הכנסות איי.סי.פאואר צמצמו את ההפסד של קנון ל-20 מיליון דולר

מניית החברה מגיבה לדו"חות בעלייה של כ-1.4%, לאחר שירדה עד 2%, ומשלימה יום שביעי רצוף של עליות
נדב לוי |

חברת האחזקות קנון -1.58% , שבשליטת עידן עופר, דיווחה הבוקר (ה) את תוצאותייה העסקיות לרבעון הראשון של השנה כאשר רשמה בשורה התחתונה הפסד נקי של כ-20 מיליון דולר, המשקף ירידה חדה של כ-44% לעומת הפסד של 36 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

חברת האחזקות נהנתה בסיכום הרבעון הראשון מפעילותה של חברת תחנת הכוח 'איי.סי.פאואר' שרשמה בשורה העליונה סך הכנסות של 544 מיליון דולר, צמיחה של 29% לעומת הכנסות של 422 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה החולפת. הגידול בשורת ההכנסות מגיע משיפור בכלל אזורי פעילותה של החברה כאשר בפרו נרשם הגידול החד ביותר - מהכנסות של 121 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2016 להכנסות של 172 מיליון דולר ברבעון הראשון השנה (קפיצה של כ-42%).

עם זאת, בשורה התחתונה רשמה איי.סי.פאואר שיפור קל ברווח הנקי שהסתכם ב-22 מיליון דולר, זאת לעומת רווח של 21 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הנקי לחברת האם, בניכוי תשלומי מימון, הסתכם ב-12 מיליון דולר, זאת לעומת 13 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. 

בגזרת מיזם כלי הרכב רשמה חברת 'קורוס' ירידה קלה של כ-8% בשורה התחתונה, כך שההפסד הסתכם בכ-41 מיליון דולר, וזאת לעומת הפסד נקי של כ-45 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2016. האמנם, בשורת ההכנסות נראה כי מיזם הרכב ספג פגיעה כאשר המכירות עמדו בסיכום הרבעון על 59 מיליון דולר בלבד, נמוך ב-21% מ-74 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה החולפת. הירידה נובעת כאמור מהיחלשות במכירות הרכב שצנחו ל-3,700 לעומת 4,900 ברבעון המקביל. בתוך כך, ה-EBITDA של 'קורוס' הסתכם בכ-13 מיליון דולר לעומת 19 מיליון דולר.

נזכיר בעניין זה כי במהלך הרבעון הראשון הזרימה חברת האם, קנון, סכום של כ-114 מיליון דולר, בתמורה לשחרור מהערבויות שהחזיקה בסכום של 125 מיליון דולר על הלוואות בנקאיות שנטל מיזם הרכב הסיני, ועליהם ערבה קנון עם חברת 'צ'רי' השותפה.

בגזרת חברת ההובלה, הציגה 'צים' התאוששות כאשר סיכמה את הרבעון הראשון עם עלייה צנועה של 4% בשורה העליונה, כאשר ההכנסות הסתכמו ב-655 מיליון דולר. עם זאת, החברה ממשיכה לרשום הפסד בשורה התחתונה כאשר זו הסתכמה ב-8 מיליון דולר בלבד. הרווח התפעולי הסתכם ב-24.5 מיליון דולר.

מניית החברה מגיבה לדו"חות בעלייה של 1.4% ומשלימה יום 7 רצוף של עליות לשווי שוק של 2.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה הנוכחית הוסיפה מניית קנון כ-7.5% לערכה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תנועת מניית קנון ב-12 החודשים האחרונים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 3.26%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?