איציק בן אליעזר גילת טלקום
צילום: יחצ

גילת טלקום: הסכם מסגרת עם לקוח בטחוני בהיקף של 37 מיליון שקל

החברה מדווחת על הסכם מסגרת עם לקוח בטחוני ישראלי לתקופה של 5 שנים; העסקה מהווה חידוש של עסקה קודמת, גילת סבורה כי קיימת היתכנות גבוהה לניצול המסגרת ברובה המוחלט
אביחי טדסה |

חברת גילת טלקום  גילת טלקום -0.67%  הודיעה על חתימת הסכם מסגרת עם לקוח ממשלתי ישראלי מוביל, לאספקת ציוד ושירותי תקשורת לוויינית, על בסיס בלעדי לטובת גילת, לתקופה של חמש שנים, בהיקף של עד 36.5 מיליון שקל, החל מחודש ינואר 2025.

עסקת המסגרת החדשה מהווה חידוש של עסקת מסגרת קודמת בהיקף דומה, אשר נוצלה במלואה ב- 3 השנים האחרונות, באופן המצביע לדעת החברה על יציבות הפעילות, צרכי הלקוח הגבוהים ומערכת היחסים העסקית האיכותית השוררת בין הצדדים. עסקת המסגרת החדשה הנה בהיקף משמעותי מאוד וכוללת הרחבה של סל המוצרים והשירותים הנדרשים על ידי הלקוח.

החברה מציינת כי הלקוח אינו מחויב לרכוש ו/או להזמין ציוד ו/או שירותים בפועל על פי עסקת המסגרת (הן החדשה והן הקודמת), וכל הזמנה תהא מותנית בצרכי הלקוח. יחד עם זאת, בשים לב להיקפי ההזמנות והצריכה על ידי הלקוח במהלך השנים האחרונות, סבורה החברה כי קיימת היתכנות גבוהה, לניצול המסגרת, ברובה המוחלט, לכל הפחות. החברה סבורה כי התקשרות זו ממשיכה להצביע על המשך מגמת האמון מצד לקוחותיה, באיכויות השירותים והמוצרים המסופקים על ידי החברה.

איציק בן אליעזר, מנכ"ל גילת טלקום:

"עסקת המסגרת החדשה הנה בהיקף משמעותי מאוד וכוללת הרחבה של סל המוצרים והשירותים הנדרשים על ידי הלקוח. העסקה החדשה מהווה חידוש של עסקת מסגרת קודמת בהיקף דומה, אשר נוצלה במלואה ב- 3 השנים האחרונות, באופן המצביע על יציבות הפעילות, צרכי הלקוח הגבוהים ומערכת היחסים העסקית האיכותית השוררת בין הצדדים.

אומנם פורמאלית הלקוח אינו מחויב להיקפי הצריכה, יחד עם זאת, בשים לב להיקפי ההזמנות והצריכה על ידי הלקוח במהלך השנים האחרונות, סבורה החברה כי קיימת היתכנות גבוהה לניצול המסגרת, ברובה המוחלט, לכל הפחות. החברה סבורה כי התקשרות זו ממשיכה להצביע על המשך מגמת האמון מצד לקוחותיה באיכויות השירותים והמוצרים המסופקים על ידי החברה"

 

הסכם עם בזק בשווי 88 מיליון שקל

לאחרונה דיווחה גילת טלקום על חתימת הסכם אסטרטגי עם בזק להשכרת 18 אלף קווי סיב אופטי לתקופה של 15 שנה. ההסכם, בשווי כ-88 מיליון שקל, מבוסס על מודל IRU, המעניק לגילת תעריף מופחת של 55 שקל לקו בחודש, כולל תחזוקה, לעומת 72 שקל שהיו נהוגים עד כה. הסכם זה מתממש על רקע רפורמת השוק הסיטונאי שהוביל משרד התקשורת, שמטרתו לעודד תחרות באמצעות שימוש בתשתיות קיימות במחירים מפוקחים. עם זאת, לאורך השנים נשמעה ביקורת על כך שהתעריפים הגבוהים הפכו לחסם עבור שחקנים קטנים בשוק.

בשיחה שערכנו עם מנכ"ל גילת טלקום, איציק בן אליעזר, הוא חושף את הרקע להסכם, האתגרים שעמדו בפני החברה במהלך המו"מ עם בזק, וההשפעה הצפויה של ההסכם על מעמדה של גילת בשוק התקשורת הישראלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההסכם מעניק לכם חוזה לטווח ארוך בעלות מופחתת של כ-23% ממחיר השוק - כיצד ההסכם עם בזק משפר את היכולת התחרותית של גילת בשוק התקשורת, ומה היתרונות העיקריים שהוא מעניק לכם?

"שוק התקשורת נמצא בתקופה של שינוי טכנולוגי עמוק, עם מעבר מתשתיות נחושת לסיבים אופטיים. מדובר בשינוי נדיר שמתרחש אחת לעשרות שנים, ומשפיע על הבתים הפרטיים במהירות גלישה גבוהה בהרבה – מ-100 מגה ל-1 ג'יגה – ובשיפור משמעותי ביציבות החיבור, שהייתה בעייתית בעבר בתשתיות ה-DSL.

המעבר לסיבים הוביל לכך שכל שחקני התקשורת חוכרים קווים מספקי התשתית – בזק ו-IBC. עם זאת, המחירים הסיטונאיים שנקבעו בתחילת הדרך, כמו 82 שקל לקו בסיבים של בזק, הפכו לחסם תחרותי, במיוחד עבור שחקנים קטנים כמונו. ההכנסה הממוצעת לקו של בזק עלתה מ-102 ל-132 שקל בשלוש שנים בלבד, וצפויה לעלות עוד.

לחצנו על משרד התקשורת לעדכן את המחיר, אך בעקבות התמהמהות המשרד פנינו לבג"ץ. במקביל, ניהלנו מו"מ ישיר עם בזק, ולבסוף הצלחנו להגיע להסכם המבוסס על תנאים דומים להסכם של פרטנר עם בזק, עם תעריף של 55 שקל לקו. ההסכם מאפשר לנו להציע הצעת ערך אטרקטיבית ללקוחות, תוך שמירה על רווחיות גבוהה – בין 75 ל-80 שקל עלות ייצור לקו.

ההסכם גם חיזק את היכולת שלנו לצאת בקמפיינים שיווקיים ולהגדיל את קצב הגיוסים, מה שממצב אותנו כשחקן משמעותי עם צמיחה חזקה בשוק. התשתית התחרותית הזו, לצד עלויות מופחתות, מאפשרת לנו לבנות בסיס יציב לעתיד ולהציע שירותים איכותיים במחירים נגישים".

מה האינטרס של בזק?

"יש להם מאות אלפי לקוחות, פונקציית המטרה שלהם זה למלא את הרשת בין אם זה לקוח קמעונאי או סיטונאי. לראייתי, הם הבינו שברגע שסלקום והוט הולכים ביחד על תשתית של IBC עם מחירים יחסית אגרסיביים, ואם הם ישענו רק על עצמם, הרשת שלהם תהיה פחות מנוצלת ממה שהם מורגלים. כלומר אם הם לא יעודדו ספק כמונו, מהשחקנים הקטנים, שמסתכל קדימה ורואה את השוק לטווח ארוך, הם לא יצליחו למלא את הרשת שלהם. 

בנוסף, בזק מעוניינת להוכיח למשרד התקשורת שאין צורך בהמשך הפיקוח על המחירים שלה, ולכן ההסכם מהווה עבורם דוגמה להסכמים מרצון שיכולים להיעשות ללא רגולציה כבדה. משרד התקשורת הצביע על כך שרק פרטנר חתמו איתם קודם, והשחקנים הקטנים נשארו עם מחירים גבוהים. ההסכם הנוכחי מדגים מצד בזק שהם יכולים לעבוד עם שחקנים קטנים ולהציע מחירים תחרותיים מרצון, מה שמחזק את טענתם שהפיקוח פחות נחוץ".

אז הפנייה לבג"צ שימשה מנוף לחץ כנגד בזק?

"פנינו לבג"צ בנוגע למחירים ונסוגנו בעקבות ההסכם עם בזק, המניע של הבג"צ היה טהור כאשר המטרה הייתה להגיד למשרד התקשורת שהם בפיגור של שנה וחצי בקביעת המחירים הסיטונאיים, הסחבת נמשכה למרות שהם שכרו משרד ייעוץ לנושא. כשהולכים לבג"צ עם משרד התקשורת וישנם טיעונים של ממש, אז ברור שהדבר תורם להסכמים להגיע, המטרה לא הייתה ליצור לחץ על בזק אלא לקרוא ולהגיד שהשוק הזה נמצא בחוסר איזון. בסופו של דבר, ההסכם התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין בזק, גילת ומשרד התקשורת. מנכ"ל משרד התקשורת, ניהל את התהליך בצורה חכמה, והוביל להסכם שבו כל הצדדים נדרשו להתגמש, ובסופו של דבר כולם הרוויחו".

החברה עברה לרווח נקי ברבעון השלישי 

שווי השוק של גילת טלקום עומד על 64 מיליון שקל. ברבעון השלישי ההכנסות של החברה עמדו על 19.2 מיליון דולר לעומת 12.4 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד, הרווח הגולמי עמד על 4.5 מיליון דולר לעומת 2.5 מיליון דולר אשתקד אשתקד. החברה הגיעה לרווח נקי של מיליון דולר לעומת הפסד נקי של 232 אלף דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.

הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסכמו ב-52.8 מיליון דולר, לעומת 36.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הרווח הנקי בסיכום תשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-1.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 224 אלף דולר.

מתחילת השנה המנייה של החברה עלתה בכ-63% וב-71% במהלך 12 החודשים האחרונים.

בהתחשב בתלות של גילת בתשתיות של בזק, כיצד אתם מתכננים להתמודד עם הסיכון האסטרטגי של הסתמכות על מתחרה בשוק התקשורת, במיוחד בטווח הארוך?

"יש שותף מתחרה להסכם ושמו פרטנר, בסוף יש פה עוד שחקן גדול שנשען על בדיוק אותו הסכם. אנחנו לא לבד. בנוסף, בזק היא מונופול מוכרז בתחום התשתיות, היא גוף צייתן ומפוקח. בזק מתנהלת בצורה הגונה, והיא כחברה מאוד מסודרת בעניין הזה, במסגרת ההסכם הסיטונאי היא תיתן שירות כמו שהתחייבה".

מה הצעד הבא? מה השאיפה שלכם בתחום התקשורת, שוקלים כניסה לתחומים נוספים?

"ללחוץ הרבה יותר חזק על הדוושה בכל עולמות התקשורת בישראל, במגזר העסקי והפרטי. אנחנו צריכים ומחפשים שותפים לדרך כדי שלחברה יהיה מרחב תמרון כדי להתקדם קדימה, רוצים להגדיל את היקפי הפעילות שלנו, גדלנו כבר מלפני שנתיים וחצי,

ונגדל בכל שנה בצורה משמעותית, ההפסד נעלם עברנו לרווח ברבעון הזה בקו הפעילות הזה, אנחנו צופים ורוצים להגדיל באופן משמעותי את היקפי הפעילות ואת הרווח וזה יקרה בשנה הבאה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: