קנדל מאשים: "ב-2007 עברה בממשלה החלטה לא חכמה לדחוף את האוכלוסייה לפריפריה - בגלל זה מחירי הדירות עלו"

יו"ר המועצה לכלכלה התייחס בכנס איגוד החברות הציבוריות למצב בישראל . "אנחנו נכנסים לגירעון מבני שיגיע ל-10% ב-2050"
חן דרסינובר | (20)

על רקע משבר הנזילות והרגולציה בבורסה בת"א, בכירי המשק התכנסו במלון דן בת"א במסגרת האסיפה הכללית השנתית של איגוד החברות הציבוריות.

יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אמר: "לפני שבועיים הצגתי בפני שתי ישיבות ממשלה המלצה אסטרטגית לטווח ארוך. המסר הראשון היה שאנחנו חיים בעולם חדש לגמרי, אנחנו נמצאים בעולם המפותח ברמות חוב של אחרי מלחמת העולם השנייה. מדינת ישראל שמייצאת לעולם תהיה מושפעת מזה. הסביבה שלנו שהיא לא מחונכת מפסיקה להאמין בשיטה."

עוד הוסיף קנדל כי "זה שונה ממשבר כלכלי, אחרי משבר פיננסי אנשים מפסיקים להאמין בשיטה. אנחנו רואים התעוררות של אלטרנטיבות, זה יוצר הרבה מאוד רעש, הרבה מאוד אמוציות וזה יימשך. מבחינה פנימית אנחנו הראנו שיש גם גאופוליטיקה שהיא משקולת על כלכלת המדינה. אנחנו בעיצומו של תהליך מהיר של הזדקנות האוכלוסיה, יחס התלות של מדינת ישראל הוא מבין הנמוכים בעולם. יש הרבה מאוד לחץ על השכבה היצרנית בישראל, השינויים הדמוגרפיים מביאה להצטמצמות האוכלוסיה היצרנית".

"אנחנו נכנסים לגירעון מבני שהולך וגדל ומתחיל ב-3% עד 2050 הוא יגיע ל-10%. אנחנו לא נוכל לעמוד בזה, לא יהיה מנוס מהעלאת מסים ולהפחית בשירותי הממשלה. אם אנחנו לוקחים את השכבה היצרנית שלוחצים עליה, בסוף היא עלולה לצאת. אנחנו כמדינה חייבים להיות תחרותיים על האזרחים שלנו. אנחנו נמצאים בתהליך ההזדקנות הרבה יותר מוקדם בהשוואה ליתר המדינות. החוב בישראל יחסית נמוך, אנחנו לא נמצאים בלחץ כלכלי אדיר כמו מדינות אחרות. אם נשנה חלק מהדברים נוכל לעשות הרבה. אנחנו צריכים להעלות את ההכנסות של הממשלה דרך צמיחה ולהוריד את העלות של השירותים", מסביר קנדל.

"ברוב התעשיות אנחנו נמצאים בחצי מכמות ההון לעובד ביחסית לעולם המפותח. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד את ההון האנושי. אנחנו מייצרים את ההון האנושי בצורה לא אופטימלית. האוניברסיטאות מייצרים בשנה נתונה אותו מספר של אנשי ביולוגיה בהשוואה למהנדסים. יש כאן אובדן תוצר, חוסר יעילות", מדגיש יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

קנדל: "מלאי התכנון בישראל אזל לגמרי"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מסביר את הסיבות העיקריות שהביאו לעליית מחירי הדיור: "אני מסכים עם הטענה שהמחאה מגיעה בעקבות הדיור. בשנת 2007 עברה החלטה לא חכמה בממשלה לדחוף את אוכלוסיית ישראל לעבר הפריפריה. אז הוחלט לא לשווק ולא לתכנן את הקרקע במרכז. אדם אחד דחף את זה והעביר את זה. עם ישראל החליט שזה לא מתאים לו. עם ישראל דווקא נהר למרכז, קודמי בתפקיד כתב שבעקבות החלטה זו מחירי הדיור בישראל עלו. מלאי התכנון אזל לגמרי, התוצאה היא לפנינו. כשאני מדבר על דיור אני מדבר על איך מדינת ישראל שהיא שונה מרוב המדינות המפותחות צריכה להתמודד עם דיור. השוק קובע את מחיר הקרקע והממשלה מנסה לתת לאנשים יכולת לחיות".

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    דני 03/06/2013 14:52
    הגב לתגובה זו
    ועדת חקירה עכשיו !
  • 18.
    עשו מיליארדים ע"ח העם הפראייר=בועה בפיצוץ בפני הגנבים!! (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממשל=גנבים 03/06/2013 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    קבלן,בנק,ממשל=מניפולציה שקר לפראייר=הבועה בפיצוץ=מיתון! (ל"ת)
    נדלן=בלוף שיווק 03/06/2013 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    ואיפה היית 6 שנים? אתה מהאו"ם? את מי אתה מאשים? (ל"ת)
    האחראים מאשימים את ב 03/06/2013 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אני לא דואג, לפיד הבטיח להחזיר מחירי הנדלן לרמתם ב-2007 (ל"ת)
    יש עתיד 03/06/2013 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    דויד 03/06/2013 12:31
    הגב לתגובה זו
    בלי שהציבור יחליט,מחליטים בשבילו. אולי הציבור רוצה יותר אינטגרציה עם הטבע בבתים נמוכים ולא שמורות טבע גדולות ואנשים דחוסים בבינייני ענק?
  • 13.
    תקועים: גליל ים, צריפין, ראש העין, לוד, מודיעין, חריש (ל"ת)
    וועדות וביוקרטיה 03/06/2013 12:27
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    למה שתקתם אז? 03/06/2013 12:21
    הגב לתגובה זו
    ממס על שכ"ד?
  • 11.
    איתן 03/06/2013 12:16
    הגב לתגובה זו
    וגם לא הצליח להתמודד עם הדולר. ואתה קנדל חלק מהבעיה
  • 10.
    שאלה נוספת לקנדל ,איך עושה דג . (ל"ת)
    בא 03/06/2013 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שאלה לקנדל,הורדת ריבית . (ל"ת)
    בא 03/06/2013 12:12
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רק אהבה 03/06/2013 11:58
    הגב לתגובה זו
    פיזור האוכלוסין הוא הכרח . אבל חייב להיות מלווה בפיתוח מסיבי של תשתיות אמנם זה נעשה אבל בצורה חלשה פרופורציונלית לנדרש במקום בולדוזרים השתמשו בכפיות . לכן ההתרחקות מהמרכז הייתה של מתי אידיאליסטים ואוהבי ירוק במקום להיות מסיבית . הדינה גם נהנית מעליית מחירי הדיור כך שעוד יותר טוב מבחינתה . בקיצור נוצר מחול שדים ופלונטר הדורש כוח רב עוד יותר לפיתרון . ה ת ש ת י ו ת רכבת עד בית שאן ואילת כבר מזמן הייתה צריכה לרוץ . ובמקביל בניה מסיבית לגובה ע'י חברות סיניות שידבירו את הביקוש . ובנוסף להתפתחות התשתית בניה בפריפריה . פעולות אלה במקביל יביאו לתוצאה אבל לא נראה הכוכב בשטח שייקח זאת על עצמו רק אהבה
  • 7.
    אזרח 03/06/2013 11:48
    הגב לתגובה זו
    1. אם כך דברו (כמצוטט בכותרת) הלזה נקרא יו"ר מועצה חכם? 2.הפריפריה יכולה להיות מנוף רב תכליתי חיובי גם בנושא הדיור אלא שטיפשותם של מקבלי ההחלטה וגם של המועצה הלאומית לכלכלה שאינם יוזמים ,מחליטים ועושים את שנדרש להזניק מעלה את הפריפריה. ישראל בת 65 ולאן פניה?
  • 6.
    המחירים השתוללו 03/06/2013 11:39
    הגב לתגובה זו
    במקביל צריך למצוא דרך לקבוע רף רווח עליון כך שהקבלנים לא יקחו לכיסם את ההפרש וימכרו את הדירות במחיר הגבוה הרגיל
  • 5.
    אלי 03/06/2013 11:37
    הגב לתגובה זו
    הרי מה כל העליות מיסים שעשו לממן רק את הפנסיות של המדינה, לא יותר זה דבר מובטח , לעומת זה כל הציבור שלא ממשלתי ושהוא נושא בנטל העקרי בחברות ביטוח שיכלות להחימחק ואז יגידו לך מה אתא רוצה זה שוק חופשי, למה לא נותנים לאנשים להשקיע לפד , בלי משיכה עד לפנסיה
  • 4.
    אין מלך בישראל 03/06/2013 11:37
    הגב לתגובה זו
    כל פרוייקט "החל ממיליון". לפני שהחלאות האלה הפסיקו את הבנייה במרכז, דירת 4 חדרים עלתה כ900 אלף. היום בפריפריה דורשים מעל המחיר הזה. זה מה שקורה כשליצנים בעלי אינטרס יושבים בממשלה.
  • 3.
    כותבי תרחיש11-12-13 03/06/2013 11:14
    הגב לתגובה זו
    באם שלטון באמת מעונין בפתרון המחסור מייבא בתוך 3-6 חודשים 30000 קראוואנים בעלות של 100-200$ לח לזוג חסר דירה, מהיכן לנו להבין שהשלטון וחבר מריעים מכוון את המחסור ? 1- כי לא שיש מחסור של 30000 דירות מזה 5 שנים ואין פתרון! 2- איך יתכן שבשנת 2012 התחלות הבניה = ירדו ב12%?! מי אירגן ירידה כה גדולה של התחלות בנייה- רק אירגון מכוון יכול לארגן ירידה כזו גדולה- כשיש מחסור כה גדול בזמן מחסור מגדילים את הכמויות וכאן יש הקטנה מי כאן מארגן מחסור האם מכוון האם יש כאן הונאה ? בתוך 14 חודש הציבור יצא לרחובות פעמיים לידיעתך
  • 2.
    אחד 03/06/2013 11:10
    הגב לתגובה זו
    תזיזו את מקומות העבודה והבעיה תפתר אלא שהאינטרסנטים של מדינת ת"א שזו אצולת הממון לא מעונינים בכך.
  • עופר 03/06/2013 11:55
    הגב לתגובה זו
    שלא תגיד שלא חושבים קדימה בממשלת ישראל
  • 1.
    אי 03/06/2013 10:53
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם מדבר שטויות כי אם הכסף לא היה הולך למשכנתא הוא היה הולך לשכר דירה ולגבי ההחלטה על הפריפריה זו היתה החלטה מצוינת אבל לא דאגו לשיפור החינוך ולתעסוקה כי כרגיל במדינת חלם עושים חצי עבודה אבל בוא לשיטתו נסגור את הפריפריה ניתן את הנגב והגליל לערבים ונשאר במדינת גוש דן וככה הצפון והדרום לא יחטפו טילים והכל יפול בגוש דן ואז הליצנים בממשלה יתעוררו ובינו כמה הם טיפשים והבן אדם הטיפש הזה קיבל הארכת כהונה לקבל עוד משכורות על דברי ההבל שלו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גורג חורש
צילום: תמר מצפי

יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל

ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש
יוניון החזקות, שבבעלות ג'ורג' חורש, תפעיל את רשת דקטלון בישראל תחת מודל זכיינות. דקטלון, שפעלה עד כה ישירות בארץ מאז כניסתה ב-2017, תעביר את הפעילות לידיים מקומיות, מהלך גלובלי של הרשת שמיושם כעת גם במדינות נוספות. חורש, שגבר על מתמודדים כמו קבוצת פוקס פוקס -0.62%   של הראל ויזל ומובמנט  (בעלת רשת בש־גל), צפוי להשקיע מעל 100 מיליון שקל ברכישת הפעילות המקומית, הכוללת את 11 הסניפים הקיימים, המלאי, זכויות השכירות והתשתיות. העסקה עדיין ממתינה לאישור רשות התחרות. לצד הרכישה, חורש מתכנן השקעות נרחבות: חידוש מראה הסניפים, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, שיפור חוויית הקנייה והרחבת פריסת הסניפים – מהלך שמסמן את כניסתו הרשמית של יוניון לעולם הספורט והוולנס, נוסף על פעילותו בתחומי האופנה, הרכב, הנדל"ן והפיננסים.

דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל. 

מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל. 

לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה. 

העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה בתנאים מסוימים אם יידרשו.