כיום, במדינת ישראל, לא קל להיות אדם הנסמך אך ורק על תחבורה ציבורית. זמני הגעה והמתנה ארוכים לאוטובוסים או רכבות, היכולת לבחור עבודות בהיצע מצומצם בשל התלות במסלולי הנסיעה, ואפילו הגבלת המטען לכדי משקל סביר להולך רגל – כל אלה גורמים לירידה באיכות החיים. בהתאם לכך, לא פלא שמדי שנה אנו רואים גידול באחוז הרכבים החדשים העולים על הכביש (בשיעור גבוה משמעותית מהגידול הקיים באוכלוסייה), מה שמעיד על העובדה הפשוטה שיותר ויותר אנשים ומשקי בית בישראל מעדיפים לעבור להתניידות במכוניות פרטיות, ומשלל סיבות נוספות – הימנעות מבעיות הנגישות והסנכרון של התחבורה הציבורית, ומההתחייבות הקשיחה לעמוד בלוחות זמנים קבועים מראש, זאת לצד הצורך בתחבורה בשבתות וחגים.

האם זהו באמת הפתרון?

חסרונות התחבורה הציבורית ברורים. אך לא בטוח כלל שהחזקת רכב, האלטרנטיבה הלכאורה-מתבקשת, מספקת פתרון אמיתי לבעיה. ננסה לעשות סדר בדברים ולפרוט אחת לאחת, גם אם בהערכות גסות, את הוצאות הרכב הממוצעות בישראל בכל חודש.

רכישת מכונית ביד ראשונה מדגם טויוטה קורולה, מהמשפחתיות הפופולריות ביותר בארץ, עולה כ- 130,000 ש"ח במחיר מחירון, ולעומתה קיה פיקנטו, מכונית המיני הנמכרת ביותר בישראל, עולה כ- 80,000 ש"ח. זוהי כמובן אינה הוצאה חד פעמית, מכיוון שהיא נפרשת על פני תשלומים רבים (וטוב שכך), ולכן נוסיף לחישוב את הזמן הממוצע להחזקת רכב בישראל (4 שנים), וכך נפשט את הצגת התשלומים – בחלוקה ארוכה של 48 חודשים: התוצאה תהיה 2,700~ ש"ח לחודש עבור המכונית משפחתית, ו- 1,600~ עבור המיני.

רכישת רכב מיד שנייה

אל דאגה, לא שכחנו את מחירי הרכבים הנקנים ביד שניה. מכונית יד שניה יורדת לאחר 4 שנים בכ- 52 אחוז מערכה המקורי, 15% כל שנה, לכן אם נשאר על אותם דגמים, טויוטה קורולה בת 4, שנת 2013, עולה בממוצע 70,000 שקלים בהתאם לדגם, וקיה פיקנטו יד שנייה, של אותו שנתון, תעלה בממוצע 48,000 שקלים. מחיר הרכב הוא כמובן אינו הפקטור היחיד כאן. לעיתים, מכוניות יד שנייה (במיוחד אם לא קנינו מחברה אמינה שמשביחה את הרכבים ומוכרת רק רכבים במצב מכני מצוין), יגררו אחריהם עלויות טיפול, תיקונים ותקלות. אם נחשב בערך 3,000 שקלים נוספים מדי שנה רק על תיקוני הבלאי של הרכב שנקנה מיד שנייה נגיע לכך שנהג ישלם על הקורולה בערך 1,500 שקלים בחודש, ועל הקיה בערך 1,100 שקלים בחודש. חשוב לזכור כי זהו טווח מחירים כללי בלבד, והוא רחב מאד ותלוי בהמון גורמים שונים.

• למרות ההקלה במכסים: למה מניות הרכב נופלות?
• רכב אפס קילומטר - הלהיט של החצי שנה אחרונה, יתרונות וחסרונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומה עם הוצאות נוספות?

דמי הביטוח יכולים גם הם להשתנות מאד בין הרכבים השונים, אך על פי רוב מכונית משפחתית במצב תקין תבוטח בעלות ממוצעת של 2,200 בשנה (חובה וצד ג'), ואילו מכונית מיני תבוטח בסכום של 1,800 ₪ באותם ביטוחים. אמנם הביטוח המקיף איננו תשלום חובה, אך רוב המבטחים, במיוחד אלה הרוכשים מכוניות חדשות, בוחרים בו, והוא מוסיף עוד 3,000 שקלים בממוצע לחשבון השנתי. נחלק את הסכומים לשנים עשר חודשים – ונקבל 433 ש"ח לחודש עבור מכונית משפחתית, ו- 400 למכונית מיני. אגרת הרישוי תהיה תלויה בשקלול מספר גורמים כמו רמת זיהום האוויר הנפלט מהרכב ונפח המנוע שלו, כאשר אגרה עבור רכב משפחתי ממוצע תעלה בסביבות ה- 2,000 ש"ח, ועבור רכב מיני כ- 1,800 ש"ח. לבסוף, נוסיף לכל אלה את ההוצאות השוטפות בגין הטיפולים הקבועים והתיקונים האקראיים (350 ש"ח בחודש בממוצע) וכמובן דלק (בממוצע 800 שקלים בחודש).  

כך בשורה התחתונה, הנהג הישראלי הממוצע משלם מדי חודש קרוב ל-4,500 ש"ח עבור כלל ההוצאות על רכב משפחתי חדש (מעל 3,000 כאשר מדובר ברכב יד שנייה) ואילו נהג ישראלי בעל מכונית מיני ממוצעת חדשה משלם קרוב ל-3,000 ש"ח (ובערך 2,400 ₪ על רכב יד שנייה) בגין כלל ההוצאות על מכוניתו, מדי חודש בחודשו.

האם קיים פתרון אחר?

בסופו של יום, מובן כי כל אדם וכל משפחה קובעים לעצמם את סדרי העדיפויות שלהם, ובהתאם לכך גם מחליטים האם לקנות רכב או לחשוב על פתרונות תחבורה אחרים. החיפוש אחר הפתרון המתאים עשוי להיות בתחילה לא אינטואיטיבי וטבעי, אך נוסחת הקסם הרבה פעמים מסתתרת (ואף מסתתרת היטב) במציאת שילוב המדויק שבין התנאים שלכם למציאות היומיומית הקונקרטית בה אתם מתנהלים, וכן – גם במעט יצירתיות. אפשר ורצוי לפתוח את הראש לאפשרויות חדשות שאולי לא לקחתם ברצינות עד כה כמו הצטרפות לטרמפים מאורגנים, שילוב חכם של תחבורה ציבורית עם נסיעה במוניות מדי פעם, רכיבה על קטנוע או אופניים, וכמובן גם השכרת רכב.

אין כל מניעה לשלב בין מגוון האפשרויות או לחלופין לבחור רק באחת דומיננטית, אך במקרה שאינכם מחזיקים רכב סביר להניח שבשלב זה או אחר תשכירו רכב לצורך ספציפי ולמספר ימים קצוב וידוע מראש. למה? כי בהזדמנויות רבות מספור זוהי האפשרות המועדפת – שלא לומר היחידה, ולא רק משיקולים כלכליים.

לחשב את ההרגלים בצורה מפוקחת