שטייניץ: "היעד המרכזי גם בתקציב החדש - צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה"

שר האוצר: "זו טעות לחשוב שאפשר לנפח את הכלכלה על ידי הזרמות תמריצים אדירות, כדי להגדיל באופן מלאכותי את הפעילות הכלכלית, ומצד שני לעודד גם השקעות ובניה לטווח ארוך"
יעל גרונטמן | (6)

"קבעתי והצהרתי על יעד מרכזי בתקציב החדש שגם עומד בראש סדר העדיפויות העולמי - צמיחה גבוהה ככל האפשר ואבטלה נמוכה ככל האפשר", אמר היום שר האוצר, יובל שטייניץ בוועידה לחיזוק המגזר העסקי בישראל, ECONOMIX.IL, והוסיף "אם אתה נכשל בצמיחה ובאבטלה ובנתוני המאקרו - נכשלת מבחינה כלכלית. שאלת ניהול המאקרו של כלכלת המדינה קריטית תמיד ובמיוחד בשנות המשבר הגלובלי".

"אסור ששום פופוליזם זול, ושום מחאה חברתית, ושום הלכי רוח כאלה ואחרים יסיטו אותנו מהנושא העיקרי של צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה. לשם כך דרושה קודם כל שמירה על התקציב והמשמעת התקציבית. יהיה גידול בתקציב אבל אנחנו מתכוונים לשמור על הכלל הפיסקלי. צריך לשמור על גירעון סביר על מנת לשמור על תדמיתה של מדינת ישראל כמדינה בטוחה יחסית למדינות העולם. האחריות חייבת לנצח את הפופוליזם

"זו טעות לחשוב שאפשר לנפח את הכלכלה על ידי הזרמות תמריצים אדירות כדי להגדיל באופן מלאכותי את הפעילות הכלכלית ומצד שני לעודד גם השקעות ובניה לטווח ארוך. מדינות רבות חשבו שיוכלו לאחוז את המקל בשני קצותיו. אנחנו בחרנו באסטרטגיה של השקעות לטווח ארוך ואכן בניגוד למגמה העולמית מאז סוף 2009 רמת ההשקעות הקבועות במשק גדלה מעל ל-35%, מה שהוביל גם לגידול בתעסוקה, ועל הדבר הזה צריך לשמור מכל משמר.

"המגזר העסקי הוא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל. המדינה משרתת את הציבור ואת המגזר העסקי. הממשלה לא אמורה להיות היצרן הגדול במשק, אלא המזגר הפרטי וכך ראוי ורצוי שיהיה.

"אכן, המגזר העסקי מצוי תחת מתקפה שכוללת גם ביקורת והתלהמות ובמקרים מסויימים גם גובלת בהסתה. כשהמורל נמוך גם המוטיבציה להשקיע נמוכה. אני אומר באופן ברור - מותר להרוויח. זו מטרה לגיטימית של המגזר העסקי. את ההתלהמות כנגד המגזר העסקי צריך לעצור ולא צריך לחשוש לבקר את המחאה, שבחלקה כללה התלהמות כנגד הסקטור העסקי, ובחלקה היה בה עיוורון למלחמת העולם הכלכלית שעוברת על העולם. אי אפשר לנהל את ענייני המדינה כאילו אנו אי בודד בים. המטרה המרכזית של הממשלה היא קרב ההגנה על כלכלת ישראל.

"את המגזר העסקי ואת ההשקעות במשק אנחנו מעודדים במגוון נרחב של צעדים. לפני שנה החלטתי להאריך ולהרחיב את כל התוכניות של ההלוואות של המדינה לעסקים קטנים ובינוניים והרחבנו את התוכניות האלה לכל הבנקים. אנחנו משתדלים לחזק את היצואנים. ממש בימים אלה אנחנו הולכם להשקיע בקרן שיווק שתשקיע בעזרה ליצואנים לשווק את תוצרתם בעולם, זה יקרה בשבועות הקרובים ואנחנו גם ממשיכים להשקיע בחוק עידוד השקעות הון שעושה אבחנה בין חברות יצואניות גלובליות שמקבלות הטבות מס של 12% במרכז הארץ ו-6% בפריפריה. זה המגזר היצרני שמקבל מאיתנו עידוד נוסף.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שפוי 12/06/2012 12:35
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר יוצא בהצהרה שהמטרה שלו לעודד צמיחהולעודד תעסוקה והוא שוכח שכדי להשיג יעדים אלה הוא חייב לעודד משקיעים זרים לבא לארץ..הוא מתעלם מהעובדה שמשקיעים זרים לא רק שלא באים אלא אפילו נוטשים כשמי שאחראי לכך בעצם הוא האוצר- עם הבירוקרטיה המסורבלת..עול המיסים וזאת מלבד הבעיות הבטחוניות..אתה רוצה שמשקיעים זרים יבואו? תן להם סיבה...תוריד מס חברות על משקיעים זרים(לא אמרתי לפטור- רק להוריד)..תוריד מס על רווחי הון ממשקיעים זרים.. תסבסד להם עלות שכר(במקום לשלם דמי אבטלה- תן את דמי האבטלה כסיבסוד למשקיעים זרים שיעסיקו אותם)-תן להם ערבויות לפיצויים אם ייאלצו להשבית מפעלים בגין מצב בטחוני (מלחמה למשל)...ותן העדפה למי שיפנה משאבים לאזורי פיתוח...למד מספיר זל שידע איך למשוך משקיעים זרים בתקופה שבה המשק היה פחות איתן מהמצב היום אבל זה מר שטיניץ לא לומדים באוניברסיטה....זה חוכמת חיים.. זה חזון...זה להיות פחות פולטיקאי ועסקן ויותר מדינאי שרואה קדימה....אל תהיה טקטיקן קטן שמנצח קרב אחד או שניים אבל נכשל כאסטרטג וכך תפסיד במערכה הכוללת
  • 4.
    בנטוב 12/06/2012 11:29
    הגב לתגובה זו
    הגיע בשורה משמחת אפשר להגיד את האימרה השמיים הם הגבול בהצלחה למדיגוס ולביומד הישראלי
  • 3.
    אחי 12/06/2012 10:58
    הגב לתגובה זו
    הסוציאליסטים קפצו על העגלה, וכל הרעיון של להפסיק לסבסד מגזרים עושקים הפך למצב ההפוך בו יותר תקציבים הולכים לשם..
  • תומך במחאה 12/06/2012 11:21
    הגב לתגובה זו
    כל ממשלה שפויה היתה מבינה שהתסיסה והתסכול בקרב רוב העם הגיעו לרמות כה גבוהות ולכן הגיע הזמן להפסיק עם סבסוד של מגזרים עושקים כמו חרדים ולהפנות את המשאבים לבריאות, חינוך, תחבורה, רווחה כך שרוב העם יקבל תמורה ראויה למיסים והמחירים הגבוהים שהוא משלם בארץ . אבל הממשלה העקומה שלנו רוצה להמשיך לממן פרזיטים ולשחד מפלגות פוליטיות ולכן מעלה מיסים.
  • 2.
    משקרים אתכם 12/06/2012 10:43
    הגב לתגובה זו
    פשוט מאוד!!! מידי שנה פחות ופחות אנשים יוצאים לחפש עבודה ופשוט יוצאים ממעגל התעסוקה. ככה שבפועל אנחנו 7 מיליון אזרחים ורק3מיליון בכלל יוצאים לעבוד או מחפשים עבודה. לכן אם היו יוצאים כל מי שמלאו לו 18 עד גיל הפנסיה היה לנו 20 אחוז אבטלה כמו בספרד. לכן הפוליטיקאים שאלופים לשחק עם מספרים מצליחים כל כך בטיפול באבטלה. אנחנו נמשיך להיות חמורים ולמממן את הציבור הערבי והדתי.
  • 1.
    זה יחסוך המון כסף 12/06/2012 10:40
    הגב לתגובה זו
    תמיכה בבחורי ישבות שלא עובדים, הנחות בארנונה לחרדים, דיור מסובסד , קצבאות ילדים , ועוד הרבה הטבות אחרות שציבור חילוני, עובד לא זוכה להנות מהן. זהו שוחד פוליטי שבכל מדינה מתוקנת היה נחשב כשחיתות שעליה הולכים לכלא. אם תתחילו לצמצם את ההטבות השערורייתיות האלה , זה יחסוך מיליארדים, ואז לא יהיה צריך להעלות מע"מ.
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91%   ומג'יק מג'יק 1.76%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?