לידיעת בנט ולפיד: ישראל מתדרדרת למקום ה-40 בעולם בקלות עשיית עסקים

ישראל מדורגת מתחת לפרו ומכסיקו ונמצאת ברמה של מדינות אפריקה בקלות של השגת היתרי בנייה. מי במקום הראשון?
לירן סהר | (13)

בעוד הממשלה מתפארת בהישגים כלכליים ובצמיחה מתמשכת, בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל לא נתפסת כמקום קל לעשיית עסקים, ובהשוואה לבדיקה הקודמת שבוצעה ב-2014 מצבנו רק הורע. לפי הדירוג של הבנק העולמי עבור 2015, ישראל התדרדרה למקום ה-40 בעולם בקלות עשיית העסקים, לעומת המקום ה-38 ב-2014. ישראל קיבלה ציון כללי של 71.25%, עלייה של 0.07% בהשוואה לדירוג הקודם שעמד על 71.18%.

בקריטריון של פתיחת עסק, ישראל מדורגת במקום ה-53 בעולם, ירידה של 8 מקומות בהשוואה ל-2014; בהשגת היתרי בנייה ישראל נמצאת במקום ה-121 (רמה של מדינות אפריקה) ירידה של 3 מקומות בהשוואה לדו"ח הקודם; בחיבור לחשמל מדורגת ישראל במקום ה-109, ירידה של 6 מקומות.

ברישום בית עסק נרשמה ירידה של 5 מקומות למקום ה-130; בהשגת אשראי ירדה ישראל 6 מקומות למקום ה-36; בהגנה על זכויותיהם של משקיעי המיעוט נרשמה ירידה של מקום אחד למקום ה-11 בעולם (הדירוג הגבוה ביותר של ישראל); בתשלום מיסים התדרדרנו למקום ה-97, מקום אחד פחות מהדו"ח הקודם ובפתרון מקרים של חדלות פירעון ישראל ירדה מקום אחד ל-24. במעבר סחורות ובאכיפת חוזים ישראל נותרה באותם המקומות 12 ו-111 בהתאמה.

מתחת לפרו ומכסיקו

ישראל מדורגת מתחת לפרו, מונטנגרו, סלובקיה, בולגריה ומכסיקו ונמצאת מעל דרום אפריקה, בלגיה וצ'ילה. במקום הראשון נמצאת סינגפור עם ציון כולל של 88.27, ואחריה נמצאות ניו זילנד, הונג קונג, דנמרק, קוריאה ונורבגיה. ארצות הברית ובריטניה נמצאות במקומות ה-7 וה-8 בהתאמה ואחריהן סוגרות את העשירייה הראשונה פינלנד ואוסטריה.

המדינה הגרועה ביותר לעשיית עסקים היא אריתריאה, אשר זכתה לציון של 33.16 ולפניה נמצאות לוב, הרפובליקה המרכז אפריקנית ודרום סודן.

הנתונים של הבנק העולמי מדרגים את ישראל כמדינה בעלת רמות שכר גבוהות עם תוצר לנפש של 34,120 דולר לשנה.

לפי הבנק העולמי, המדינות שרשמו את השיפור החד ביותר בקלות עשיית העסקים, מאז פורסם לראשונה המדד ב-2004 הן טג'יקיסטן, בנין, טוגו, חוף השנהב, סנגל, טרינדד וטובגו, קונגו, אזרבייג'ן ואירלנד. טגי'יקסטן צויינה לחיוב כמדינה שביצעה הכי הרבה רפורמות לשיפור המצב.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אמיר 28/01/2015 16:26
    הגב לתגובה זו
    שוחד שוחד שוחד
  • 10.
    תגידו מה בנט עשה בשנתיים חוץ מלקשקש? לא מדברים על זה (ל"ת)
    אבי 28/01/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ישראל חזרה 28/01/2015 14:17
    הגב לתגובה זו
    של סומיליזם-קומוניסטי. הרגולציה רוצחת את צישראל, והששינסקים והגילהים למיניהם בדחיפת שלי מחד"ש, יגרמו לחיסול כל יוזמה חופשית והשקעות. וביבי פחדן לנקוט במדיניות שהוא מאמין בה באופן מוחלט (יוזמה חופשית), ושני אלה שהוזכרו בכותרת, נענים לצוו הפופוליסטי, במקום להיות מנהיגים ולנקוט מדיניות. אירוע לוויתן ירדוף את הכלכלה הישראלית לשנים. ובימים אלה אין מנהיגות בישראל.
  • 8.
    יניב דיין 28/01/2015 13:43
    הגב לתגובה זו
    מס הכנסה...מע״מ....ביטוח לאומי....ארנונה...רשיון עסק....ועד בית....בקיצור חארות חרא מדינה 10 אבל הבירוקטיה אוכלת יושבה....
  • 7.
    וסי 28/01/2015 11:38
    הגב לתגובה זו
    כדי להבין עד כמה מסוכן יכול להיות פה אם העבודה תנהל את הכלכלה יש לקרוא את מאמרו של עמירם ברקת בגלובס,איך הפופליזם של חברי העבודה הבריחו מפה את חברת וודסיד שיכלה ליצור את התחרות בתחום הגז-נפט. לקרוא ולא להאמין יחי הפופוליזם(ולעזאזל הכלכלה והמדינה)
  • 6.
    לא השתגעתי. (ל"ת)
    להצביע בבחירות? 28/01/2015 10:57
    הגב לתגובה זו
  • גרוע יותראם נסכם את כל שנותיו של ביבי באוצר וכראש ממשלה (ל"ת)
    באשמת ביבי 28/01/2015 12:16
    הגב לתגובה זו
  • אם לא מצביעים לא משנים (ל"ת)
    טיפשות לא להצביע 28/01/2015 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מי ישב על הכסא שלי זה מה שחשוב להם. (ל"ת)
    ממשלת הכסאות 28/01/2015 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראל מתייבשת ומתמרקסת (ל"ת)
    קמפיין בחירות 28/01/2015 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לתפארת מדינת ישראל ובנימין נהנתניהו (ל"ת)
    יאיר 28/01/2015 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פלא 28/01/2015 10:44
    הגב לתגובה זו
    ביבי הבטיח שיעשה סדר , אז הוא הבטיח .... במשמרת שלו זה הפך לאפידמיה קשה .
  • 1.
    דוד 28/01/2015 10:44
    הגב לתגובה זו
    החמדנות הממשלתית היא קטסטרופה לכל עצמאי שמנסה להתפתח ולשרוד. שכיר ועצמאי באותה רמת שכר נטו - השכיר יצא עם ידו על העליונה בלי שום ספק ובכל תחום שהוא, מלבד העצמאות (שיש לה מחיר נוסף, מעבר לכלכלי).
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות 0%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה ממרוד תדיראן
צילום: סיון פרג'
דוחות

תדיראן: ירידה נוספת בהכנסות וברווח, והיעדים נראים רחוקים מתמיד

למרות שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, תדיראן מסכמת ירידה דו ספרתית בהכנסות ושחיקה בכל מדדי הרווחיות; החברה עדיין מאשררת יעד של 2.5 מיליארד שקל ל-2026, אך בפועל החברה מציגה צמיחה שלילית והפסד מצטבר מתחילת השנה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה משה ממרוד תדיראן

תדיראן תדיראן גרופ 0%  , המתמחה בייצור מוצרי צריכה ומערכות אנרגיה מתחדשת, מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי בצל של ציפיות שנשחקו. החברה שהציגה פעם יעד שאפתני של 4.5 מיליארד שקלים להכנסות ב-2026, קיצצה את היעד ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, לאחר שורת עדכוני תחזית כלפי מטה ושחיקת שולי רווח. ברקע הדברים, למרות שהרבעון השלישי נחשב לחזק בצד ההכנסות של מגזר הצריכה, הגידול לא הגיע, וברבעון זה החברה מתמודדת עם ירידה הן בהכנסות והן ברווח.

מחזור המכירות ברבעון השלישי של שנת 2025 קטן בשיעור של כ-12.6% והסתכם לכ-523.4 מיליון שקל לעומת כ-599.0 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברבעון נובע הן מירידה בהכנסות מגזר מוצרי הצריכה אשר נבעה בעיקר כתוצאה מירידה כמותית במכירות המזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים, והן מירידה בהכנסות מגזר האנרגיה אשר נבעה מקיטון בהכנסות בגין פרוייקטי אגירה.

בפילוח מגזרים, עיקר הפגיעה מגיע ממגזר מוצרי הצריכה: הכנסות המגזר ברבעון השלישי ירדו לכ-265.8 מיליון שקל לעומת כ-318.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 16.5%, בעיקר בשל ירידה כמותית במכירות מזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים. במגזר האנרגיה ההכנסות ירדו ברבעון לכ-257.5 מיליון שקל לעומת כ-280.4 מיליון שקל אשתקד, ירידה של 8.2%, שמיוחסת בעיקר לירידה בהיקף ההכנסות מפרויקטי אגירה.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-104.6 מיליון שקל (שיעור של כ-20.0%), המהווה קיטון של כ-16.1% לעומת כ-124.7 מיליון שקל (שיעור של כ-20.8%) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו נבע בעיקר מירידה בהיקף ההכנסות של מגזר מוצרי צריכה ומקיטון בהיקף ההכנסות מפרוייקטי אגירה. 

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם לכ-40.2 מיליון שקל (שיעור של כ-7.7%), קיטון של כ-24.8% לעומת כ-53.5 מיליון שקל (שיעור של כ-8.9%) ברבעון המקביל אשתקד.