שטייניץ: "היעד המרכזי גם בתקציב החדש - צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה"

שר האוצר: "זו טעות לחשוב שאפשר לנפח את הכלכלה על ידי הזרמות תמריצים אדירות, כדי להגדיל באופן מלאכותי את הפעילות הכלכלית, ומצד שני לעודד גם השקעות ובניה לטווח ארוך"
יעל גרונטמן | (6)

"קבעתי והצהרתי על יעד מרכזי בתקציב החדש שגם עומד בראש סדר העדיפויות העולמי - צמיחה גבוהה ככל האפשר ואבטלה נמוכה ככל האפשר", אמר היום שר האוצר, יובל שטייניץ בוועידה לחיזוק המגזר העסקי בישראל, ECONOMIX.IL, והוסיף "אם אתה נכשל בצמיחה ובאבטלה ובנתוני המאקרו - נכשלת מבחינה כלכלית. שאלת ניהול המאקרו של כלכלת המדינה קריטית תמיד ובמיוחד בשנות המשבר הגלובלי".

"אסור ששום פופוליזם זול, ושום מחאה חברתית, ושום הלכי רוח כאלה ואחרים יסיטו אותנו מהנושא העיקרי של צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה. לשם כך דרושה קודם כל שמירה על התקציב והמשמעת התקציבית. יהיה גידול בתקציב אבל אנחנו מתכוונים לשמור על הכלל הפיסקלי. צריך לשמור על גירעון סביר על מנת לשמור על תדמיתה של מדינת ישראל כמדינה בטוחה יחסית למדינות העולם. האחריות חייבת לנצח את הפופוליזם

"זו טעות לחשוב שאפשר לנפח את הכלכלה על ידי הזרמות תמריצים אדירות כדי להגדיל באופן מלאכותי את הפעילות הכלכלית ומצד שני לעודד גם השקעות ובניה לטווח ארוך. מדינות רבות חשבו שיוכלו לאחוז את המקל בשני קצותיו. אנחנו בחרנו באסטרטגיה של השקעות לטווח ארוך ואכן בניגוד למגמה העולמית מאז סוף 2009 רמת ההשקעות הקבועות במשק גדלה מעל ל-35%, מה שהוביל גם לגידול בתעסוקה, ועל הדבר הזה צריך לשמור מכל משמר.

"המגזר העסקי הוא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל. המדינה משרתת את הציבור ואת המגזר העסקי. הממשלה לא אמורה להיות היצרן הגדול במשק, אלא המזגר הפרטי וכך ראוי ורצוי שיהיה.

"אכן, המגזר העסקי מצוי תחת מתקפה שכוללת גם ביקורת והתלהמות ובמקרים מסויימים גם גובלת בהסתה. כשהמורל נמוך גם המוטיבציה להשקיע נמוכה. אני אומר באופן ברור - מותר להרוויח. זו מטרה לגיטימית של המגזר העסקי. את ההתלהמות כנגד המגזר העסקי צריך לעצור ולא צריך לחשוש לבקר את המחאה, שבחלקה כללה התלהמות כנגד הסקטור העסקי, ובחלקה היה בה עיוורון למלחמת העולם הכלכלית שעוברת על העולם. אי אפשר לנהל את ענייני המדינה כאילו אנו אי בודד בים. המטרה המרכזית של הממשלה היא קרב ההגנה על כלכלת ישראל.

"את המגזר העסקי ואת ההשקעות במשק אנחנו מעודדים במגוון נרחב של צעדים. לפני שנה החלטתי להאריך ולהרחיב את כל התוכניות של ההלוואות של המדינה לעסקים קטנים ובינוניים והרחבנו את התוכניות האלה לכל הבנקים. אנחנו משתדלים לחזק את היצואנים. ממש בימים אלה אנחנו הולכם להשקיע בקרן שיווק שתשקיע בעזרה ליצואנים לשווק את תוצרתם בעולם, זה יקרה בשבועות הקרובים ואנחנו גם ממשיכים להשקיע בחוק עידוד השקעות הון שעושה אבחנה בין חברות יצואניות גלובליות שמקבלות הטבות מס של 12% במרכז הארץ ו-6% בפריפריה. זה המגזר היצרני שמקבל מאיתנו עידוד נוסף.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שפוי 12/06/2012 12:35
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר יוצא בהצהרה שהמטרה שלו לעודד צמיחהולעודד תעסוקה והוא שוכח שכדי להשיג יעדים אלה הוא חייב לעודד משקיעים זרים לבא לארץ..הוא מתעלם מהעובדה שמשקיעים זרים לא רק שלא באים אלא אפילו נוטשים כשמי שאחראי לכך בעצם הוא האוצר- עם הבירוקרטיה המסורבלת..עול המיסים וזאת מלבד הבעיות הבטחוניות..אתה רוצה שמשקיעים זרים יבואו? תן להם סיבה...תוריד מס חברות על משקיעים זרים(לא אמרתי לפטור- רק להוריד)..תוריד מס על רווחי הון ממשקיעים זרים.. תסבסד להם עלות שכר(במקום לשלם דמי אבטלה- תן את דמי האבטלה כסיבסוד למשקיעים זרים שיעסיקו אותם)-תן להם ערבויות לפיצויים אם ייאלצו להשבית מפעלים בגין מצב בטחוני (מלחמה למשל)...ותן העדפה למי שיפנה משאבים לאזורי פיתוח...למד מספיר זל שידע איך למשוך משקיעים זרים בתקופה שבה המשק היה פחות איתן מהמצב היום אבל זה מר שטיניץ לא לומדים באוניברסיטה....זה חוכמת חיים.. זה חזון...זה להיות פחות פולטיקאי ועסקן ויותר מדינאי שרואה קדימה....אל תהיה טקטיקן קטן שמנצח קרב אחד או שניים אבל נכשל כאסטרטג וכך תפסיד במערכה הכוללת
  • 4.
    בנטוב 12/06/2012 11:29
    הגב לתגובה זו
    הגיע בשורה משמחת אפשר להגיד את האימרה השמיים הם הגבול בהצלחה למדיגוס ולביומד הישראלי
  • 3.
    אחי 12/06/2012 10:58
    הגב לתגובה זו
    הסוציאליסטים קפצו על העגלה, וכל הרעיון של להפסיק לסבסד מגזרים עושקים הפך למצב ההפוך בו יותר תקציבים הולכים לשם..
  • תומך במחאה 12/06/2012 11:21
    הגב לתגובה זו
    כל ממשלה שפויה היתה מבינה שהתסיסה והתסכול בקרב רוב העם הגיעו לרמות כה גבוהות ולכן הגיע הזמן להפסיק עם סבסוד של מגזרים עושקים כמו חרדים ולהפנות את המשאבים לבריאות, חינוך, תחבורה, רווחה כך שרוב העם יקבל תמורה ראויה למיסים והמחירים הגבוהים שהוא משלם בארץ . אבל הממשלה העקומה שלנו רוצה להמשיך לממן פרזיטים ולשחד מפלגות פוליטיות ולכן מעלה מיסים.
  • 2.
    משקרים אתכם 12/06/2012 10:43
    הגב לתגובה זו
    פשוט מאוד!!! מידי שנה פחות ופחות אנשים יוצאים לחפש עבודה ופשוט יוצאים ממעגל התעסוקה. ככה שבפועל אנחנו 7 מיליון אזרחים ורק3מיליון בכלל יוצאים לעבוד או מחפשים עבודה. לכן אם היו יוצאים כל מי שמלאו לו 18 עד גיל הפנסיה היה לנו 20 אחוז אבטלה כמו בספרד. לכן הפוליטיקאים שאלופים לשחק עם מספרים מצליחים כל כך בטיפול באבטלה. אנחנו נמשיך להיות חמורים ולמממן את הציבור הערבי והדתי.
  • 1.
    זה יחסוך המון כסף 12/06/2012 10:40
    הגב לתגובה זו
    תמיכה בבחורי ישבות שלא עובדים, הנחות בארנונה לחרדים, דיור מסובסד , קצבאות ילדים , ועוד הרבה הטבות אחרות שציבור חילוני, עובד לא זוכה להנות מהן. זהו שוחד פוליטי שבכל מדינה מתוקנת היה נחשב כשחיתות שעליה הולכים לכלא. אם תתחילו לצמצם את ההטבות השערורייתיות האלה , זה יחסוך מיליארדים, ואז לא יהיה צריך להעלות מע"מ.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים