חברות הביומד בישראל ממשיכות להיות במרכז תשומת הלב של המשקיעים, כאשר הבטחה לרווח גבוה בזמן קצר שוכנת לצד הסיכון להפסיד סכומים גדולים ברגע. מתחילת 2013 הוסיף המדד כבר יותר מ-60%, כאשר בארה"ב הוסיף המדד המקביל כמעט 90% באותה התקופה. בשל העלייה המטאורית, יש שחוששים מהתפתחת בועה בסקטור. זיו נרקיס, מנהל קרן הביוטכנולוגיה בבית ההשקעות IBI, שהקרן שלו מנהלת כ-250 מיליון שקל והשיגה בשנה שעברה תשואה פנומנאלית של מעל 48% ומתחילת השנה עלתה עוד 16.7%, לא שותף לאותם אלו שמדברים על בועה בתחום. בשיחה עם Bizportal מתייחס נרקיס לראלי בסקטור - בארץ ובחו"ל. איך אתה בוחר באיזו חברה להשקיע? מה אתה מחפש? "בגדול, יש מודלים מאוד ברורים לתמחור חברות ביומד. מסתכלים על השלב הקליני ומניחים הסתברות הצלחה, מה נתח השוק ומה היקף השוק. בשלב ראשון הסיכוי להצלחה הוא 10%. בשלב 2 הסיכוי להצלחה הוא 30%, בשלב 3 הוא כבר 50%-60%, וכשחברה מגיעה לשלב ההגשה ל-FDA אפשר לומר שהסיכוי הוא כבר 95% - כמעט וודאי. זה מודל שכולם פועלים לפיו וככה מניחים פוטנציאל לתרופה". "אני, לעומת זאת, מחפש תמיד מחקר. איכותו של המחקר ופיתוח היא פונקצייה ישירה של איפה התרופה עומדת ב"פייפ ליין". ה"פייפ ליין" הוא בסופו של דבר החברה, מפני שלרוב אתה לא תמצא, בטח בשלבים התחלתיים, שווי הוגן לחברות. בנוסף, אני מחפש חברות שיש להן את היכולת להביא תרופות גדולות, שפונות לאוכלוסיה רחבה עם היקף מכירות גדול או חברות שברור שהן מחזיקות בטכנולוגיות דיי חדשניות". למה דווקא ביוטכנולוגיה? נרקיס: "אחד הדברים שמושכים בחברות האלה, הוא שיש להן מונופול חוקי למשך תקופה מסוימת. כלומר, מדובר בחברות שמוציאות תרופות מוגנות פטנט לשוק. הפטנט נותן להן הגנה למשך 7-14 שנים, שהן בעצם היחידות שיכולות לייצר את התרופה הזו לכלל אוכלוסיית העולם. במצב כזה גם חברות צעירות, שמוגנות פטנט, יכולות לצמוח במהירות ולהגיע לשווי משמעותי". בישראל יש סקטור מכשור רופאי מתקדם וטכנולוגיות ייחודיות. איך אתה רואה את השוק השיראלי? נרקיס: "ישראל באמת חזקה בתחום המכשור הרופאי אבל מבחינתי, השוק הגדול הוא בארה"ב. יש גם שוק בשוויץ (רוש) וגרמניה (באייר), אבל המרכז הוא ארה"ב - גם מבחינת היקף המכירות אבל בעיקר פיתוח, חדשנות ותשתית מחקרית". "אנחנו בישראל משוכנעים שבגלל שאנחנו טובים מאוד בהיי-טק, אז האבולוציה היא לכיוון הביוטכנולוגיה ולכן נתבלט גם שם. זה ממש לא נכון. בהיי-טק, ממה שאני קורא בעיתונים, בגיל 40 אתה חווה את משבר ה"האם אני עדיין רלוונטי". במדעי החיים, עד שאתה לא בן 40 אתה לא רלוונטי. במדעי החיים , לפני שיש לך דוקטורט בביולוגיה, כימיה או ביולוגיה מולקולארית אתה לא יכול לעשות כלום". "מלבד זה, בהיי-טק הישראלי נוצר משולש מאוד חזק: מצד אחד הצבא, מצד שני חברות בינלאומיות שהקימו מעבדות מחקר ופיתוח כגון אינטל ו-IBM, ומצד שלישי ישנו הפן האקדמי. בענף הביומד אין בישראל עדיין את התשתית שיכולה לייצר מדעי חיים כמו שצריך. אין לנו מכוני מחקר, אין כמות חוקרים, אין תרבות של מחקר תיאורטי ויישומי. הרבה אנשים טועים פה וחושבים שאנחנו אלופי העולם במדעי החיים - זה לא נכון". אבל זה באמת הרושם שמתקבל. אין יום שעובר בלי הודעה לבורסה מבריינסוויי, אינסוליין, מזור או חברות ביומד אחרות. המדד עולה בצורה מרשימה בשנה האחרונה, מה אפשר להבין מזה? נרקיס: "יש בסך הכל 23 חברות במדד הביומד. יש לא מעט "מדיקל דווייס" ולא מעט יזמות, אבל חסר מחקר, פשוט כי אין לנו תשתית. הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו הוא לא עוד הנפקה גדולה אלא כניסה של חברת ביוטכנולוגיה בינלאומית גדולה לשוק, שתקים ברחובות או בנס ציונה מכון מחקר. ממש כמו שקרה להיי-טק עם כניסת אינטל. בלי יד מכוונת ומדיניות ממשלתית לא תהיה לנו פה ביוטכנולוגיה כתעשייה מובילה". אבל איך אמורה להיות פה תעשייה ביוטכנולוגית אם המוחות הטובים שלנו עוזבים לחו"ל? נרקיס "אני לא נבהל מזה שחוקרים עוזבים לארה"ב, אני חושב שזה טוב. אמנם מדובר בבריחת מוחות, אבל מדובר גם בייבוא ידע עצום. האנשים האלה ינהלו את מרכזי הפיתוח ויובילו את החברות בעתיד. אני לא חושב שהעובדה שהמצטיינים עוברים לחו"ל זו תעודת עניות לאקדמיה פה. הם רוכשים ידע נהדר וזה ישתלם לכולם בעתיד. כשתהיה יד ממשלתית מכוונת, היא תפגוש יבוא ידע עצום. יבוא ידע זה מה שהופך את המדינה הזו לתחרותית". "שוויץ, שיש בה יד ממשלתית מכוונת, הצליחה להצמיח שתיים מהחברות הגדולות והחדשניות ביותר בעולם הביוטכנולוגיה, כאשר רוש לבדה שווה 266 מיליארד דולר. לשוויץ, מדינה קטנה דומה לנו, לא הייתה בעיה להפוך את הביטכנולוגיה לתעשייה מובילה - וגם לנו לא צריכה להיות בעיה". בינתיים אנחנו עדיין לא תעשייה, אבל חברות רבות שוות מאות מיליונים בלי באמת להחזיק בתרופה עובדת או מכשיר רופאי בדוק. אולי השאלה הכי מסקרנת: לדעתך יש בועה או אין בועה? נרקיס: "קודם כל, ברור שבחברות הצעירות הגדולות, Gilead, Biogen, Celgene, אין בועה. ולא רק שזו לא בועה, אלא שאלה חברות הצמיחה החדשות של העולם. חשוב לי להדגיש, העובדה שאין בועה לא אומרת שאין סיכוי להפסיד כסף - והרבה כסף. הרי מדובר בבורסה, אחרי הכל". "ולמה אני חושב שאין בועה? כי מה שניתן לראות היום בארה"ב הוא שהגופים המוסדיים נעים לתוך חברות הביוטכנולוגיה הצעירות. וכשאנחנו מדברים על המוסדיים הגדולים בארה"ב אנחנו מדברים על קרנות הפנסיה של השוטרים, קופות הגמל, קרנות החיסכון של הצבא. אם עד לא מזמן הגופים הללו השקיעו הבוול-מארט, מקדונלד'ס, HP ואיי,בי,אם, ולעיתים הסתכנו באפל ואפילו גוגל, פתאום הקרנות הללו מגלות את חברות הביוטכנולוגיה הצעירות, שצומחות בקצב של 20% בשנה עם הגנת פטנטים לשנים קדימה". "המוסדיים הגדולים לא משנעים את הכסף לסקטור הזה כי הם מחפשים סיכון, זה קורה כי הם מבינים שהביוטכנולוגיה זה ה"בלו צ'יפ" החדש של העולם. המוסדיים למעשה גילו את מנוע הצמיחה החדש של העולם, והם לא היו הולכים למקום בו יש חשש לבועה. מהמלך הזה משתמע כי הכסף הגדול באמת, זה שדוחף את המדד, הוא לא כסף ספקולטיבי". זה לגבי ארה"ב. מה לגבי החברות הקטנות שצומחות בשוק המקומי שלנו? נרקיס: "תחום הביומד בישראל נמצא בראשית דרכו. נכון שיש תנודתיות גבוהה, בעיקר משום שהחברות הן קטנות יחסית. אני לא חושב שהשוק בבועה ואני לא חושב שהוא בשווי הוגן, אני פשוט חושב שהוא שוק צעיר. תראה את החברות הישראליות שהלכו וגייסו כסף. הן גייסו סכומים קטנים של עשרות מליוני דולרים בלבד. כלומר, גייסו רק מה שהן צריכות לשנתיים-שלוש הבאות של מחקר ובלי חוב. אפשר אפילו לומר שהחברות הן שמרניות וזהירות. אולי הייתה אינפלציה של הנפקות, אבל לא מדובר בהרבה כסף. להגיד שיש בועה זה לעשות עוול לחברות הישראליות. עדיין לא ראינו הצלחות גדולות או כשלונות גדולים בכדי לנתח את השוק הזה". אבל הנה קומפיוג'ן נפלה 15% ביום אחד אחרי שגייסה כסף מעבר לים. זו תנודתיות מסוכנת . נרקיס: "אני תומך לחלוטין במהלך של קומפיוג'ן. היא הייתה צריכה לגייס כסף לשם מחקר ופיתוח, ואגב היא גייסה בדיוק את מה שהיא הייתה צריכה, וכדי למשוך את המשקיעים היא הנפיקה בדיסקאונט של 20%. זה לגיטימי ומקובל כשיוצאים להנפקה שנייה. זה מצויין שהחברה מילאה את הקופה שלה. אני מבין שאנשים הפסידו כסף, אבל לבוא ולהאשים חברה שביקשה להשיג כסף לשם מימון הפעילות בשנים הקרובות זה פשוט לפספס את התמונה הגדולה". "וזו בדיוק הבעיה - בישראל אנחנו רואים הרבה יזמות ופחות מחקר. אנחנו גם רואים פחות נכונות של משקיעים לממן מחקר ולקחת חלק בכשלונות שהם מחוייבי מציאות במחקר. בישראל אנחנו רואים חברות שמגיעות לניסוי שלב שלוש ונכשלות ואנחנו מרגישים כמעט פגועים על הכישלון. אבל לדעתי זה הישג עצום לקחת מולקולה משלב פרה-קליני ולרוץ איתה 10 שנים לשלב שלוש ולהיכשל. הרי כל תרופה כזו שנכשלה משאירה אחריה בסיס ידע, טכנולוגיה". לסיכום, על מה המשקיע הקטן צריך להסתכל בהשקעה בביומד? "דבר ראשון, חייבים לזכור שעדיין מדובר בשוק מאוד תנודתי. החברות כל הזמן נדרשות לגייס הון עד שהן נהיות רווחיות או עד שקונים אותן. כל גיוס כזה מייצר נדיפות למשקיעים והמניה צוללת וצריך לקחת את זה בחשבון". "דבר שני, אלה חברות שמרכז פעילותן זה מחקר ופיתוח. קשה מאוד להעריך, לשערך ולתת שווי למחקר ופיתוח - מה שמחקר ופיתוח שווה לי הוא לא בהכרח שווה לך. אין שווי הוגן למחקר ופיתוח בתהליך, בטח לא בענף שאין בו מלאי פיזי". "דבר שלישי, חייבים להבין שאחוזי ההצלחה הם לא גבוהים. אמרתי פעם ואני אומר שוב: זה כמו לחפש זהב בשדה מוקשים. שאף אחד לא יחשוב שמצא בוננזה. אנחנו משקיעים לטווח ארוך ולא מחפשים תשואה מיידית של 300% - סטטיסטית זה פשוט לא קורה". ובכל זאת, נרקיס מאמין בכל ליבו כי הביוטכנולוגיה חייבת להיות מרכיב בתיק ההשקעות: "הרי בכל תיק (כמעט) יש הקצאה לאפיק מנייתי. כל אפיק מנייתי כזה מורכב בדר"כ ממניות ישראליות ומניות חו"ל. אני חושב, ומאמין, שכל אחד צריך להיות חשוף בחלק ממניות חו"ל שלו למגזר הביוטכנולוגיה לטווח רחוק - דרך החברות הגדולות, תעודות הסל או קרנות מתמחות, כי זה העתיד. במה מחזיק נרקיס בקרן שלו? לפי אחזקות בעלי עניין באתר Bizportal, המניה הכבדה ביותר בקרן של נרקיס היא CELGENE CORP (אחזיקה של 7.3% מהקרן). המניה בת"א שמשקלה בקרן הוא הגבוה ביותר היא קמהדע עם 6.78% מהקרן. 5 מניות חו"ל המובילות בקרן 5 מניות ישראליות המובילות בקרן