יניב חברון מאקסלנס משיב: האם היה משקיע כעת באירופה?
יוון "דווקא עכשיו הייתי ממליץ להגדיל את הסיכון לאירופה - יש סיכון קטן מאד להתפתחות משבר רציני", כך אמר יניב חברון, האנליסט הראשי של אקסלנס בשיחה עם Bizportal. "ברגע שהסיפור של יוון יסתיים אי הוודאות שאיפיינה את השווקים תפחת באופן משמעותי. אם הייתי בתוך השוק בטח שלא הייתי יוצא אלא מגביר החשיפה לאירופה".
דברים אלו נאמרים לאחר שדווח כי ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס צפוי להגיע הערב לבריסל כדי לשקול ולקבל את ההצעה של הנושים. שר האוצר היווני יאניס ורופקיס הודיע באופן רשמי כי יוון לא תשלם הערב את החוב לקרן המטבע (IMF) העומד על 1.6 מיליארד אירו.
במקביל ממשלת יוון הכחישה את הדיווח כי היא דנה על האפשרות לחזור לדרכמה. "אין דבר כזה שחוזרים לדרכמה על היום הראשון לאחר אי תשלום החוב", הוסיף חברון. "אם משאל העם יצביע נגד הרפורמות אז יוציאו תוכנית ארוכת טווח ליציאה מגוש האירו. לא הייתי מתייחס ברצינות לכל האיומים לחזור לדרכמה".
שוקי המניות באירופה מחקו את הירידות הבוקר לאחר שהדאקס רשם נפילה של 1.6%. "השווקים באירופה רגישים לציוצים כאלה או אחרים של מנהיגי האיחוד בניסיון להשפיע על דעת הקהל. גם קריסה של יוון לא שווה ירידות של יותר מיומיים שלושה. מה שכן יכול לטלטל את הבורסה אלו פליטות פה כאלו או אחרות" הוסיף חברון. "אני לא חושב שקיים חשש אמיתי שמדינות נוספות "ידבקו" מיוון וייצאו מהאיחוד, השווקים מגלמים את היציאה של יוון מבעוד מועד כאשר שוק האג"ח האמריקני לא הושפע יותר מדי למרות הירידות".
- 4.שמעון 01/07/2015 10:24הגב לתגובה זויניב תודה רבה על הסיקור לכל שאר המגיבים- ממליץ לקרוא ולהסכיל במקום להשמיץ. איש מאקרו הוא איש מאקרו, עם זאת לא סתם הופכים למטאורים בשוק ההון. ישר כוח יניב יום מצויין
- 3.אמיר 30/06/2015 17:17הגב לתגובה זואדם ידוע כבר אמר : אם יועצי השקעות היו יודעים מה הם מייצעים , הם היו אנשים עשירים , ולא היו מייצעים לאנשים עשירים .
- 2.אינטרסנט חרטטן (ל"ת)ציפי 30/06/2015 16:57הגב לתגובה זו
- 1.Q 30/06/2015 16:49הגב לתגובה זולגבי הדרכמה - אם הם יצביעו "לא" - למה לחדש להם אספקת מזומן? זה כסף אבוד.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
