האם השכר של המורים באמת גבוה יותר ב-20% מהממוצע? לא ממש
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם את דו"ח הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית, הכוללת את החינוך היסודי וחטיבות הביניים. מדובר במערכת נרחבת המהווה כ-19% מהעובדים במגזר הציבורי, כשמהדו"ח עולה כי מספר העובדים במערכת עומד על 138,597 עובדים, בשכר ממוצע של 13,880 שקל למשרה מלאה, גבוה ב-21% לעומת 11,436 בכלל המשק. פערי השכר המגדריים נמוכים יחסית לכלל המשק ועומדים על 5% בלבד (לעומת כ-30%).
במשרד האוצר טוענים כי עובדי הוראה ותיקים מרוויחים פי 3.7 מעובדי הוראה מתחילים. אך הנתון מעוות מיסודו. עובדים מתחילים במשרות חלקיות בלבד ולא משקללים את הפער במשרה מלאה בין מתחילים לוותיקים. במקרה של משרה מלאה הפער עומד על קצת יותר מפי 2. נתון יחסית סביר לאור ותק של 30 שנה, הכשרות השתלמויות ותארים יותר מתקדמים.
בהקשר לכך כתבנו לאחרונה על טעות נפוצה ביחס לשכר ממוצע שלא מייצג את המציאות בכלל ומציאות המורים בפרט. במקום לדבר על 'השכר הממוצע במשק' צריך לדבר על 'השכר החציוני'. מדוע? כי השכר הממוצע הוא נתון מעוות. כדי להמחיש: אם יש במשק 10 עובדים. 9 מקבלים שכר של 100 שקל ואחד מקבל שכר של מיליון שקל, השכר הממוצע יהיה 100,090. כן - השכר 'הממוצע' של אותם עשרה עובדים יהיה יותר ממאה אלף שקל, אבל זה כמובן שקר מוחלט. השכר של תשעה מתוכם הוא בסך הכל מאה שקלים (לכתבה המלאה).
השכר הממוצע למנהלים: עד 25 אלף שקל בחודש
עוד עולה מהדו"ח כי בעלי השכר הגבוה ביותר אלו המנהלים. השכר הממוצע למנהלים ביסודי עומד על כ-25 אלף שקל ואילו מנהלים בחטיבה הממוצע הינו כ-22 אלף שקל. לכאורה נשמע שכר מפליג. אך לרוב, מנהלים מגיעים לתפקיד אחרי כ-20 שנים במערכת החינוך, במקרים רבים בעלי תואר שני ומעלה. ומדובר על משרה מהקשות שיש בשוק. לא אחת מתמודדים במשרד החינוך עם ביקוש נמוך לתפקידי ניהול.
- ביה"ד לרן ארז: לברר מחלוקות במנגנונים המוסכמים - אין מקום לעיצומים
- תוספות שכר נאות והקלה בעומס: ארגון המורים הגיע להסכם עם האוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מורים נוספים שמעלים את ממוצע שכר עובדי ההוראה אלו סגני המנהלים שמשכורתם הממוצעת עומדת על כ-19 אלף שקל בממוצע. ואילו המורים בעלי תואר שני שהם גם בדרך כלל בעלי ותק גבוה מגיעים למשכורות של כ-15 אלף שקל בממוצע. שכר מכובד בהחלט שכולל הטבות נוספות מסביב. אבל האם ביחס לאלטרנטיבה אחרת במשק האם זאת משכורת גבוהה?. מנגד מורים רבים מרווחים משכורות של אלפי שקלים בודדים. מורים מתחילים מגיעים למשכורות שנעות בין 4,000-8,000 שקל. לא משכורת גבוהה במיוחד.
השכר במערכת החינוך מגיע בעקבות העלייה בוותק – הן בשל הגידול בשכר לשעה והן בשל הגידול בחלקיות המשרה. כלכלני האוצר טוענים כי התגמול לפי ותק איננו תורם לשיפור ההוראה. ואילו עיקר השיפור נעשה בשנים הראשונות להוראה כך הם מציינים. מחקרים מצאו שהניסיון הנצבר בעשור השלישי להוראה אינו מביא לשיפור בהתאם לוותק ניכר באיכות ההוראה, ולכן אין הצדקה לקצב הקבוע של העלייה בשכר, כותבים באוצר.
באוצר גם מבקרים את היקף השעות שעובדים המורים בישראל ביחס לממוצע ה-OECD. עובדי הוראה בישראל נדרשים לעבוד בממוצע בין 21% ל-32% פחות ממקביליהם במדינות ה-OECD. זאת בניגוד לשאר המשק הישראלי, אשר עובד בממוצע יותר שעות מהנהוג במדינות ה-OECD. גם כאן באוצר לא לוקחים בחשבון את שעות העבודה הרבות מחוץ לכותלי בית הספר. שזהו מאפיין בולט בישראליות - העבודה מהבית.
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
- 8.אבי 04/11/2021 13:18הגב לתגובה זואיך יכול להיות שמורה שנמצא כל היום עם הילדים שלנו יהיה איכותי יהיה חיכן ויביא אותם להשכלה כבר היום אנו רואים שאין ביקוש למקצוע והרמה יורדת ויורדת איזו אמא תרצה שהבן או הבת יהיו מורים וירביחו סכום עתק של 4000 שח...נו ברצינות..
- 7.נילס 11/10/2021 15:00הגב לתגובה זוואז נגלה שהשכר של המורים גם שם טוב יותר אבל למה לא לחפש מתחת לפנס ולהביא בדיוק את הארצות שאנחנו פחות מהם? עיתונות כלכלית מחליטה על אמות מידה ועושה סקירה עתונות צהובה משרטטת מטרה ואז מגיעה אליה
- 6.כתבה מגמתית מציינת בלי סוף את ההשכלה של המואים אבל 10/10/2021 21:34הגב לתגובה זוכתבה מגמתית מציינת בלי סוף את ההשכלה של המואים אבל שוכחת לציין שבחישוב שנתי הם מקבלים קצת יותר משכר ממוצע אבל עובדים פחות מחצי. גם בדרכ לא מגיעים ל42 שעות שבועיות(משרה מלאה) וגם יש להם חופשים בלי סוף. אז די לבכות לכמות השעות בפועל את מרויחים יפה.
- מה זה משנה 12/10/2021 12:17הגב לתגובה זושכחת שהם מכינים שיעורים ובודקים מבחנים... אתה לא עושה את זה.. נכון?
- תמיר 28/10/2021 10:12גם אם תוסיפי אסיפות הורים, בדיקות מבחנים ובדיקת שיעורי בית ומה שאת לא רוצה לא תגיעי למשרה מלאה חופש של חודשיים בקיץ + חופש פסח ++++++++ לכן אין להם סיבה להתלונן
- 5.לירון 09/10/2021 07:38הגב לתגובה זובלעדיהם המשק אבוד... ואין יותר חשוב מחינוך וההשכלה של ילדינו.
- 4.אני 08/10/2021 21:23הגב לתגובה זויש מנהל על חמישים מורים זה לא באמת משפיע על הממוצע. סגני מנהל הם פשוט מורים ולכן הם נכללים. צריך לשלם יותר למורים צעירים אבל פחות לותיקים יותר למורים במקצועות מבוקשים כמו אנגלית ומתמטיקה אין מקצועות שאנשים מקבלים אותו שכר והשינוי לפי וותק אין דבר כזה. פשוט מגזר לא מנוהל
- 3.אביבה 08/10/2021 20:39הגב לתגובה זוכדי להסית נגד המורה לפני פתיחת הסכמי השכר מול מורי היבודי . אבל לא יעסור לו . המורים ב ocd. עובדים פחות ימים בשנה פחות דעות בשבוע ,יש להם מורים עוזרים בכיתה , יש עד 22 תלמידי בכיתה לכל היותר . וגם מרוויחים הרבה יותר . אנחנו יודעים את האמת ולא נאכל את הלוקשים שלכם . אם לא תגיעו להסכמות עם הצורים. על שכר של 10,000 תחילה . אנחנו נתפטר התפטרות קולקטיבית כמו הרופאים הסטאג'רים . ואז נראה מי דובר אמת . אנחנו נשלח תלושי שכר לטלוויזחה ,ונבקש לצלם את הצפיפות הנוראית בכיתות ונחשוף את השקרים של האוצר .
- 2.חדוה 08/10/2021 20:33הגב לתגובה זווהכל לקראת הסכמי השכר עם מורי היסודי . אני מורה ביסודי עובדת 80% אחוזי מישרה עם תוספות של מורה אם . תאר שני . נטו 5000 ולפעמים פחות . אז לכו לעבוד על משהו אחר . עובדת 6 שנים במערכת .
- 1.ושכר העובדים הסוציאלים הוא 7,400 ברוטו ל100% משרה. (ל"ת)כן כן 06/10/2021 09:24הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
