אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

• טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
• מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.

משרד האוצר מכוון לצמיחה של 5.2% ב-2026. אבל בלידר שוקי הון הרבה פחות אופטימיים. בבית ההשקעות מעריכים שהמשק יתקשה לעבור צמיחה של כ 4% בשנה, בגלל המגבלות בשוק העבודה, בענף הבנייה, בצריכה הפרטית ובתיירות. 

זה לא ויכוח תיאורטי על אחוז לכאן או לכאן, זה משהו שיכול להשפיע ישירות על התקציב. תחזית הצמיחה של האוצר היא הבסיס לחישוב יחס החוב לתוצר, יעד הגירעון ורמת ההוצאות שהמדינה מרשה לעצמה. אם בפועל הצמיחה תהיה נמוכה ממה שהאוצר מניח, יש פה סיכון שהכנסות המדינה ממסים ב 2026 לא יעמדו ביעד, ואז יהיה צורך או לקצץ בהוצאות או לחפש מקורות הכנסה נוספים.

איך האוצר מגיע ל 5.2% ולמה בלידר מדברים על 4%

בלידר מסבירים שהמספר 5.2% מושפע גם מאופן חישוב הצמיחה השנתית. הנתון משקף את השינוי בין ממוצע התוצר ב 2026 לבין הממוצע של 2025, ולא את השינוי מסוף שנה לסוף שנה. בתרחיש שהם מציגים, הצמיחה ב 2025 עומדת על כ 3.1%, ובכל זאת מתקבלת ב 2026 צמיחה של כ-1.9% גם אם בפועל הפעילות כמעט לא גדלה. זה מה שהם מכנים ״השפעת קצה״ - מצב שבו נתון הצמיחה נראה גבוה בעיקר בגלל רמת פתיחה גבוהה, ולא בגלל האצה אמיתית במהלך השנה. במילים אחרות, חלק מהצמיחה שבאה לידי ביטוי במספר 5.2% היא צמיחה ״סטטיסטית״, שנובעת מהשנה הקודמת, ולא קפיצה חדשה בפעילות הריאלית.

על בסיס זה בונים בלידר את תרחיש הצמיחה לשנת 2026. בהנחה של צמיחה ליניארית במהלך השנה, סביב 2% בממוצע, מתקבלת צמיחה שנתית של 3% פלוס - נמוך משמעותית מהתחזית של 5.2% באוצר. בנוסף הם כותבים כי ״לאור המגבלות שתוארו - השקעות, עובדים זרים, צריכה פרטית, תיירות וייצור - ייתכן שהצמיחה בפועל תהיה נמוכה יותר״, כך שגם רף של 4% צמיחה ייחשב שאפתני. זה עדיין תרחיש של משק צומח, אך בקצב מתון יותר ממה שמשתמע מהמספר הרשמי של האוצר.

• סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
• סיכום שבועי בת"א - המאקרו הכביד והמדדים סגרו שבוע שלילי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ברקע התחזית עומדות שורה של מגבלות ריאליות. ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב 7% לעומת התקופה שלפני המלחמה, בעיקר עקב מחסור בעובדים; היעדרות העובדים הפלסטינים לא הושלמה באופן מלא על ידי עובדים זרים וישראלים, והדבר מעכב פרויקטים ומגדיל עלויות. בענף שנחשב מנוע חשוב של פעילות במשק, צמצום כזה פוגע בשרשרת שלמה של קבלנים, ספקים, נותני שירותים ופיננסים. קשה לצפות לגידול מהיר בצריכה הפרטית על רקע צמצום התמיכות הממשלתיות, וחלק ניכר מהגידול בצריכה צפוי להיות מופנה לחו״ל עם חזרתן של חברות התעופה הזרות והתרחבות הנסיעות. הצריכה הציבורית צפויה להישאר יציבה במקרה הטוב, ובנק ישראל אף צופה ירידה קלה, כך שגם מצד הממשלה לא צפויה דחיפה משמעותית לפעילות.