"אי אפשר להתעלם, מתחת לאף - פרויקט הסיבים של חח"י מתקדם וזה בעייתי לבזק"

כך לפי לידר. השוק אמנם לא מאמין שפרויקט הסיבים של חברת החשמל ייצא בסופו של דבר אל הפועל אך אתמול התקבל האישור מצד האוצר. מה תהיה ההשפעה על בזק?
רקפת סלע | (3)

משרד האוצר חתם אתמול על היתר המאפשר לחברת חשמל לעסוק בפעילות תקשורת. אם לפני שנתיים המחשבה כי חברת החשמל תיכנס לתחום נראתה דימיונית או לפחות בסיכוי קלוש, אט-אט הפרויקט בכל זאת מתקדם. המשמעות של ההיתר ברורה - ההיערכות הממשלתית להקמת תשתית כלל ארצית באיכות ובזמינות חסרות תקדים. והמשמעות לגבי חברת בזק והוט ברורה - תחרות.

בשלב זה, הקונסורציום בראשות חברת "ויה אירופה" השבדית, כבר הגיש את כל המסמכים לשלב הנוכחי של המכרז שעורכת חברת חשמל ביחד עם משרד האוצר. המכרז הוא למשקיע פרטי. חברת החשמל, ככל הנראה, תיתן את אישורה בעוד כחודש ותוך מספר חודשים הפרויקט אמור לצאת לדרך.

"בשלב זה השוק מאוד ספקטי. החברות שניגשו למכרז הן לא קונגלומרט בשוק התקשורת, עלות הפרויקט מוערכת בכ-5 מיליארד שקל וניצב סימן שאלה מאוד גדול בנוגע לכדאיות הפרויקט. אולם הפרויקט בכל זאת ממשיך להתקדם", אומרת סבינה פודבל, אנליסטית התקשורת בלידר שוקי הון, ל-Bizportal.

"בשלב זה צריך לבדוק עד כמה נכון להתעלם מהתרחיש. מתחת לאף זה בכל זאת קורה ויכול להיות בעייתי עבור בזק. חברת התקשורת הישראלית, מצידה, טוענת שהפרויקט לעולם לא ייצא אל הפועל. חברת החשמל מנגד, טוענת שזה מתקדם בהילוך גבוה", מוסיפה פודבל.

לגבי תמחור המניה, אומרת אנליסטית התקשורת של לידר שוקי הון כי "מה שבטוח זה שהשוק מתמחר את התרחיש בצורה חלקית, אם בכלל. המניה אומנם לא מתנהגת טוב, אבל נראה שאף אחד לא מאמין זה יקרה. גם אם השוק ייתן לזה משקל מסויים בהמשך, הסקפטיות תימשך. להערכתי, במידה והפרויקט ייצא אל הפועל, רק ב-2013-2014 נראה את ההפנמה של השוק".

נציין כי חברת החשמל מסרה אתמול כי פריסת הרשת צפויה להתחיל לקראת סוף שנת 2013, עם השלמת היערכות משרדי הממשלה והשלמת ההליך המכרזי. היתרון ברשת היא שזו תוכל לספק שירותי אינטרנט במהירות שטרם נראתה בישראל של כ-1 ג'יגה-ביט.

עוד משתנים בצריך לקחת בחשבון: שחקן חדש-ישן בפרטנר, התחרות בסלולר והשר החדש שיכנס למשרד

נקודה נוספת שצריכה להיכנס לחשבון היא עסקת סבן שצפוייה להיסגר בימים הקרובים. בעל השליטה החדש, חיים סבן, ככל הנראה ימנה את שלמה רודב, שכיהן כיו"ר בזק בעבר, ליו"ר פרטנר. השוק וודאי יתעמק באג'נדה של היו"ר החדש וייתכן שבהתבסס על ניסיונו, הוא יביא עימו "אינסייט" חשוב בנושא השוק הקווי והשוק הסיטונאי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תחטוף 28/01/2013 15:35
    הגב לתגובה זו
    בזק בכוננות ספיגה, המחיר שלה גבוה מידי. אין שם זרים. להערכתי 20%-30% למטה תוך כמה חודשים עד שנה. אני שורט שם 100K!
  • 1.
    ואיפה ההפרדה המבנית שהובטחה לבזק ? (ל"ת)
    מ 28/01/2013 15:31
    הגב לתגובה זו
  • זה כבר ברור וידוע - האפסייד היחידי במניה (ל"ת)
    שלמה 28/01/2013 15:36
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

עודד טהורי
צילום: אפשרת קופר
ראיון

מנ"כל ג'ין טכנולוגיות: "צבר ההזמנות שלנו כבר מגיע למספרים שמגרדים מלמטה את ה-10 מיליון דולר"

מנכ״ל ג׳ין טכנולוג׳יס עודד טהורי מדבר על המעבר מהוכחת יכולת לחוזים גדולים, על ההפרדה לפעילות הביטחונית, על השנה האחרונה של החברה, ועל הצפי להכנסות משמעותיות מחו״ל במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |

ג׳ין טכנולוגיות ג'ין טכנולוגיות 8.44%  , שמפתחת פלטפורמה מאובטחת להטמעה וניהול של יישומי בינה מלאכותית בארגונים גדולים, עם דגש על שילוב בתוך מערכות קיימות ובקרה תפעולית כמו ניהול מודלים, הרשאות ואנליטיקה, מקבלת הזמנה נוספת מלקוח קיים מהזירה הביטחונית בהיקף של כ-4.4 מיליון שקל. ההזמנה היא לתקופה של שנה, וכוללת פיתוח, התאמה והטמעה של יכולות בינה מלאכותית לצד ליווי מקצועי בתוך תשתית אבטחה גבוהה שמוגדרת כחלק מתפעול שוטף בארגון. 

עלינו לשיחה עם מנכ״ל החברה, עודד טהורי, ודיברנו על השנה האחרונה, ההתרחבות בשוק הביטחוני, והכיוון קדימה לשנת 2026, כולל איך העסקה האחרונה משתלבת בתמונה.

מניית ג׳ין טכנולוגיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כמעט 266 מיליון שקל, ובטווח של בין 5-6 שקל למניה. בחודש האחרון עלתה המניה בכמעט 55%, מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-126%, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה מצטברת של כ-145%.

בריאיון טהורי מצייר את השנה האחרונה כנקודת מעבר די ברורה. ״אני חושב שהחברה עברה מלהיות במצב של בנייה והוכחת יכולת בשוק ליכולות הטכנולוגיות שלה, לנקודה שהיכולות שלה מוכחות״, הוא אומר. מבחינתו, זה לא עניין של סיפור יפה אלא של החלטות רכש בארגונים גדולים. ״ארגונים מאוד מתלבטים עם איזה טכנולוגיות לעבוד, עם איזה ספקים לעבוד ועל מי להמר, וככל שרואים יותר חוזים בקנה מידה גדול, זה משקף אמון של הלקוחות ביכולות הטכנולוגיות שלנו״.


מה בעצם קונים פה בתוך הארגון

העסקה האחרונה לא נשענת על כלי נקודתי אלא על מעטפת הטמעה והפעלה. לפי פרטי ההתקשרות, השירותים כוללים פיתוח, התאמה והטמעה, יחד עם ליווי מקצועי, כשהפעילות מתבצעת בתוך סביבת אבטחה גבוהה. סביב זה יושבת תשתית תפעולית רחבה יותר, עם ניהול מודלים, בקרה תקציבית, אנליטיקה, חוויית משתמש, ויצירת סוכנים ואינטגרציות למערכות קיימות של הלקוח.