לידיעת בנט ולפיד: ישראל מתדרדרת למקום ה-40 בעולם בקלות עשיית עסקים

ישראל מדורגת מתחת לפרו ומכסיקו ונמצאת ברמה של מדינות אפריקה בקלות של השגת היתרי בנייה. מי במקום הראשון?
לירן סהר | (13)

בעוד הממשלה מתפארת בהישגים כלכליים ובצמיחה מתמשכת, בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל לא נתפסת כמקום קל לעשיית עסקים, ובהשוואה לבדיקה הקודמת שבוצעה ב-2014 מצבנו רק הורע. לפי הדירוג של הבנק העולמי עבור 2015, ישראל התדרדרה למקום ה-40 בעולם בקלות עשיית העסקים, לעומת המקום ה-38 ב-2014. ישראל קיבלה ציון כללי של 71.25%, עלייה של 0.07% בהשוואה לדירוג הקודם שעמד על 71.18%.

בקריטריון של פתיחת עסק, ישראל מדורגת במקום ה-53 בעולם, ירידה של 8 מקומות בהשוואה ל-2014; בהשגת היתרי בנייה ישראל נמצאת במקום ה-121 (רמה של מדינות אפריקה) ירידה של 3 מקומות בהשוואה לדו"ח הקודם; בחיבור לחשמל מדורגת ישראל במקום ה-109, ירידה של 6 מקומות.

ברישום בית עסק נרשמה ירידה של 5 מקומות למקום ה-130; בהשגת אשראי ירדה ישראל 6 מקומות למקום ה-36; בהגנה על זכויותיהם של משקיעי המיעוט נרשמה ירידה של מקום אחד למקום ה-11 בעולם (הדירוג הגבוה ביותר של ישראל); בתשלום מיסים התדרדרנו למקום ה-97, מקום אחד פחות מהדו"ח הקודם ובפתרון מקרים של חדלות פירעון ישראל ירדה מקום אחד ל-24. במעבר סחורות ובאכיפת חוזים ישראל נותרה באותם המקומות 12 ו-111 בהתאמה.

מתחת לפרו ומכסיקו

ישראל מדורגת מתחת לפרו, מונטנגרו, סלובקיה, בולגריה ומכסיקו ונמצאת מעל דרום אפריקה, בלגיה וצ'ילה. במקום הראשון נמצאת סינגפור עם ציון כולל של 88.27, ואחריה נמצאות ניו זילנד, הונג קונג, דנמרק, קוריאה ונורבגיה. ארצות הברית ובריטניה נמצאות במקומות ה-7 וה-8 בהתאמה ואחריהן סוגרות את העשירייה הראשונה פינלנד ואוסטריה.

המדינה הגרועה ביותר לעשיית עסקים היא אריתריאה, אשר זכתה לציון של 33.16 ולפניה נמצאות לוב, הרפובליקה המרכז אפריקנית ודרום סודן.

הנתונים של הבנק העולמי מדרגים את ישראל כמדינה בעלת רמות שכר גבוהות עם תוצר לנפש של 34,120 דולר לשנה.

לפי הבנק העולמי, המדינות שרשמו את השיפור החד ביותר בקלות עשיית העסקים, מאז פורסם לראשונה המדד ב-2004 הן טג'יקיסטן, בנין, טוגו, חוף השנהב, סנגל, טרינדד וטובגו, קונגו, אזרבייג'ן ואירלנד. טגי'יקסטן צויינה לחיוב כמדינה שביצעה הכי הרבה רפורמות לשיפור המצב.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אמיר 28/01/2015 16:26
    הגב לתגובה זו
    שוחד שוחד שוחד
  • 10.
    תגידו מה בנט עשה בשנתיים חוץ מלקשקש? לא מדברים על זה (ל"ת)
    אבי 28/01/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ישראל חזרה 28/01/2015 14:17
    הגב לתגובה זו
    של סומיליזם-קומוניסטי. הרגולציה רוצחת את צישראל, והששינסקים והגילהים למיניהם בדחיפת שלי מחד"ש, יגרמו לחיסול כל יוזמה חופשית והשקעות. וביבי פחדן לנקוט במדיניות שהוא מאמין בה באופן מוחלט (יוזמה חופשית), ושני אלה שהוזכרו בכותרת, נענים לצוו הפופוליסטי, במקום להיות מנהיגים ולנקוט מדיניות. אירוע לוויתן ירדוף את הכלכלה הישראלית לשנים. ובימים אלה אין מנהיגות בישראל.
  • 8.
    יניב דיין 28/01/2015 13:43
    הגב לתגובה זו
    מס הכנסה...מע״מ....ביטוח לאומי....ארנונה...רשיון עסק....ועד בית....בקיצור חארות חרא מדינה 10 אבל הבירוקטיה אוכלת יושבה....
  • 7.
    וסי 28/01/2015 11:38
    הגב לתגובה זו
    כדי להבין עד כמה מסוכן יכול להיות פה אם העבודה תנהל את הכלכלה יש לקרוא את מאמרו של עמירם ברקת בגלובס,איך הפופליזם של חברי העבודה הבריחו מפה את חברת וודסיד שיכלה ליצור את התחרות בתחום הגז-נפט. לקרוא ולא להאמין יחי הפופוליזם(ולעזאזל הכלכלה והמדינה)
  • 6.
    לא השתגעתי. (ל"ת)
    להצביע בבחירות? 28/01/2015 10:57
    הגב לתגובה זו
  • גרוע יותראם נסכם את כל שנותיו של ביבי באוצר וכראש ממשלה (ל"ת)
    באשמת ביבי 28/01/2015 12:16
    הגב לתגובה זו
  • אם לא מצביעים לא משנים (ל"ת)
    טיפשות לא להצביע 28/01/2015 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מי ישב על הכסא שלי זה מה שחשוב להם. (ל"ת)
    ממשלת הכסאות 28/01/2015 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראל מתייבשת ומתמרקסת (ל"ת)
    קמפיין בחירות 28/01/2015 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לתפארת מדינת ישראל ובנימין נהנתניהו (ל"ת)
    יאיר 28/01/2015 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פלא 28/01/2015 10:44
    הגב לתגובה זו
    ביבי הבטיח שיעשה סדר , אז הוא הבטיח .... במשמרת שלו זה הפך לאפידמיה קשה .
  • 1.
    דוד 28/01/2015 10:44
    הגב לתגובה זו
    החמדנות הממשלתית היא קטסטרופה לכל עצמאי שמנסה להתפתח ולשרוד. שכיר ועצמאי באותה רמת שכר נטו - השכיר יצא עם ידו על העליונה בלי שום ספק ובכל תחום שהוא, מלבד העצמאות (שיש לה מחיר נוסף, מעבר לכלכלי).
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).