אחת לתקופה עולה פרסומת כזו או אחרת לדיון בקבוצות אמהות והורים, ולאחרונה מתחזק הדיון על הדרך בה מוצגים הורים בפרסומות שונות. הטענה כי מי שלרוב כותב את הפרסומות - הוא כנראה לא הורה אחרת, איך הוא יכול להציג את ההורים בדרך זו - היא טענה שכיחה.

טענות על הגחכת ההורים במטרה למכור מופיעה גם היא רבות, ואכן, סקירה מהירה של התקופה האחרונה מראה כי בפרסומות לאט לאט מודח ההורה מתפקידו וסמכותו ומוצג באור שלילי: פרסומות בהם ילדים המסבירים להורים שלהם מה טוב בשבילם (ביטוח בריאות), אבא ששוכח לחגור, ועוד.

בקבוצות ההורים מתנהלים דיונים ערים על ההורות היום אל מול ההורות של "פעם", ומיקום ההורה בחיי הילד, ויש שיח נרחב על הקושי שבין שילוב עבודה עם הורות. בקבוצות שיחה של פעוטות ובני נוער יש דיונים רבים על תרבות הצריכה שהטלוויזיה מעודדת מגילאים צעירים אל מול המציאות בה השכר החציוני במשק עומד על 6,541 שקלים, והורים כורעים תחת הנטל.

ואז, בדיוק בשבוע בו געש השיח בקהילה ההורית על אחריות ההורים בפרשת אייל גולן והקטינות. בדיוק ברגעים בו השיח נחצה למחנות הטוענים כי "אין מה לעשות והסמכות ההורית היא לא מה שהייתה פעם, שילדים מושפעים יותר ויותר מתכנים שמשודרים להם, ומתרבות הכוכבים, ושאין דרך להתמודד עם הילדים של היום" אל מול אלו שטוענים כי "האחריות על הפרשה היא לא רק של הזמר עצמו אלא של הורים, ושעל ההורים לעמוד, לקחת אחריות ולדאוג לחינוך הילדים שלהם" - בדיוק אז שוחררה לאוויר הפרסומת של שוש.

• רעידת אדמה במערך הפרסום של אסם: מכרז סגור לחטיפים; במבה בין גיתם ומקאן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למי שפספס מדובר בסרטון עם ילד חמוד שמכריז בקול ש"אתם לא מחליטים עלי" עם סיומת של קריין שמודיע: "אמא הילד שלך אוהב שוש אז אל תחליטי עליו". לכאורה פרסומת שאמורה להיות קולית, הומאז' לסצנה הידועה מהסרט נהג מונית . לכאורה קריצה להורים, טקסט חביב וקליט, ילד נחמד, ללא ספק, על הנייר היא נשמעת כמו פרסומת מעולה, שעוד ידברו עליה. ובמציאות, נכון, מדברים עליה, אבל אני לא בטוחה שבהקשר שהתכוונו מפרסמיה.

במציאות הפרסומת יצרה סביבה באזז שלילי זועם. יש הסכמה רחבה כי היא פרסומת רעה שמזלזלת בהורה ומציגה אותו כחסר כל כוח, וזה בעיתוי בעייתי בלב השיח על סמכות הוריות, אז נכון שלא מדובר על מוצר לבני נוער ועדיין, אמהות אלו אמהות. והן מגיבות בהתאם .

אין כמעט קבוצת אמהות והורים רצינית שלא תמצאו בה לפחות דיון שלילי אחד. על יותר ויותר קירות של הורים פעילים עולים סטטוסים זועמים. הורים משתפים כי הילדים הקטנים שלהם בני 4-7 שאוהבים מאוד לצטט פרסומות, במיוחד קליטות, מכריזים בקול שהם "לא מחליטים עליהם", ולא, זה לא מגניב אף הורה.

• השמועות על מותו של הפיפל-מטר היו מוגזמות
• האם תוכן מקורי ואיכותי יכבוש את הפריים טיים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים

ההורים נזעקים וכותבים בסטטוסים: "מי שכתב את זה רווק בלי ילדים"; "הילד שלי עומד ומצטט את הפרסומת של שוש וזה לא מצחיק בכלל"; "בושה לחברה שככה מנסה למכור את המוצרים שלה"; "זה מסר ברור מאוד, לא חינוכי, מוריד מאיתנו כל אחריות על חינוך ילדינו! אח"כ שלא תתפלאו ש ......"; וקריאה להורדת הפרסומת ולפרסום מחאה בעמוד של שטראוס עלית.

לצד אלו אגב ניתן למצוא סטטוסים מפוקחים אשר טוענים כי מטרת כל הפרסומת כולה היא פרובוקציה לשמה והדרך הנכונה היא להצביע בקופה. "אולי אני לא מחליטה אבל אני משלמת" כתבה אם באחת הקבוצות. "הם יכולים להגיד מה שהם רוצים אבל אני זו שמשלמת בקופה, וזה כולל גם חומוס חטיפים וקפה אגב", וסיכמה בעצם את הנושא.

משבר בדרך? את זה יגידו הימים הקרובים, מה שבטוח השיח השלילי כבר כאן.

הכותבת היא אמא דיגיטלית, מומחית לרשתות חברתיות, ולג'ינגול תמידי עם 3 ילדים וכלבה