ירידת הנפט סידרה לפז זינוק אדיר ברווח הנקי ברבעון השני

הרווח הנקי הסתכם ב-243 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 29 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה בורסה פז

חברת פז העוסקת באנרגיה והקמעונאות סיכמה את הרבעון השני של השנה עם זינוק  אדיר בשורת הרווח, כאשר ירידת מחיר הנפט הביאה לירידה בעלויות הייצור ושיפרה את מרווח הזיקוק העולמי.

בשורה התחתונה הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם ב-243 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 29 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה המשמעותית ברבעון נובעת בעיקר משיפור דרמטי בתוצאות מגזר הזיקוק ומשיפור בתוצאות חטיבת התעשייה והשירותים. 

הרווח התפעולי המתואם של החברה הוכפל והסתכם ב-275 מיליון שקל, לעומת 135 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווחיות של מגזר הזיקוק הציגה תוצאה מרשימה עם רווח של 152מיליון שקל, לעומת רווח של 25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווח התפעולי נבע בעיקר מהעלייה במרווח הזיקוק, שהסתכם ברבעון ב-9.8 דולר לחבית, מרווח גבוה משמעותית מנקודת האיזון (4 דולרים ללא פחת).

מחיר חבית נפט ממשיך לרדת וכבר ירד מ-40 דולר לחבית, והחברה צופה כי השוק העתידי של הנפט הגולמי בעולם ימשיך להיות חיובי - מה שתומך בהמשך השיפור ברווחיות הזיקוק.

חטיבת התעשיות, בה מרוכזות החברות פזגז, פז שמנים וכימיקלים, פז שירותי ונכסי תעופה ופזקר רשמו עלייה של 14% ברווח התפעולי (המתואם) לרבעון השני ל-41 מיליון שקל. השיפור נובע בעיקר העלייה במכירות בקיזוז עלות המכר של פזגז.

              

הרווח התפעולי של חטיבות הקמעונאות והמסחר ברבעון השני הסתכם ב-102 מיליון שקל - בדומה לרבעון המקביל אשתקד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: