון שקל, מבוסס על מודל IRU, המעניק לגילת תעריף מופחת של 55 שקל לקו בחודש, כולל תחזוקה, לעומת 72 שקל שהיו נהוגים עד כה. הסכם זה מתממש על רקע רפורמת השוק הסיטונאי שהוביל משרד התקשורת, שמטרתו לעודד תחרות באמצעות שימוש בתשתיות קיימות במחירים מפוקחים. עם זאת, לאורך השנים נשמעה ביקורת על כך שהתעריפים הגבוהים הפכו לחסם עבור שחקנים קטנים בשוק.

בשיחה שערכנו עם מנכ"ל גילת טלקום, איציק בן אליעזר, הוא חושף את הרקע להסכם, האתגרים שעמדו בפני החברה במהלך המו"מ עם בזק, וההשפעה הצפויה של ההסכם על מעמדה של גילת בשוק התקשורת הישראלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההסכם מעניק לכם חוזה לטווח ארוך בעלות מופחתת של כ-23% ממחיר השוק - כיצד ההסכם עם בזק משפר את היכולת התחרותית של גילת בשוק התקשורת, ומה היתרונות העיקריים שהוא מעניק לכם?

"שוק התקשורת נמצא בתקופה של שינוי טכנולוגי עמוק, עם מעבר מתשתיות נחושת לסיבים אופטיים. מדובר בשינוי נדיר שמתרחש אחת לעשרות שנים, ומשפיע על הבתים הפרטיים במהירות גלישה גבוהה בהרבה – מ-100 מגה ל-1 ג'יגה – ובשיפור משמעותי ביציבות החיבור, שהייתה בעייתית בעבר בתשתיות ה-DSL.

המעבר לסיבים הוביל לכך שכל שחקני התקשורת חוכרים קווים מספקי התשתית – בזק ו-IBC. עם זאת, המחירים הסיטונאיים שנקבעו בתחילת הדרך, כמו 82 שקל לקו בסיבים של בזק, הפכו לחסם תחרותי, במיוחד עבור שחקנים קטנים כמונו. ההכנסה הממוצעת לקו של בזק עלתה מ-102 ל-132 שקל בשלוש שנים בלבד, וצפויה לעלות עוד.

לחצנו על משרד התקשורת לעדכן את המחיר, אך בעקבות התמהמהות המשרד פנינו לבג"ץ. במקביל, ניהלנו מו"מ ישיר עם בזק, ולבסוף הצלחנו להגיע להסכם המבוסס על תנאים דומים להסכם של פרטנר עם בזק, עם תעריף של 55 שקל לקו. ההסכם מאפשר לנו להציע הצעת ערך אטרקטיבית ללקוחות, תוך שמירה על רווחיות גבוהה – בין 75 ל-80 שקל עלות ייצור לקו.

ההסכם גם חיזק את היכולת שלנו לצאת בקמפיינים שיווקיים ולהגדיל את קצב הגיוסים, מה שממצב אותנו כשחקן משמעותי עם צמיחה חזקה בשוק. התשתית התחרותית הזו, לצד עלויות מופחתות, מאפשרת לנו לבנות בסיס יציב לעתיד ולהציע שירותים איכותיים במחירים נגישים".

מה האינטרס של בזק?

"יש להם מאות אלפי לקוחות, פונקציית המטרה שלהם זה למלא את הרשת בין אם זה לקוח קמעונאי או סיטונאי. לראייתי, הם הבינו שברגע שסלקום והוט הולכים ביחד על תשתית של IBC עם מחירים יחסית אגרסיביים, ואם הם ישענו רק על עצמם, הרשת שלהם תהיה פחות מנוצלת ממה שהם מורגלים. כלומר אם הם לא יעודדו ספק כמונו, מהשחקנים הקטנים, שמסתכל קדימה ורואה את השוק לטווח ארוך, הם לא יצליחו למלא את הרשת שלהם. 

בנוסף, בזק מעוניינת להוכיח למשרד התקשורת שאין צורך בהמשך הפיקוח על המחירים שלה, ולכן ההסכם מהווה עבורם דוגמה להסכמים מרצון שיכולים להיעשות ללא רגולציה כבדה. משרד התקשורת הצביע על כך שרק פרטנר חתמו איתם קודם, והשחקנים הקטנים נשארו עם מחירים גבוהים. ההסכם הנוכחי מדגים מצד בזק שהם יכולים לעבוד עם שחקנים קטנים ולהציע מחירים תחרותיים מרצון, מה שמחזק את טענתם שהפיקוח פחות נחוץ".

אז הפנייה לבג"צ שימשה מנוף לחץ כנגד בזק?

"פנינו לבג"צ בנוגע למחירים ונסוגנו בעקבות ההסכם עם בזק, המניע של הבג"צ היה טהור כאשר המטרה הייתה להגיד למשרד התקשורת שהם בפיגור של שנה וחצי בקביעת המחירים הסיטונאיים, הסחבת נמשכה למרות שהם שכרו משרד ייעוץ לנושא. כשהולכים לבג"צ עם משרד התקשורת וישנם טיעונים של ממש, אז ברור שהדבר תורם להסכמים להגיע, המטרה לא הייתה ליצור לחץ על בזק אלא לקרוא ולהגיד שהשוק הזה נמצא בחוסר איזון. בסופו של דבר, ההסכם התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין בזק, גילת ומשרד התקשורת. מנכ"ל משרד התקשורת, ניהל את התהליך בצורה חכמה, והוביל להסכם שבו כל הצדדים נדרשו להתגמש, ובסופו של דבר כולם הרוויחו".

החברה עברה לרווח נקי ברבעון השלישי 

שווי השוק של גילת טלקום עומד על 64 מיליון שקל. ברבעון השלישי ההכנסות של החברה עמדו על 19.2 מיליון דולר לעומת 12.4 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד, הרווח הגולמי עמד על 4.5 מיליון דולר לעומת 2.5 מיליון דולר אשתקד אשתקד. החברה הגיעה לרווח נקי של מיליון דולר לעומת הפסד נקי של 232 אלף דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.

הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסכמו ב-52.8 מיליון דולר, לעומת 36.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הרווח הנקי בסיכום תשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-1.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 224 אלף דולר.

מתחילת השנה המנייה של החברה עלתה בכ-63% וב-71% במהלך 12 החודשים האחרונים.

בהתחשב בתלות של גילת בתשתיות של בזק, כיצד אתם מתכננים להתמודד עם הסיכון האסטרטגי של הסתמכות על מתחרה בשוק התקשורת, במיוחד בטווח הארוך?

"יש שותף מתחרה להסכם ושמו פרטנר, בסוף יש פה עוד שחקן גדול שנשען על בדיוק אותו הסכם. אנחנו לא לבד. בנוסף, בזק היא מונופול מוכרז בתחום התשתיות, היא גוף צייתן ומפוקח. בזק מתנהלת בצורה הגונה, והיא כחברה מאוד מסודרת בעניין הזה, במסגרת ההסכם הסיטונאי היא תיתן שירות כמו שהתחייבה".

מה הצעד הבא? מה השאיפה שלכם בתחום התקשורת, שוקלים כניסה לתחומים נוספים?

"ללחוץ הרבה יותר חזק על הדוושה בכל עולמות התקשורת בישראל, במגזר העסקי והפרטי. אנחנו צריכים ומחפשים שותפים לדרך כדי שלחברה יהיה מרחב תמרון כדי להתקדם קדימה, רוצים להגדיל את היקפי הפעילות שלנו, גדלנו כבר מלפני שנתיים וחצי,

ונגדל בכל שנה בצורה משמעותית, ההפסד נעלם עברנו לרווח ברבעון הזה בקו הפעילות הזה, אנחנו צופים ורוצים להגדיל באופן משמעותי את היקפי הפעילות ואת הרווח וזה יקרה בשנה הבאה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה היום בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.


אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח


בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.


פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 22.24%  לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.