שמואל האוזר: "השווקים הפיננסים בישראל התאוששו במהרה לאחר המשבר"
בניו יורק מתקיימת היום ועידת משרד האוצר והוול סטריט ג'ורנל שמתמקדת בפיתוח, חדשנות ועידוד השקעות בישראל. בועידה צפויים לנאום בכירים בממשלת ישראל ואנשי מפתח במגזר הפרטי.
את הועידה פתח שר הההסברה והתפוצות, יולי אדלשטיין. אחריו נאמו איל התקשורת היהודי רופרט מרדוק ושר האוצר, יובל שטייניץ. בפאנל הראשון ישתתפו סגן נשיא בסיטיגרופ, יאיר סרוסי, נשיא בנק הפועלים, פרופ' שמואל האוזר, נשיא רשות ניירות ערך הישראלית ושר האוצר שטייניץ. הדיונים כמובן מתקיימים בשפה האנגלית.
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר אמר במהלך הדיונים בוועדה: "הסיכון הסיסטמי בישראל נמוך יחסית. הדבר בא לידי ביטוי בממד הפחד שהוא נמוך ודומה כמעט לימים שלפני המשבר שפרץ ב-2008. השווקים הפיננסים בישראל התאוששו במהרה לאחר פרוץ המשבר, והפגינו עמידות. אני מאמין שבמידה רבה, זוהי תוצאה של רגולציה איכותית ומאוזנת. רגולציה מקיפה היא תנאי הכרחי לאמון המשקיעים והיא תורמת ליציבות השווקים".
לטענת האוזר, התשתית החוקית בישראל מתקדמת מאד והיא דומה לזו של הכלכלות המפותחות בעולם. ביטוי לכך ניתן למצוא בבדיקה שקיימה משלחת של קרן המטבע (FSAP) שקבעה שישראל מדורגת במקום הראשון במספר הקריטריונים לפיהן דורגו כל כלכלות המערב.
יו"ר הרשות לניירות ערך התייחס למצב הרעוע שבו נמצא שוק ההון בישראל: "אתמול מיניתי ועדה שמטרתה לאתר דרכים להנגיש חברות מחקר ופיתוח לבורסה, באופן המאפשר להם לגייס הון מן הציבור, שלא התאפשר עד היום. השילוב של כסף רב בידי משקיעים מוסדיים ביחד עם היכולת לגייס הון בבורסה הוא צעד חשוב נוסף בהתפתחות שוק ההון".
שר האוצר, יובל שטייניץ: "בישראל יש יותר סטארטאפים מבריטניה, צרפת וגרמניה יחדיו. אצלנו תשלמו מס של 12% בלבד ובפריפריה מס החברות יורד ל-5%-6% עבור ענפי ההי-טק, הביוטכנולוגיה ואחרים, זהו המס הנמוך ביותר בעולם המערבי".
יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, אמר בכנס ובפגישות עם משקיעים כי "המשבר בשוק ההון הישראלי מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית עבור קרנות זרות מתמחות. "לעיתים דווקא גופים חיצונים שאינם מעורבים רגשית בשוק מסוגלים לנתח ולזהות מצבים של מכירת יתר והיווצרות הזדמנויות בתחום החוב". בנוסף, אמר סרוסי כי תגליות הגז הטבעי בחופי ישראל הן ההזדמנות הריאלית הגדולה בישראל כיום.
- 1.שמוליק האוזר יו"ר הרשות הטוב ביותר שהיה בעשור האחרון!!! (ל"ת)ירון שם טוב 10/09/2012 17:13הגב לתגובה זו

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
