גז טבעי כחול-לבן: מהי תרומתו לחיזוק היציבות האזורית?

בימים אלו של חוסר יציבות פוליטית וביטחונית, כשנראה שכל הגזרות הולכות ומתחממות, ישנו עוגן יציב שתורם לחיזוק בטחונה ומעמדה של ישראל. כך מחזקת מהפכת הגז הטבעי את מעמדה של ישראל כמעצמה אנרגטית, ותורמת להידוק שיתופי הפעולה בין מדינות האזור. זה רק נראה רחוק: כך נראתה המציאות לפני עידן הגז הטבעי במשך מרבית שנותיה, הייתה תלויה מדינת ישראל בגורמים חיצוניים שיספקו את האנרגיה הנחוצה לייצור חשמל. בהיעדר מקורות אנרגיה מקומיים וללא מערכת הולכת אנרגיה תוך-מדינתית, נאלצה ישראל להסתמך על ייבוא חומרי גלם מחו"ל לצורך ייצור חשמל. חשמל שמפעיל את המשק הישראלי על שלל חלקיו. הפחם והדלקים שיובאו לצורך הפקת החשמל הפכו לגורמים מובילים בזיהום האוויר שכולנו נושמים. כל אלו הפכו את ישראל ל"אי אנרגטי" מבודד, יצרו תלות כלכלית במדינות אחרות לצד תלות מדינית וביטחונית (די להיזכר בפיצוץ צינור הגז ממצרים לישראל לפני פחות מעשור – שהוביל להפסקת הזרמת הגז ממצרים בעידן שלפני תגליות הגז הישראליות). במציאות זו אספקת אנרגיה קבועה ותקינה הצריכה תחזוק של היחסים עם ספקיות חומרי הגלם, וחיזור תמידי אחר ספקיות פוטנציאליות נוספות. מעבר לכך, התלות האנרגטית של ישראל הביאה אותה בעמדת נחיתות אל שולחן המשא ומתן והשפיעה על מחירי ותנאי עסקאות ייבוא חומרי הגלם.  תלות אנרגטיתout , עצמאות אנרגטית in הבידוד האנרגטי נפרץ לראשונה בשנת 2004, כאשר החל פיתוח שתי תגליות הגז הטבעי הראשונות. מאגרי גז אלה פתחו פרק חדש בתולדות המדינה, שבישר על תחילת עידן העצמאות האנרגטית של ישראל. במקביל הוקמו התשתיות הדרושות להולכת גז טבעי דרך מערכת ההולכה הארצית. מהלכים אלו שינו את חוקי המשחק והפכו את ישראל ליצרנית אנרגיה מקומית, המייצרת חשמל בעלות נמוכה יותר ותורמת לשיפור איכות האוויר שאנו נושמים (השימוש בפחם לצורך הפקת אנרגיה נחשב לאחד ממזהמי האוויר הגדולים ביותר). במהרה פחת גם הצורך בייבוא חומרי גלם כמו פחם ודלקים נוספים. תעודת ביטחון אזורית בשנת 2013 קיבלה מהפיכת הגז הטבעי תוספת כוח, כאשר החלה הפקת הגז ממאגר תמר. כיום מאגר תמר הוא מקור גז טבעי המספק למעלה מ- 50% מצריכת האנרגיה הנחוצה לייצור חשמל, ומסייע להפחית ביותר ממחצית את עלות הפקת החשמל. עם תחילתה הצפויה של הפקת הגז הטבעי במאגר לוויתן, המכיל כמות כפולה של גז טבעי ביחס לכמות המורכת בתמר, צפויה ישראל לייצא גז טבעי בהיקפים נרחבים למדינות האזור: לראשונה חתמה ישראל על הסכם אספקת גז מול ירדן בשנת 2017 ובשנה האחרונה מקדמת תהליך של חתימת הסכם ייצוא גז למצרים. מעבר לכך נרקמים הסכמים לייצוא גז לאירופה: בין היתר נחתם מזכר הבנות בין שרי החוץ של ישראל, קפריסין, יוון ואיטליה – שצפוי להוביל להקמת צינור להובלת גז טבעי מישראל לאיטליה. מעמד מחודש זה של ישראל בתחום אספקת האנרגיה, מחזק את מעמדה המדיני ותורם לחיזוק הקשרים עם המדינות השכנות, אשר מביעות עניין ברכישת גז טבעי לצורך ייצור החשמל: ייצוא הגז למדינות האזור כרוך בחתימה על הסכמים כלכליים ארוכי טווח ובהקמת מערכות הובלה מאסיביות. כל אלו מגבירים את האינטרס של שני הצדדים להדק את היחסים ביניהם, בצורה שתתרום לחיזוק היציבות האזורית. תגליות הגז והתשתיות שהונחו להפקת הגז הטבעי והובלתו, העניקו למדינת ישראל ביטחון אנרגטי ורווחים משמעותיים נוספים. עצמאות מסוג זה תחזק את ישראל כלכלית, מדינית וביטחונית, ותוכל בחסות מהפיכת הגז הטבעי לייבא לאזורנו מצרך החסר בו באופן תמידי: יציבות.