נדלן בנייה דירה
צילום: Getty images Israel

עליית מחירי הבטון והברזל תייקר את מחירי הדיור ב-2%-3%

היעדר התחרות בשוק לצד הפגיעה העולמית בשרשראות האספקה ועליית מחירי הסחר הימי הובילו לגידול של 12% במחירי הבטון המוכן, דבר שצפוי להעלות את מדד תשומות הבניה ב-1% ואיתו - גם את מחירי הדירות
תומר אמן | (17)

מאז נכנס לתפקידו שר השיכון הבינוי זאב אלקין עם קינון הממשלה החדשה מבטיח האחרון כי יוריד את מחירי הדיור. מכתב שהתקבל אצל קבלני הבנייה מטעם יצרני הבטון מציג תמונה שונה, מחירי הסחורות עלו בכ-12%. כמו חומרי גלם רבים, גם הבטון, ובייחוד הבטון המוכן - הינו מרכיש חשוב בבניה, והעלאת מחירו צפויה להקפיץ את מדד תשומות הבניה בכמעט 1%. 

מחיר הבטון מרכיב כ-8.8% ממשקל מדד התשומות, והעלאת מחירי הסחורה צפויה להעלות באופן ניכר את המדד. מדד זה ועלייתו, משפיע באופן ישיר על כל רוכשי הדירות שאינן מוכנות עדיין. במילים אחרות, מדובר בכאלו שרכשו דירה שעדיין נמצאת בבניה מקבלן, וכתוצאה מכך טרם שילמו מחיר מלא עבורה. ברוב המוחלט של המקרים יתרת התשלום עבורה מוצמדת למדד התשומות, ובמידה וזה עולה, גם מחיר הדירה עולה, לפעמים בעשרות אלפי שקלים ואף יותר. 

בפועל שוק הבטון הוא שוק ריכוזי מאוד ונשלט בעיקר על ידי הספקיות הגדולות, רדימיקס, שפיר והנסון, דבר שפוגע בתחרות ומאפשר לאותן חברות לא פעם להעלות את המחירים. גורמים בשוק מעריכים כעת כי עליית מחירי הבטון צפוייה להוביל לגידול של 2%-3% במחירי הדיור. 

הבטון אינון המשאב היחיד שבו נרשמה התייקרות מהותית בחודשים האחרונים, כאשר גם מחירי הברזל (שעלה בכ-35% בשנה החולפת), המלט המיובא והמוצרים הסניטריים עלו בתקופה האחרונה. המדד מתפרסם אחת לחודש ופרסומו הקרוב ביותר, אמצע חודש הבא - צפוי לגלם בתוכו את עליית המחירים המדוברת.

בשנה החולפת עלה מדד התשומות בכ-5.6%, וזאת לאחר כמה שנים שהיה יציב פחות או יותר. עיקר הגורמים לעליות המחירים הן עלויות הסחר הימי שהחלו לגדול בעקבות הפגיעה בשרשראות האספקה לקראת אמצע השנה החולפת, שגררו איתן עליות מחירים על פני כל סקטור הסחורות המיובאות. בין השאר תרמו לעליות המחירים גם העלייה במחירי החשמל ואנרגיה, שהשפיעה בעיקר על מחירי המלט וכן גם עליית מחירי מוצרי החשמל עצמם המשמשים לבניה, לצד צמצום היצע המוצרים כתוצאה מהפגיעה המוזכרת בשרשראות האספקה. 

בהתייחסות להעלאת המחירים אמר רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים כי "זהו קרטל של שפיר הנדסה, רדימיקס והנסון שהודיעו בו זמנית על העלאת מחירי הבטון ב-12 אחוזים. מדוע ראש הממשלה, שר האוצר ושר השיכון לא התייחסו לכך כלל כשהודיעו, כביכול, על הוזלת יוקר המחיה והאם הם מתכוונים בעצמם לספוג את עליית המחירים במקומנו ולהזיל דמעות שליש?!"

כעת עומל שר השיכון על יוזמה הצפויה להוציא את מרכיב הקרקע מחישוב ההצמדה למדד, מה שצפוי להוביל להוזלה בעלויות הדירות. גם ביוזמה זו, כמו ביוזמות רבות שנועדו להקל על יוקר המחיה, בלמו הלוביסטים את ההחלטה מכיוון שזו צפויה לפגוע בהכנסה שלהם. המהלך כמובן דורש חקיקה מיוחדת בכנסת, אם כי עד כה לא הובא שום נוסח לדיון רשמי מטעם משרדו של השר אלקין. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אתמול הודיע שר האוצר, ראש הממשלה ושרת הכלכלה על סדרה של צעדים שצפויים להוזיל את יוקר המחיה. נושא עליית מחירי המשאבים הקריטיים לבניה לא עלה בהכרזת הממשלה, ולא בכדי. אייל בהרי, מנכ"ל צים בהרי התייחס לסוגיה וציין כי "העובדה שנושא יוקר הדיור נעדר לחלוטין ממסיבת העיתונאים אתמול, לא הייתה מקרית. לממשלה אין כיום את הכלים הראויים לבלום את התייקרות חומרי הגלם ובדיעבד התייקרות הדירות."

אך גם במידה וההחלטה אכן תגיע לבסוף למליאה, והחקיקה אכן תעבור, לא מדובר פה בלפתור את הבעיה מהשורש. הגורם העיקרי לעליית המחירים הוא מדיניות הממשלה, שכן היא זו שממשיכה לעלות את התמלוגים שמשלמים היזמים עבור רכישת הזיכיונות להפעלת המחצבות מטעם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). עוד מסבירים גורמים רבים מהסקטור כי סיבה נוספת לעליית מחירי הבטון הינה דווקא העליה במוצרי החציבה, דוגמת חצץ. 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דן 07/03/2022 16:30
    הגב לתגובה זו
    עלות הבניה היא 5000-6000 שקל למטר. דירות בארץ נמכרות כמו כלום ב-2 מליון שקל. ב2007 מחיר הברזל היה 30-50% יותר גבוה ממה שהוא היום וכולנו יודעים מה מחירי הדירות היו אז. מחיר הברזל הוא טיפה בים לעומת מחיר הדירה לרוכשים
  • 10.
    שירי 13/02/2022 22:34
    הגב לתגובה זו
    אנשים פראיירים פרויקט פינוי בינוי בנווה ישראל הרצליה, אדמה ששווה מאות מיליונים נמכרה בנזיד עדשים. גם ככה אתם חלשים אז נחליש אותכם יותר! קבוצת רכישה לבעלי הקרקע. מה אתם צריכים יזמים, קבלנים, ומאכרים שייקחו ממכם. תעשו לבד אתם בעלי הקרקע!!!
  • 9.
    אוהד 13/02/2022 17:01
    הגב לתגובה זו
    הדיור עולה במאות אלפי שקלים וכולם ממשיכים כרגיל
  • 8.
    אני 12/02/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    גייז? קבלו. קשה לכם? קבלו. חד הורית? קבלי. ניצולי? קבלו. ומי ישלם? מי שעובד, אחראי, ומרוויח. יממן את מי שלעיתים לא שפר עליו גורלו ולעיתים בחר בדרך עצלנית ונצלנית. אז נחשו מה, עד שאני לא מצליח לקנות דירה אני לא מוכן למממן אחת לאף מסכן.
  • 7.
    עליית ריבית בדרך 12/02/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    רק לשבת בצד ולראות כיצד הבועה הזאת תתפוצץ לכולנו בפרצוף.
  • 6.
    אזרח 12/02/2022 10:46
    הגב לתגובה זו
    רוב השוק זה יד שנייה. איך מחיר ברזל משפיע על שוק יד שנייה?
  • שלום 12/02/2022 14:53
    הגב לתגובה זו
    מה אתה לא יודע שזה פמפום רק לכיוון העלייה? הקבלנים מנסים לקחת עוד שאיפה אחת מאוויר לפני שהבועה הזאת טובעת ולהריץ קומץ ישראלים פתיים לרכוש בטון וחול תמורת 3 מליון שקל.
  • 5.
    עקרבי 12/02/2022 08:54
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות לא ירדו כי זאת ההכנסה הכי מובטחת לקופת האוצר לקבלנים ולבנקים ואין חשש שהקובעים יפגעו בתרניגולת הזו שמטילה להם ביצים מזהב ואין חשש שלא יקנו כי אין יעד אחר לכסף וקל מאד להביא משקיעים לזה הן בארץ והן מחוץ לארץ
  • 4.
    עדי 12/02/2022 07:58
    הגב לתגובה זו
    ספקי הבטון העלו מחירים לא כי בא להם בצמנט שהינו במרכיב היקר ביותר התייקר משמעותית. והתמלוג כל המחצסות שנמצא בשליטת המדינה רף בוא התייקר וצפוי להתייקר שוב במאי הרווחיות זל ספקי הבטון לא השתנתה עקב כליית המחירים.
  • 3.
    יוסי 10/02/2022 16:53
    הגב לתגובה זו
    מדד החזירות ישקף את הרווח הראוי שהיה עד 2020 והרווח החזירי שיש מעברבהתאם למדדים ונתונים אמיתיים. יאללה ביזפורטל תרימו את הכפפה - כולם ידברו עליכם
  • 2.
    בן 10/02/2022 15:33
    הגב לתגובה זו
    בגדי המלך החדשים 2022
  • 1.
    אחד 10/02/2022 14:17
    הגב לתגובה זו
    הקבלנים הם אלו שמובילים את העליות מחירים בענף 60% מחיר ראוי + 40% חזירות ושלא יבלבלו את המוח על גודל אוכלוסיה וכו, מה כבר השתנה מ2019 שמחירי הדירות באיזורים שהם לא קרית ארבע עלו ב30- 40 אחוז
  • אא 10/02/2022 17:35
    הגב לתגובה זו
    מאיפה הקבלנים קונים דירות מאימא שלהם. רמי שולטת ב93 אחוז מהקרקעות. אם אין היצע, הקבלנים משלמים לרמי מחירים גבוהים מאוד.
  • יוסי 10/02/2022 22:23
    האם הקבלן הוא חזיר שהגדיל את הנכסותיו בעשרות אחרוזים או שהוא עדיין גורף את אותם רווחים הגיוניים, יפים וגבוהים כמו שהיו ב2019 והעלות שהתווספה למחיר היא רק השנוי בערך הקרקע. יש לי תחושב שהעליה היא הרבה יותר גבוהה מערך הקרקע ועלויות צדדיות.
  • המדינה חזירה 10/02/2022 16:29
    הגב לתגובה זו
    גובים מקסימום על הקרקע
  • צודק.... (ל"ת)
    ערן 10/02/2022 15:53
    הגב לתגובה זו
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.