אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

הוועדה המוניטרית: רק חבר ועדה אחד תמך בהורדת הריבית

הדיונים בוועדה חושפים את הסיבות שהובילו להותרת הריבית על כנה. חברי הוועדה הביעו חשש מהשפעה שלילית על הפעילות הכלכלית והפריון בטווח הארוך לאור היעדר ממשלה
איתן גרסטנפלד | (3)

לפני כשבועיים החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%, בניגוד לצפי האנליסטים. כעת מתברר שרק חבר ועדה אחד תמך בהורדת ריבית לרמה של 0.1%. חברי הוועדה העריכו שהצמיחה תמשיך אך הביעו חשש מהיעדר ממשלה לטווח הרחוק. 

הוועדה המוניטרית קובעת את הריבית בתהליך שכולל שני דיונים, בפורום רחב ובפורום מצומצם. בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי, וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון זה משתתפים חברי הוועדה המוניטרית, נציגים בכירים מחטיבות הבנק השונות והכלכלנים מהחטיבות הכלכליות (המחקר והשווקים). 

 

בפורום המצומצם משתתפים חברי הוועדה המוניטרית ומנהל חטיבת המחקר ובמסגרתו מציגות חטיבות המחקר והשווקים את השיקולים העיקריים שצריכים להנחות את קביעת המדיניות ואת האופן שבו הן רואות אותם. לאחר מכן מתנהל דיון על המדיניות המוניטרית, שבסופו מקיימים הצבעה על גובה הריבית. ההחלטה על הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה שמשתתפים בהצבעה.

 

רוב מוחלט לשמירה על הרבית

הדיון לפני כשבועיים התמקד בעיקר בתמונת הפעילות הריאלית ובהתפתחות היצוא, בסיכונים הנשקפים מהכלכלה העולמית, בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, באי הוודאות הפיסקלית ובתוואי הצפוי של המדיניות המוניטרית. בדיון התקבלה החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%. ארבעה חברים תמכו בהצעה להותיר את הריבית בעינה, וחבר אחד תמך בהצעה להפחיתה ל-0.1%.

לאחר דיון, ארבעה חברי ועדה סברו שיש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. שלושה מאותם חברים סברו שלאור העובדה שהמשק ממשיך לצמוח קרוב לקצב הפוטנציאלי, שוק העבודה נותר הדוק, האינפלציה צפויה להתחיל להתכנס אל תוך היעד החל מעוד שנה, ונראה כי ה-Fed וה-ECB הגיעו למיצוי הורדת הריבית בשלב זה, ניתן להותיר את הריבית על כנה לעת עתה, ולהשתמש בכלי מדיניות נוספים. עם זאת הם  הוסיפו שהסיכונים לפעילות ולאינפלציה הם משמעותיים, לכן ייתכן שיהיה צורך להגביר את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית בהמשך. החבר הרביעי טען כי ברמת הריבית הריאלית הנוכחית המדיניות המוניטרית מאוד מרחיבה, ובהינתן תנאי הצמיחה והתעסוקה אין צורך בהרחבה נוספת.

 

מנגד, חבר ועדה אחד הצביע בעד הורדת הריבית לרמה של 0.1%. הוא סבר כי הייסוף המצטבר עלול לפגוע בפעילות הכלכלית ולפעול להמשך ירידה באינפלציה, שממילא נמצאת ברמה נמוכה. בנוסף, לפי אותו חבר ועדה, התמתנות הפעילות הכלכלית בעולם מהווה סיכון משמעותי, ומחייבת הגברה של מידת ההרחבה המוניטרית.

המשק ממשיך לצמוח ושוק העבודה נותר הדוק 

בהתייחסם לפעילות הכלכלית, הוועדה העריכה כי המשק ממשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. על פי אומדנים ראשוניים לרבעון השלישי, המשק צמח בשיעור של 4.1%, וחטיבת המחקר מעריכה כי בניכוי התנודתיות הנובעת מיבוא כלי הרכב קצב הצמיחה ברבעון היה מעט למטה מ-3%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף ציינו חברי הוועדה כי שוק העבודה ממשיך להיות הדוק: בנתוני הקצה נרשמה ירידה באבטלה, גם אם  תוך ירידה  בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה. עליית השכר  עדיין נמשכת בהובלת המגזר העסקי, אך בקצב מעט נמוך מזה ששרר בתחילת השנה. שיעור המשרות הפנויות יורד במתינות מזה מספר חודשים, אך הוא עדיין גבוה ובשלב זה לא ברור שהוא מהווה אינדיקציה להאטה בפעילות.

לאור היעדר ממשלה - "קיים חשש להשפעה שלילית על הפעילות הכלכלית והפריון בטווח הארוך"

הוועדה דנה בהשפעות של אי הוודאות בתמונת המצב הפיסקלית, על רקע המשך אי הוודאות הפוליטית וההתמודדות שתידרש לאור הגירעון הצפוי וההשפעות על הפעילות הריאלית ותוואי האינפלציה. חברי הוועדה העריכו כי, עד כה, אין סימנים להשפעה שלילית של המצב הפוליטי בישראל על המשק, אך ציינו כי במידה והממשלה תידרש לפעול על פי תקציב המשכי למשך זמן ממושך תהיה לכך השפעה מרסנת על הפעילות. בנוסף, ציין אחד מחברי הוועדה כי המגזר העסקי אמנם יודע להתמודד עם אי הוודאות בטווח הקצר אך קיים חשש להשפעה שלילית על הפעילות הכלכלית והפריון בטווח הארוך.  

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צריך ממשלה מתפקדת 10/12/2019 10:21
    הגב לתגובה זו
    שכנופיית בלוני האגו יתחילו ללחוץ ידיים ויקימו ממשלה.
  • 2.
    בנק עלוב 09/12/2019 16:30
    הגב לתגובה זו
    חבורת ליצנים.
  • 1.
    חשוב לציין 09/12/2019 15:52
    הגב לתגובה זו
    בבנק מודאגים שהאינפלציה נמוכה מהיעד . כמו כן ( בלי קשר לבנק ) קראתי הערכות למדד נובמבר שלילי, כך שהבנק די בבעיה. כמו כן ציינו שיש כלים נוספים כמו הרחבה.
כסף
צילום: Freepik

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי

המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.

מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי

במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.

בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.

אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).

בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.


בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

נאום נתניהו, הירידות בבורסה והדולר

מניות הביטוח היו בעליות של 2%, עברו לירידות של כ-1.5% וסגרו בירידה של כ-0.7%; הירידות התמתנו בסיום

מערכת ביזפורטל |

טלטלה היתה היום בבורסה. אחרי עליות של כ-1% במדדים המובילים כשמניות הפיננסיות עולות בשיעור גבוה יותר, השוק התהפך בהמשך לנאום נתניהו ועבר ירידות של כ-1.4% במדדים המובילים. בהדרגה הירידות האלו התמתנו עד לירידה של כ-0.55%  בלבד במדד ת"א 125 וירידה של כ-0.3% במדד ת"א 35. 

נאום נתניהו היה עם מסרים שמבטאים "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". נתניהו מדבר על משק סגור, משק לוקאלי. זה היפוך של התורה הכלכלית שלו. הוא מאשים את האסלאם הקיצוני והכניעה של אירופה, כשבשורה התחתונה - צריך לשכוח ממה שהיה. אנחנו בתקופה חדשה. שורה של מדינות כבר לא מעוניינת בקשרים עם ישראל. השאלה, וזה מבלי להיכנס לפוליטיקה - מה האחריות של נתניהו בכך ומה אחריותן של המדינות באירופה למצב שנוצר?   

הנאום הזה מוריד את מניות הבנקים והביטוח ואת השוק כולו. המדדים המובילים כבר ירדו כ-1.4% וכעת הן בירידה של עד 1%. לפני הנאום היו עליות. הביטוח עלה כבר ב-2%, כעת יורד ב-1% - נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"

"אנחנו נמצאים בעולם אחר, בעולם מאוד מאתגר. הסרנו איום קיומי מעל ראשנו. אם לא היינו נוקטים בחיסול האיום האיראני, היינו מקבלים בסבירות גדולה תוך פחות משנה איום גרעיני מאיראן. הדבר השני היה האיום של עשרים אלף טילים שהאיראנים עמדו לפתח, אנחנו מדינה קטנה, לא היינו עומדים בזה".

החדשות הרעות הן כשאתה מוריד מעצמה מסויימת, אחרת עולה. הסיכונים לא נעלמים, הם מתחלפים. יש מאבק תמידי, זה קורה בעולם העסקי וככה זה בחברה האנושית. המאבק לא נגמר. אנחנו בתקופה ששני דברים שהיו מתחת לפני השטח ופרצו לתודעה אחרי המלחמה: השפעה שלילית ביותר על מדיניות החוץ באירופה, כתוצאה מהגירה בלתי מוגבלת של מיעוטים משמעותיים ומאוד לוחמניים לאירופה. הדבר הזה מכופף את הממשלות. זה לא קשור רק לעזה, מוקד שלהם זה ביטול הציונות ואג׳נדה איסלאמית קיצונית. אני מדבר עם המנהיגים באירופה, זה משפיע עליהם מאוד וחלקם גם מודים בזה בשיחות סגורות. זה יוצר סנקציות על ישראל. זה משנה את המצב הבינלאומי של ישראל.