TV

שמואל האוזר: "השווקים הפיננסים בישראל התאוששו במהרה לאחר המשבר"

בכירים במשק טסו לניו יורק לועידת האוצר במטרה למשוך משקיעים לישראל וינהלו דיונים בפאנלים בנושאים שונים. שטייניץ: "לישראל יותר סטארטאפים מבריטניה, צרפת וגרמניה"
מערכת Bizportal | (1)

בניו יורק מתקיימת היום ועידת משרד האוצר והוול סטריט ג'ורנל שמתמקדת בפיתוח, חדשנות ועידוד השקעות בישראל. בועידה צפויים לנאום בכירים בממשלת ישראל ואנשי מפתח במגזר הפרטי.

את הועידה פתח שר הההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין. אחריו נאמו איל התקשורת היהודי רופרט מרדוק ושר האוצר, יובל שטייניץ. בפאנל הראשון ישתתפו סגן נשיא בסיטיגרופ, יאיר סרוסי, נשיא בנק הפועלים, פרופ' שמואל האוזר, נשיא רשות ניירות ערך הישראלית ושר האוצר שטייניץ. הדיונים כמובן מתקיימים בשפה האנגלית.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר אמר במהלך הדיונים בוועדה: "הסיכון הסיסטמי בישראל נמוך יחסית. הדבר בא לידי ביטוי בממד הפחד שהוא נמוך ודומה כמעט לימים שלפני המשבר שפרץ ב-2008. השווקים הפיננסים בישראל התאוששו במהרה לאחר פרוץ המשבר, והפגינו עמידות. אני מאמין שבמידה רבה, זוהי תוצאה של רגולציה איכותית ומאוזנת. רגולציה מקיפה היא תנאי הכרחי לאמון המשקיעים והיא תורמת ליציבות השווקים".

לטענת האוזר, התשתית החוקית בישראל מתקדמת מאד והיא דומה לזו של הכלכלות המפותחות בעולם. ביטוי לכך ניתן למצוא בבדיקה שקיימה משלחת של קרן המטבע (FSAP) שקבעה שישראל מדורגת במקום הראשון במספר הקריטריונים לפיהן דורגו כל כלכלות המערב.

יו"ר הרשות לניירות ערך התייחס למצב הרעוע שבו נמצא שוק ההון בישראל: "אתמול מיניתי ועדה שמטרתה לאתר דרכים להנגיש חברות מחקר ופיתוח לבורסה, באופן המאפשר להם לגייס הון מן הציבור, שלא התאפשר עד היום. השילוב של כסף רב בידי משקיעים מוסדיים ביחד עם היכולת לגייס הון בבורסה הוא צעד חשוב נוסף בהתפתחות שוק ההון".

שר האוצר, יובל שטייניץ: "בישראל יש יותר סטארטאפים מבריטניה, צרפת וגרמניה יחדיו. אצלנו תשלמו מס של 12% בלבד ובפריפריה מס החברות יורד ל-5%-6% עבור ענפי ההי-טק, הביוטכנולוגיה ואחרים, זהו המס הנמוך ביותר בעולם המערבי".

יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, אמר בכנס ובפגישות עם משקיעים כי "המשבר בשוק ההון הישראלי מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית עבור קרנות זרות מתמחות. "לעיתים דווקא גופים חיצונים שאינם מעורבים רגשית בשוק מסוגלים לנתח ולזהות מצבים של מכירת יתר והיווצרות הזדמנויות בתחום החוב". בנוסף, אמר סרוסי כי תגליות הגז הטבעי בחופי ישראל הן ההזדמנות הריאלית הגדולה בישראל כיום.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמוליק האוזר יו"ר הרשות הטוב ביותר שהיה בעשור האחרון!!! (ל"ת)
    ירון שם טוב 10/09/2012 17:13
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: