המשרד להגנת הסביבה דורש מיפאורה 13 מיליון שקל
בניגוד לקנסות חסרי ההשפעה של עשרות עד מאות אלפי שקלים בודדים אשר מטילה הרשות לני"ע על חברות ציבוריות, חברות המשקאות יפאורה שבשליטת קרור 0.4% הציבורית וטמפו דיווחו על קבלת דרישות תשלום לקנסות בגבוה 12.9 ו-6.7 מיליון שקל בהתאמה, מהמשרד להגנת הסביבה בגין אי עמידה ביעדי איסוף ומחזור בקבוקים בשנת 2016.
קרור דיווחה היום כי החברה הבת יפאורה קיבלה מהמשרד להגנת הסביבה, דרישות לתשלום של כ-12.9 מיליון שקל, בגין אי עמידה של יפאורה ושל משווקת המים המינרליים עין גדי, ביעדי האיסוף והמחזור של בקבוקים גדולים שבוצעו עבורה על ידי חברת תאגיד המחזור, בשנת 2016. יפאורה הודיעה כי בכוונתה לבצע הפרשות בספריה, אולם תערער על עצם הטלת הדרישות לתשלום ועל סכומיהן.
אמש, דיווחה גם טמפו כי החברה הבת טמפו שיווק (100%) קיבלה, מהמשרד להגנת הסביבה, דרישות לתשלום בסך מצטבר של כ-6.7 מיליון שקל, בגין אי עמידה ביעדי האיסוף והמחזור של מכלי משקה גדולים שנעשו עבורה על ידי חברת תאגיד המחזור אל"ה, בשנת 2016.
החברה מדווחת כי בשלב זה, טרם ניתן להעריך את תוצאות הדרישה כאמור והיקף החבות שתיווצר לחברה ממנה, ככל שתיווצר. לטמפו שתי סדרות אג"ח שקליות הנסחרות בבורסה בת"א: טמפו משק אגח א במח"מ 1.15 ובתשואה ברוטו של 1.4% טמפו משק אגח ב במח"מ 3.37 ובתשואה ברוטו של 1.7%%
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודעות אלו מגיעות בהמשך להצהרת השר להגנת הסביבה זאב אלקין מסוף חודש מאי, לפיה החליט שלא להטיל פיקדון על בקבוקי משקה בנפח 1.5 ליטר ומעלה ולהשית קנס בסך כולל של 48 מליון שקל על יצרני המשקאות והיבואנים שלא עמדו בשנת 2016 ביעדי איסוף הבקבוקים.
יעד האיסוף המינימלי שנקבע בחוק עומד על 55%. תאגיד המחזור אל"ה (שנמצא בבעלות חברות המשקאות הגדולות) הצהיר כי אסף ב-2016 למעלה מ-60%. אלא שדו"ח הביקורת החיצוני שהוזמן נוכח הספק שהוטל באמיתות הנתונים מצא כי נאספו רק 51.4%.
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
