תחנת כוח
צילום: יוסי זמיר חברת החשמל

ג'נריישן קפיטל תעלה ל-100% אחזקה ברפק אנרגיה תמורת 382 מיליון שקל

רפק תרשום רווח של 170-190 מיליון שקל לפני מס; קרן התשתיות מחזיקה כיום ב-50% ותרכוש את יתרת המניות ללא מתקן MRC באלון תבור וללא ריינדיר. הקרן לא צפויה לגייס מזומנים לטובת העסקה. מתוך הסכום, 12.5 מיליון שקל יהיה קניית הלוואת בעלים מרפק. צפי השלמת העסקה: הרבעון הראשון של 2023
נתנאל אריאל | (1)

קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל -2.35%  שכבר מחזיקה כיום ב-50% ממניות ברפק אנרגיה רוכשת את יתרת 50% מהמניות ותעלה לשליטה, תמורת 370 מיליון שקל. במקביל, היא תשלם עוד 12.5 מיליון שקל לפירעון חלקה העודף של רפק תקשורת בהלוואת הבעלים לרפק אנרגיה. בג'נריישן לא צופים גיוס כסף כדי להשלים את הרכישה. בג'נריישן צופים את השלמת העסקה ברבעון הראשון של 2023 ורפק אנרגיה לא תחלק דיבידנדים עד אז.

עדכון לשעה 9:45: רפק רפק 0.14% צופה רווח לפני מס של 170-190 מיליון שקל.

במסגרת ההסכם הוחלט שהמניות של רפק תקשורת ב-MRC (אחזקה של 33.3%) וריינדיר (20%) יחולקו כדיבידנד בעין ויוקמו תאגידים חדשים שיוחזקו ב-50% ע"י רפק תקשורת ו-50% ע"י ג'נריישן.

הבעיה בפעילות של ג'נריישן היא שבעוד הקרן רושמת רווחים - רק חלק קטן מהם מגיע למשקיעים. לאן נעלם הכסף בדרך?

החלקים שיירכשו:

רפק אנרגיה עוסקת בייזום, פיתוח, מימון, הקמה, והפעלה של תחנות כוח לייצור חשמל ומכירת החשמל והקיטור המיוצר בתחנות הכוח. בבעלות רפק אנרגיה תחנות כוח פעילות בהספק מותקן מצטבר של 956 מגה וואט ותחנות נוספות בשלבי ייזום ופיתוח. הפרויקטים שלה כוללים את התחנות הצפוניות (86.2%) - תחנות כוח בטכנולוגיית קוגנרציה ברמת גבריאל ואלון תבור המייצרות חשמל בהספק מותקן של 74 מגה וואט כל אחת וצריכת קיטור ממוצעת של 40 טון לשעה.

עוד מחזיקה רפק אנרגיה ב-35% בתחנות החופיות – זיכיון מסוג BOT, בה משמשת רפק אנרגיה כשותף הכללי, על תחנות כוח סמוכות למתקני ההתפלה בשורק ובאשקלון, בהתאמה. תחנת שורק (קונבנציונלית) הינה בהספק מותקן העומד על 140 מגה וואט ואילו תחנת אשקלון (קוגנרציה) הינה בהספק מותקן של 87 מגה וואט ובהספק קיטור של 63 טון לשעה.

החלקים שלא יירכשו:

MRC - אתר ייצור חשמל באזור התעשייה אלון תבור בו רפק אנרגיה מחזיקה ב-33.3% כאמור. אתר הייצור כולל טורבינת גז בהספק מותקן של 363 מגה וואט ו-2 טורבינות סולר (פיקריות) בהספק מותקן של 220 מגה וואט. בנוסף, MRC החלה בהקמת תחנת כח פיקרית חדשה באתר הייצור בהספק מותקן של עד 230 מגה וואט. ל-MRC רישיון ייצור קבוע שניתן בשלהי 2019 והסדרה תעריפית לתקופה של 15 שנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תחנת כוח בייזום (ריינדיר), היא מיזם משותף עם פרטנר להספקת חשמל ללא אמצעי ייצור.

ארז בלשה, מנכ"ל ומייסד ג'נריישן קפיטל: "שוק ייצור החשמל בתחנות מבוססות גז טבעי צפוי לצמיחה משמעותית בהיקפי ההשקעות בשנים הקרובות לאור גידול בביקושים לצד חדירה איטית של אנרגיות מתחדשות לסל מקורות ייצור החשמל של המשק. בנוסף לכך, שוק החשמל בכללותו עובר תהליכים שיהפכו אותו למתוחכם ומושכלל יותר בשנים הקרובות.

"עסקה זו תאפשר לקרן לממש את תכניתה האסטרטגית בתחום המשלבת בין מיקסום הערך של הפעילות הקיימת לצד ניצול פוטנציאל הצמיחה המשמעותי הקיים בתחום ייצור החשמל בתחנות כוח מבוססות גז טבעי והעמקת דריסת הרגל במשק החשמל בכללותו, תוך מיצוב זרוע הפעילות של  הקרן כפלטפורמה מובילת שוק".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הפקמן נמשך על חשבון בעלי המניות (ל"ת)
    אנונימי 20/11/2022 11:59
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.