חדשות טובות לסינרג'י וחד אסף? משרד הכלכלה מאריך את החסימה בפועל של יבוא נחושת מטורקיה ל-5 שנים נוספות
משרד הכלכלה החליט לחסום את השוק ליבוא כבלי נחושת מטורקיה ל-5 שנים נוספות על ידי המשך הטלת מס בשיעור של 14.5%. המשמעות היא שחברות ישראליות בענף ייהנו מהמשך שמירה על מחיר גבוה יותר, מאחר שכאשר מטילים מס גבוה - הרבה פחות משתלם לייבא מחו"ל. במשרד הכלכלה אומרים שבלי המס מפעל סינרג'י בעיר שדרות לא יוכל לשרוד. מי שעוד צפויה ליהנות מההחלטה היא חברת חד אסף חד 0.49% . עדכון: המניה קופצת במסחר ב-4%.
לדברי משרד הכלכלה, דני טל, מנהל מינהל יבוא והממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, פרסם את ממצאי חקירתו לפיה, "המשך היבוא במחירי היצף של כבלי נחושת למתח נמוך מטורקיה, מאיים על קיומו של מפעל סינרג'י בשדרות. מצבה העסקי של חברת סינרג'י השתפר מאוד בשנים האחרונות לאחר הטלת היטל ההיצף וקיים חשש ממשי להישנות הנזק למפעל ופגיעה ארוכת טווח לתחרות בענף כתוצאה ממכירת כבלי נחושת במחירי היצף".
מנגד, הממונה רוצה לפטור את חברת פאמוקלה קבלו הטורקית מהמיסוי, "זאת לאחר שנמצא כי שיעור ההיצף של מוצריה נמוך מאוד" - או במילים פשוטות שהיא לא מצליחה להיכנס לישראל בגלל אותו מיסוי גבוה בדיוק.
עוד בהמלצות המשרד, להקטין את שיעור ההיטל ממוצריה של חברת הסליק קבלו ל- 7.6% (לעומת 14.5% עד כה). שאר החברות הטורקיות ימשיכו לסבול מהמס הגבוה של 14.5%.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המספר היומי - איך 26.9 משפיע על הקניות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד הכלכלה אומרים בעקבות ההחלטה כי "יבוא בהיצף הנו פרקטיקה האסורה על פי החוק הישראלי והבינלאומי. להבדיל מיבוא זול הנהנה מיתרונות תחרותיים של היצרנים במדינה המייצרת, יבוא בהיצף הנו יבוא המגיע מתחת למחירו במדינת המקור או מתחת לעלויות היצור. הוא זמני במהותו, פוגע בתחרות לטווח ארוך ולכן גם אסור על פי החוק. יבוא בהיצף מוגדר כ"סחר לא הוגן" ולפי אמנת ההיצף של ה-WTO, רשאית המדינה לגונן על התעשייה המקומית שלה כנגד יבוא שכזה בדרך של הטלת היטל היצף, המשווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת".
השלב הבא יהיה העברת החלטת הממונה לחברי הוועדה המייעצת לשר הכלכלה. אלה יבחנו ויחלטו אם להגביל, וזאת לאחר ביצוע שימוע פומבי לצדדים לחקירה.
- 2.האם סנרגי גם מייבאת כבלים?נותן לה יתרון על אחרים. (ל"ת)בכר 03/01/2023 18:42הגב לתגובה זו
- 1.דרור 03/01/2023 14:58הגב לתגובה זוהורדת מכסים ופירוק מונופולים . ברור שהמדינה צריכה להיכנס מתחת לאלונקה .
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
