האנליסט עוז לוי על בי-קום: "השוק לא הפנים את הורדת המינוף"
בזק עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי בשיאה, ובעוד כשבועיים חברת בזק צפויה לפרסם את תוצאות הרבעון. לאחר זינוק של 30% במניה מתחילת יולי, המשקיעים מחכים לראות את השפעות ירידת התחרות הצפויה בשוק הסלולר. בינתיים, בסיקור מיוחד לבי קומיוניקיישנס, האנליסט עוז לוי, מאייפקס קפיטל מרקטס, מממליץ לנהל את החשיפה לחברה הבת (בזק) באמצעות החברה האם בי קומיוניקיישנס 0.24% שמחזיקה בבזק בשיעור של 30.6% ולטענתו של לוי נסחרת בדיסקאונט עמוק על האחזקה.
"העלייה במניית בזק -0.34% מוסברת לאור שתי התפתחיות מהותיות. האחת, הציפייה לביטול ההפרדה המבנית שעשויה להביא לפוטנציאל התייעלות בהוצאות הקבועות של בזק בהיקף של 450 מיליון שקל. הדבר נובע בעיקר מאיחוד פונקציית מטה בין החברות השונות בקבוצה. הסיבה השניה היא הירידה הצפויה ברמת התחרות בשוק הסלולר, הודות מכירתה של גולן טלקום שנחשבה עד לא מזמן למתחרה אגרסיבית בענף, הן מבחינת התעריפים והן מבחינת נגיסת נתח השוק מהמתחרים", כתב לוי.
לדבריו, המינוף של בי קומיוניקיישנס יורד ל'חוף מבטחים' וניתן כבר לראות זאת על ידי בתשואות האג"ח ב' שירדו מרמות של 15% לרמה הנוכחית של 1.6% - מה שמאפשר לחברה למחזר את החוב הקיים ולהוריד משמעותית את עלויות המימון בעתיד. "הירידה החדה בחוב החברה מ-4.4 מיליארד שקל ל-2.6 מיליארד שקל ביוני השנה בזכות הדיביבנדים שנתקבלו מבזק והעלייה בשווי מנייתה, הביאו את החברה לרמת מינוף נמוכה ׁעם 36% Loan To Value", כתב לוי.
לדבריו, מניית ביקום נסחרת בדיסקאונט של 36% על שווי הנכסים הנקי שלה (NAV), וזאת לאור העובדה כי מרבית הביקוש ממשקיעים זרים התמקד עד כה במניית החברה הבת - בזק - והשוק לא הפנים את היציאה של החברה מהמצב הלחוץ. "להערכתנו, הדיסקאונט הנוכחי אינו סביר וסגירתו הינה עניין של זמן, במיוחד על רקע חלוקת הדיבידנדים של ביקום, שצפויה להמשיך על בסיס קבוע", כתב לוי.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן המקום לציין כי לפי חוק הריכוזיות, עד שנת 2019 תצטרך בזק לצמצם את אחת הקומות בפירמידה או להותיר בחברה רק חוב שגויס בחו"ל. "מי שיסתכל עוד יותר רחוק בפברואר 2017 יש יכולת לעשות ריפייננס לחוב הזר שנושא 7% ריבית. בי קום תוכל לגייס 3 מיליארד שקל אם השוק נשאר כך, ולעשות CALL בשער 105.5 ותפעל לפירעון מלא של החוב באינטרנט זהב. מכיוון שהתנאים בגיוס חוב זר נוחים פחות מאשר בישראל, להערכתנו, החברה תשאף לגייס חוב ישראלי סחיר".
"מי שמחזיק היום בביקום עשוי להיפגש עם תשואת דיביבנד דו סיפרתית בשנתיים הקרובות, בהתאם לתנאי השוק כיום", הוסיף לוי. "מי שחשוף לבזק שיחזיק בזק דרך ביקום. הדיביבנדים מגיעים מביקום כאשר כבר היו שתי חלוקות ואין סיבה שזה לא יימשך על בסיס שוטף".
לסיכום, כותב לוי כי "חברת ביקום נסחרת בדיסקאונט לא סביר של כ-36% על שווי הנכסים הנקי שלה, אשר להערכתנו, סגירתו הינה עניין של זמן. זאת, במיוחד לאור הירידה המשמעותית ברמת המינוף שלה, מדיניות חלוקת הדיבידנדים האגרסיבית של בזק וחלוקת הדיבידנדים של ביקום מתחילת השנה, אשר אף היא צפויה להימשך על בסיס קבוע. בנוסף, לאור חוק הריכוזיות להערכתנו, החברה תשאף למזג את אינטרנט זהב לביקום, בכדי להמשיך וליהנות מתנאי גיוס החוב הנוחים בשוק הישראלי. אי לכך, אנו ממליצים לנהל את החשיפה לבזק דרך השקעה במניית ביקום."
- 8.ומיד אחרי כן, המניה מתרסקת.... !!!!!!! (ל"ת)יאל 04/11/2015 17:04הגב לתגובה זו
- 7.המלצות לא בזמן חשודות חבל (ל"ת)חי 04/11/2015 15:59הגב לתגובה זו
- 6.בזק מניה שמורצת עי משקיעים זרים עד הסוף המר (ל"ת)בזק והפירמידה יחטפו 04/11/2015 15:03הגב לתגובה זו
- 5.המניה מסוכנת בשיא והיום חוטפת 3% (ל"ת)ההמלצה באיחור של שנה 04/11/2015 14:59הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 04/11/2015 13:12הגב לתגובה זואם כך מדוע היא יורדת כל כך הרבה בימים האחרונים, אף לאחר שהכתבה פורסמה?????
- 3.רני 03/11/2015 15:44הגב לתגובה זואגב האפסייד הוא גבוה יותר ממה שנכתב כאן זה פשוט מאוד לחישוב - מוכרים בסימולטור את בזק בשער נכחי , מחסלים חובות, משלמים מס ומעלים את כל הסכום לאנטרנט זהב . כך ניתן לראות בבירור . מה שלא נכתב כאן זה שהאפסייד באינטרנט זהב מעל לכפול מהאפסייד שבבי קום!!!
- 2.משקיע 03/11/2015 15:17הגב לתגובה זוחברת האם של בזק היא בי קומיוניקיישן, וחברת האם שלה אינטרנט זהב.
- 1.למה לא המלצת לפני שהמניה עלתה 60 אחוז? (ל"ת)שאלה 03/11/2015 15:14הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
