שפע ימים דיווחה על גילוי מינרל שאינו מוכר למדע - והמניה זינקה

גיא ארז | (14)
נושאים בכתבה שפע ימים

חברת שפע ימים, המחפשת אבני חן ומינרלים בנחל הקישו (וסמוך אליו)ן, פירסמה היום (ד') את מסקנותיו של מחקר שבוצע לאבנים היקרות שמצאה. בין החומרים שנמצאו - מינרל יוצא דופן בשם טיסטאריט (Tistarite), שאותר עד כה רק "במטרואיט בודד שהגיע מהחלל החיצון". בתגובה זינקה המניה 6.5% במחזור של 416 אלף שקל - יותר מפי 4 מהממוצע בחודש האחרון.

מדובר באבן ספיר שאינה מוכרת למדע בנחל הקישון והיא תיקרא "שפע טאזיט", אותה חשף פרופ' וויליאם גריפין. מקורו של המינרל יוצא הדופן הינו בעומק כדור הארץ.

בעקבות הדו"ח של פרופ' גריפין ומסקנותיו, תשנה החברה את סיווג אבני הקורונדום לקבוצת אבני החן אותן היא מחפשת. נציין כי נכון למועד הדיווח לא ניתן להעריך את ערכן הכלכלי של אבני הקורונדום שנמצאו על ידי החבה, בין היתר משום שפעילות האקספלורציה של החברה נמצאת עדיין בעיצומה. יחד עם זאת מציינים בחברה, כי להערכת פרופ' גריפין לאור סיווגן של אבני הקורונדום כאבני חן יעלה את ערכן המסחרי, במיוחד על רקע הרכבן הכימי הייחודי.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    רחל 14/03/2016 16:54
    הגב לתגובה זו
    אם משהו יכול לעזור לי בזה
  • 9.
    יוסי 13/03/2016 00:25
    הגב לתגובה זו
    אולי אתה יכול להגיד לי מתי מתכנסת הועדה הבנלאומית לאבני חן. או פעם בכמה זמן בממוצע מתכנסים. בשנה
  • חלומות פז (ל"ת)
    פז 15/03/2016 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יוסי 25/02/2016 10:19
    הגב לתגובה זו
    אתה רוצה להשקיע אל תשקיע את כל מה שיש לך. אלה לא יותר מ15% בהצלחה
  • הלך הכסף (ל"ת)
    הלך הכסף 15/03/2016 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אורן הגדול 28/01/2016 11:13
    הגב לתגובה זו
    מה קורה מגלי מינרלים ? אני רוצה לשבח את הגילוי הנהדר של המינרל החדש מדובר בפריצת דרך בתחום פרסום השווא והדרך לעלות לכותרות. חבל שהכתב המוכשר גיא ארז קונה את המניפולציות האלה, בקצב הזה הוא עוד היה מפסיד להודא הלא אפויה בהישרדות יאללה חברים זזתי לגלות כוכבי לכת
  • 6.
    שפע מעשיות המצאות ובדיות, להתרחק (ל"ת)
    שפע זה פשע בהיפוך 27/01/2016 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שימו קאקי וכספית ועוד מלר פסולת תערבבו תקבלו מינרל (ל"ת)
    צי 27/01/2016 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יהלומן 27/01/2016 18:01
    הגב לתגובה זו
    איך מאפשרים לבדיחה העצובה הזו להמשיך להתנהל ?????? יש למנות מיד את חברי ועדת החקירה. מה קורה במדינה ההזוייה הזו ???
  • 3.
    ק 27/01/2016 16:49
    הגב לתגובה זו
    אולי זה הגורמט של פרעה שישאק.
  • חחחח 27/01/2016 18:14
    הגב לתגובה זו
    חחחחח
  • 2.
    הכל החל מנבואה לא ככה? חחח (ל"ת)
    חחח 27/01/2016 16:05
    הגב לתגובה זו
  • גד 31/01/2016 09:55
    הגב לתגובה זו
    תכינו כובע משוקלד או ממשהו אחר שאתם אוהבים כי כבר תצטרכו לאכול אותו
  • 1.
    זהו חרצף מצוי (ל"ת)
    ארבינקא 27/01/2016 15:38
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.