פרסום ראשון

האנליסט עוז לוי על בי-קום: "השוק לא הפנים את הורדת המינוף"

הורדת המינוף של ביקומיוניקיישנס מביאה את לוי לסקר את המניה בהמלצה חיובית עם אפסייד משמעותי
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה בזק

עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי בשיאה, ובעוד כשבועיים חברת בזק צפויה לפרסם את תוצאות הרבעון. לאחר זינוק של 30% במניה מתחילת יולי, המשקיעים מחכים לראות את השפעות ירידת התחרות הצפויה בשוק הסלולר. בינתיים, בסיקור מיוחד לבי קומיוניקיישנס, האנליסט עוז לוי, מאייפקס קפיטל מרקטס, מממליץ לנהל את החשיפה לחברה הבת (בזק) באמצעות החברה האם בי קומיוניקיישנס 0.24%  שמחזיקה בבזק בשיעור של 30.6%  ולטענתו של לוי נסחרת בדיסקאונט עמוק על האחזקה. 

"העלייה במניית בזק -0.34% מוסברת לאור שתי התפתחיות מהותיות. האחת, הציפייה לביטול ההפרדה המבנית שעשויה להביא לפוטנציאל התייעלות בהוצאות הקבועות של בזק בהיקף של 450 מיליון שקל. הדבר נובע בעיקר מאיחוד פונקציית מטה בין החברות השונות בקבוצה. הסיבה השניה היא הירידה הצפויה ברמת התחרות בשוק הסלולר, הודות מכירתה של גולן טלקום שנחשבה עד לא מזמן למתחרה אגרסיבית בענף, הן מבחינת התעריפים והן מבחינת נגיסת נתח השוק מהמתחרים", כתב לוי.

לדבריו, המינוף של בי קומיוניקיישנס יורד ל'חוף מבטחים' וניתן כבר לראות זאת על ידי בתשואות האג"ח ב' שירדו מרמות של 15% לרמה הנוכחית של 1.6% - מה שמאפשר לחברה למחזר את החוב הקיים ולהוריד משמעותית את עלויות המימון בעתיד. "הירידה החדה בחוב החברה מ-4.4 מיליארד שקל ל-2.6 מיליארד שקל ביוני השנה בזכות הדיביבנדים שנתקבלו מבזק והעלייה בשווי מנייתה, הביאו את החברה לרמת מינוף נמוכה ׁעם 36%  Loan To Value", כתב לוי.

לדבריו, מניית ביקום נסחרת בדיסקאונט של 36% על שווי הנכסים הנקי שלה (NAV), וזאת לאור העובדה כי מרבית הביקוש ממשקיעים זרים התמקד עד כה במניית החברה הבת - בזק - והשוק לא הפנים את היציאה של החברה מהמצב הלחוץ. "להערכתנו, הדיסקאונט הנוכחי אינו סביר וסגירתו הינה עניין של זמן, במיוחד על רקע חלוקת הדיבידנדים של ביקום, שצפויה להמשיך על בסיס קבוע", כתב לוי. 

כאן המקום לציין כי לפי חוק הריכוזיות, עד שנת 2019 תצטרך בזק לצמצם את אחת הקומות בפירמידה או להותיר בחברה רק חוב שגויס בחו"ל. "מי שיסתכל עוד יותר רחוק בפברואר 2017 יש יכולת לעשות ריפייננס לחוב הזר שנושא 7% ריבית. בי קום תוכל לגייס 3 מיליארד שקל אם השוק נשאר כך, ולעשות CALL בשער 105.5 ותפעל לפירעון מלא של החוב באינטרנט זהב. מכיוון שהתנאים בגיוס חוב זר נוחים פחות מאשר בישראל, להערכתנו, החברה תשאף לגייס חוב ישראלי סחיר". 

"מי שמחזיק היום בביקום עשוי להיפגש עם תשואת דיביבנד דו סיפרתית בשנתיים הקרובות, בהתאם לתנאי השוק כיום", הוסיף לוי. "מי שחשוף לבזק שיחזיק בזק דרך ביקום. הדיביבנדים מגיעים מביקום כאשר כבר היו שתי חלוקות ואין סיבה שזה לא יימשך על בסיס שוטף".

לסיכום, כותב לוי כי "חברת ביקום נסחרת בדיסקאונט לא סביר של כ-36% על שווי הנכסים הנקי שלה, אשר להערכתנו, סגירתו הינה עניין של זמן. זאת, במיוחד לאור הירידה המשמעותית ברמת המינוף שלה, מדיניות חלוקת הדיבידנדים האגרסיבית של בזק וחלוקת הדיבידנדים של ביקום מתחילת השנה, אשר אף היא צפויה להימשך על בסיס קבוע. בנוסף, לאור חוק הריכוזיות להערכתנו, החברה תשאף למזג את אינטרנט זהב לביקום, בכדי להמשיך וליהנות מתנאי גיוס החוב הנוחים בשוק הישראלי. אי לכך, אנו ממליצים לנהל את החשיפה לבזק דרך השקעה במניית ביקום."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ומיד אחרי כן, המניה מתרסקת.... !!!!!!! (ל"ת)
    יאל 04/11/2015 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    המלצות לא בזמן חשודות חבל (ל"ת)
    חי 04/11/2015 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בזק מניה שמורצת עי משקיעים זרים עד הסוף המר (ל"ת)
    בזק והפירמידה יחטפו 04/11/2015 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המניה מסוכנת בשיא והיום חוטפת 3% (ל"ת)
    ההמלצה באיחור של שנה 04/11/2015 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 04/11/2015 13:12
    הגב לתגובה זו
    אם כך מדוע היא יורדת כל כך הרבה בימים האחרונים, אף לאחר שהכתבה פורסמה?????
  • 3.
    רני 03/11/2015 15:44
    הגב לתגובה זו
    אגב האפסייד הוא גבוה יותר ממה שנכתב כאן זה פשוט מאוד לחישוב - מוכרים בסימולטור את בזק בשער נכחי , מחסלים חובות, משלמים מס ומעלים את כל הסכום לאנטרנט זהב . כך ניתן לראות בבירור . מה שלא נכתב כאן זה שהאפסייד באינטרנט זהב מעל לכפול מהאפסייד שבבי קום!!!
  • 2.
    משקיע 03/11/2015 15:17
    הגב לתגובה זו
    חברת האם של בזק היא בי קומיוניקיישן, וחברת האם שלה אינטרנט זהב.
  • 1.
    למה לא המלצת לפני שהמניה עלתה 60 אחוז? (ל"ת)
    שאלה 03/11/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.