שמואל האוזר: "השווקים הפיננסים בישראל התאוששו במהרה לאחר המשבר"
בניו יורק מתקיימת היום ועידת משרד האוצר והוול סטריט ג'ורנל שמתמקדת בפיתוח, חדשנות ועידוד השקעות בישראל. בועידה צפויים לנאום בכירים בממשלת ישראל ואנשי מפתח במגזר הפרטי.
את הועידה פתח שר הההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין. אחריו נאמו איל התקשורת היהודי רופרט מרדוק ושר האוצר, יובל שטייניץ. בפאנל הראשון ישתתפו סגן נשיא בסיטיגרופ, יאיר סרוסי, נשיא בנק הפועלים, פרופ' שמואל האוזר, נשיא רשות ניירות ערך הישראלית ושר האוצר שטייניץ. הדיונים כמובן מתקיימים בשפה האנגלית.
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר אמר במהלך הדיונים בוועדה: "הסיכון הסיסטמי בישראל נמוך יחסית. הדבר בא לידי ביטוי בממד הפחד שהוא נמוך ודומה כמעט לימים שלפני המשבר שפרץ ב-2008. השווקים הפיננסים בישראל התאוששו במהרה לאחר פרוץ המשבר, והפגינו עמידות. אני מאמין שבמידה רבה, זוהי תוצאה של רגולציה איכותית ומאוזנת. רגולציה מקיפה היא תנאי הכרחי לאמון המשקיעים והיא תורמת ליציבות השווקים".
לטענת האוזר, התשתית החוקית בישראל מתקדמת מאד והיא דומה לזו של הכלכלות המפותחות בעולם. ביטוי לכך ניתן למצוא בבדיקה שקיימה משלחת של קרן המטבע (FSAP) שקבעה שישראל מדורגת במקום הראשון במספר הקריטריונים לפיהן דורגו כל כלכלות המערב.
יו"ר הרשות לניירות ערך התייחס למצב הרעוע שבו נמצא שוק ההון בישראל: "אתמול מיניתי ועדה שמטרתה לאתר דרכים להנגיש חברות מחקר ופיתוח לבורסה, באופן המאפשר להם לגייס הון מן הציבור, שלא התאפשר עד היום. השילוב של כסף רב בידי משקיעים מוסדיים ביחד עם היכולת לגייס הון בבורסה הוא צעד חשוב נוסף בהתפתחות שוק ההון".
שר האוצר, יובל שטייניץ: "בישראל יש יותר סטארטאפים מבריטניה, צרפת וגרמניה יחדיו. אצלנו תשלמו מס של 12% בלבד ובפריפריה מס החברות יורד ל-5%-6% עבור ענפי ההי-טק, הביוטכנולוגיה ואחרים, זהו המס הנמוך ביותר בעולם המערבי".
יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, אמר בכנס ובפגישות עם משקיעים כי "המשבר בשוק ההון הישראלי מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית עבור קרנות זרות מתמחות. "לעיתים דווקא גופים חיצונים שאינם מעורבים רגשית בשוק מסוגלים לנתח ולזהות מצבים של מכירת יתר והיווצרות הזדמנויות בתחום החוב". בנוסף, אמר סרוסי כי תגליות הגז הטבעי בחופי ישראל הן ההזדמנות הריאלית הגדולה בישראל כיום.
- 1.שמוליק האוזר יו"ר הרשות הטוב ביותר שהיה בעשור האחרון!!! (ל"ת)ירון שם טוב 10/09/2012 17:13הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה - חוזרים לעליות?
ב-18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן הציפיות הן לירידה של כחצי אחוז בנתוני האינפלציה - מה עשוי להשפיע בעיקר על המדד?
הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם.
אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים.
מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך - קרנות נאמנות מצליחות על פני זמן. ניתוח של גיא טל - המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
לקראת מדד המחירים לצרכן - מה הציפיות ואיזה נתון יתפוס את תשומת הלב? אחרי מדד אוקטובר שהפתיע קצת כלפי מעלה, הציפייה למדד נובמבר שיפורסם היום ב-18:30 היא לתיקון חד יחסית, עם ירידה של כ-0.4%-0.5% כך מעריכים גם במזרחי טפחות. עיקר ההשפעה תגיא בגלל היציאה מתקופת חגי תשרי, ובעיקר מסעיף הטיסות לחו"ל. נובמבר התאפיין בכמות גבוהה יחסית של ישראלים שטסו, אך מנגד מחירי הטיסות עצמם היו אלו שתרמו במידה רבה להפתעה החיובית באוקטובר, וכעת הציפייה היא לתיקון מהכיוון הזה. בסעיף המזון התמונה מורכבת יותר, היסטורית נרשמו בנובמבר ירידות אחרי התייקרויות החגים, אבל בשנים האחרונות נרשמת דווקא מגמת עלייה. גם האומדן הנוכחי מצביע על עלייה קלה, אם כי ירידה צפויה במחירי פירות וירקות, עונתית ועל פי האומדנים, אמורה לקזז חלק גדול מההשפעה. סעיף הדיור ממשיך להיות נקודת אי-ודאות, אחרי שני מדדים רצופים מפתיעים כלפי מטה, למרות נתונים שממשיכים להצביע על עליות בשכירויות בחוזים חדשים. קצב העלייה השנתי התמתן ל-3.6%, שפל של שנה, וההערכה היא שהפער בין הנתונים למדד ייסגר, אך עדיין לא ברור באיזה כיוון.
- עין שלישית זינקה 10% אר פי אופטיקל כ-7%; מניות השבבים נפלו - נעילה שלילית במדדים
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנחה שהמדד יעמוד בצפי, האינפלציה תישאר סביב 2.5%, כשמדובר בעוד חודש כמעט נטול השפעות מדיניות, כזה שמקרב את יציאת השפעות המע"מ וההתייקרויות של תחילת 2024 מהחישוב השנתי. גם אם מחירי החשמל, המים והארנונה יעלו, ההערכה היא שהעליות יהיו מתונות יותר מאלה שנרשמו בינואר האחרון, ולא ישנו את תוואי ההתמתנות. לכך מצטרפת גם ציפייה לירידה במחירי הדלק בינואר, על רקע שקל חזק ומחירי נפט נמוכים, מה שעשוי לדחוף את האינפלציה הכוללת לאזור 1.9%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. למרות הירידה בציפיות האינפלציה, ציפיות הריבית הגיבו באופן מוגבל בלבד. בבנק ישראל ממשיכים להצביע על סיכונים אפשריים, בעיקר גיאופוליטיים ופיסקליים, בעוד שהביקושים המקומיים לבדם, לאור היציבות במדד אמון הצרכנים, אינם נראים בשלב זה כגורם שמאיים להחזיר את האינפלציה למגמת עלייה - מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
