TV

שמואל האוזר: "השווקים הפיננסים בישראל התאוששו במהרה לאחר המשבר"

בכירים במשק טסו לניו יורק לועידת האוצר במטרה למשוך משקיעים לישראל וינהלו דיונים בפאנלים בנושאים שונים. שטייניץ: "לישראל יותר סטארטאפים מבריטניה, צרפת וגרמניה"
מערכת Bizportal | (1)

בניו יורק מתקיימת היום ועידת משרד האוצר והוול סטריט ג'ורנל שמתמקדת בפיתוח, חדשנות ועידוד השקעות בישראל. בועידה צפויים לנאום בכירים בממשלת ישראל ואנשי מפתח במגזר הפרטי.

את הועידה פתח שר הההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין. אחריו נאמו איל התקשורת היהודי רופרט מרדוק ושר האוצר, יובל שטייניץ. בפאנל הראשון ישתתפו סגן נשיא בסיטיגרופ, יאיר סרוסי, נשיא בנק הפועלים, פרופ' שמואל האוזר, נשיא רשות ניירות ערך הישראלית ושר האוצר שטייניץ. הדיונים כמובן מתקיימים בשפה האנגלית.

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר אמר במהלך הדיונים בוועדה: "הסיכון הסיסטמי בישראל נמוך יחסית. הדבר בא לידי ביטוי בממד הפחד שהוא נמוך ודומה כמעט לימים שלפני המשבר שפרץ ב-2008. השווקים הפיננסים בישראל התאוששו במהרה לאחר פרוץ המשבר, והפגינו עמידות. אני מאמין שבמידה רבה, זוהי תוצאה של רגולציה איכותית ומאוזנת. רגולציה מקיפה היא תנאי הכרחי לאמון המשקיעים והיא תורמת ליציבות השווקים".

לטענת האוזר, התשתית החוקית בישראל מתקדמת מאד והיא דומה לזו של הכלכלות המפותחות בעולם. ביטוי לכך ניתן למצוא בבדיקה שקיימה משלחת של קרן המטבע (FSAP) שקבעה שישראל מדורגת במקום הראשון במספר הקריטריונים לפיהן דורגו כל כלכלות המערב.

יו"ר הרשות לניירות ערך התייחס למצב הרעוע שבו נמצא שוק ההון בישראל: "אתמול מיניתי ועדה שמטרתה לאתר דרכים להנגיש חברות מחקר ופיתוח לבורסה, באופן המאפשר להם לגייס הון מן הציבור, שלא התאפשר עד היום. השילוב של כסף רב בידי משקיעים מוסדיים ביחד עם היכולת לגייס הון בבורסה הוא צעד חשוב נוסף בהתפתחות שוק ההון".

שר האוצר, יובל שטייניץ: "בישראל יש יותר סטארטאפים מבריטניה, צרפת וגרמניה יחדיו. אצלנו תשלמו מס של 12% בלבד ובפריפריה מס החברות יורד ל-5%-6% עבור ענפי ההי-טק, הביוטכנולוגיה ואחרים, זהו המס הנמוך ביותר בעולם המערבי".

יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, אמר בכנס ובפגישות עם משקיעים כי "המשבר בשוק ההון הישראלי מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית עבור קרנות זרות מתמחות. "לעיתים דווקא גופים חיצונים שאינם מעורבים רגשית בשוק מסוגלים לנתח ולזהות מצבים של מכירת יתר והיווצרות הזדמנויות בתחום החוב". בנוסף, אמר סרוסי כי תגליות הגז הטבעי בחופי ישראל הן ההזדמנות הריאלית הגדולה בישראל כיום.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמוליק האוזר יו"ר הרשות הטוב ביותר שהיה בעשור האחרון!!! (ל"ת)
    ירון שם טוב 10/09/2012 17:13
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.