"אי אפשר להתעלם, מתחת לאף - פרויקט הסיבים של חח"י מתקדם וזה בעייתי לבזק"

כך לפי לידר. השוק אמנם לא מאמין שפרויקט הסיבים של חברת החשמל ייצא בסופו של דבר אל הפועל אך אתמול התקבל האישור מצד האוצר. מה תהיה ההשפעה על בזק?
רקפת סלע | (3)

משרד האוצר חתם אתמול על היתר המאפשר לחברת חשמל לעסוק בפעילות תקשורת. אם לפני שנתיים המחשבה כי חברת החשמל תיכנס לתחום נראתה דימיונית או לפחות בסיכוי קלוש, אט-אט הפרויקט בכל זאת מתקדם. המשמעות של ההיתר ברורה - ההיערכות הממשלתית להקמת תשתית כלל ארצית באיכות ובזמינות חסרות תקדים. והמשמעות לגבי חברת בזק והוט ברורה - תחרות.

בשלב זה, הקונסורציום בראשות חברת "ויה אירופה" השבדית, כבר הגיש את כל המסמכים לשלב הנוכחי של המכרז שעורכת חברת חשמל ביחד עם משרד האוצר. המכרז הוא למשקיע פרטי. חברת החשמל, ככל הנראה, תיתן את אישורה בעוד כחודש ותוך מספר חודשים הפרויקט אמור לצאת לדרך.

"בשלב זה השוק מאוד ספקטי. החברות שניגשו למכרז הן לא קונגלומרט בשוק התקשורת, עלות הפרויקט מוערכת בכ-5 מיליארד שקל וניצב סימן שאלה מאוד גדול בנוגע לכדאיות הפרויקט. אולם הפרויקט בכל זאת ממשיך להתקדם", אומרת סבינה פודבל, אנליסטית התקשורת בלידר שוקי הון, ל-Bizportal.

"בשלב זה צריך לבדוק עד כמה נכון להתעלם מהתרחיש. מתחת לאף זה בכל זאת קורה ויכול להיות בעייתי עבור בזק. חברת התקשורת הישראלית, מצידה, טוענת שהפרויקט לעולם לא ייצא אל הפועל. חברת החשמל מנגד, טוענת שזה מתקדם בהילוך גבוה", מוסיפה פודבל.

לגבי תמחור המניה, אומרת אנליסטית התקשורת של לידר שוקי הון כי "מה שבטוח זה שהשוק מתמחר את התרחיש בצורה חלקית, אם בכלל. המניה אומנם לא מתנהגת טוב, אבל נראה שאף אחד לא מאמין זה יקרה. גם אם השוק ייתן לזה משקל מסויים בהמשך, הסקפטיות תימשך. להערכתי, במידה והפרויקט ייצא אל הפועל, רק ב-2013-2014 נראה את ההפנמה של השוק".

נציין כי חברת החשמל מסרה אתמול כי פריסת הרשת צפויה להתחיל לקראת סוף שנת 2013, עם השלמת היערכות משרדי הממשלה והשלמת ההליך המכרזי. היתרון ברשת היא שזו תוכל לספק שירותי אינטרנט במהירות שטרם נראתה בישראל של כ-1 ג'יגה-ביט.

עוד משתנים בצריך לקחת בחשבון: שחקן חדש-ישן בפרטנר, התחרות בסלולר והשר החדש שיכנס למשרד

נקודה נוספת שצריכה להיכנס לחשבון היא עסקת סבן שצפוייה להיסגר בימים הקרובים. בעל השליטה החדש, חיים סבן, ככל הנראה ימנה את שלמה רודב, שכיהן כיו"ר בזק בעבר, ליו"ר פרטנר. השוק וודאי יתעמק באג'נדה של היו"ר החדש וייתכן שבהתבסס על ניסיונו, הוא יביא עימו "אינסייט" חשוב בנושא השוק הקווי והשוק הסיטונאי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תחטוף 28/01/2013 15:35
    הגב לתגובה זו
    בזק בכוננות ספיגה, המחיר שלה גבוה מידי. אין שם זרים. להערכתי 20%-30% למטה תוך כמה חודשים עד שנה. אני שורט שם 100K!
  • 1.
    ואיפה ההפרדה המבנית שהובטחה לבזק ? (ל"ת)
    מ 28/01/2013 15:31
    הגב לתגובה זו
  • זה כבר ברור וידוע - האפסייד היחידי במניה (ל"ת)
    שלמה 28/01/2013 15:36
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.82%   והכסף כסף 1.22%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.